קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, אני מבקש להתייחס בדבריי לשני דברים. חברת הכנסת גוטליב, אני אפילו לא רוצה לבטל משרדים. אני רוצה לבטל סעיפי תקציב – בשביל הנראות – שחברייך למפלגה, גם בוועדת הכספים ובישיבת הסיעה, הצביעו עליהם. למשל 40 מיליון. אני בעד אופק חדש; אני אומר את זה השבוע בפעם החמישית או השישית. אני בעד שהחינוך לילד חילוני ולילד חרדי יהיה שווה לחלוטין כשהם עומדים בתבחינים. אני בעד. אבל לעת הזאת, 11 מיליון ש"ח תיאום וקישור? 40 מיליון ש"ח עוד חיזוק לזהות היהודית? תדחו את זה לשנה הבאה. זה חשוב, אבל תדחו את זה. 27 מיליון – תוכנית למניעת נשירה; 300 מיליון עבור המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות, תוספתי; 50 מיליון שקל – קידום מיזמי מורשת; 77 מיליון שקל – תמיכה בתרבות יהודית. תמיכה בעסקים בדרום – תעבירו לשם, 3.7 מיליון שקל – לגופים שמטפלים בפטור למי שלא משרת. הכול חשוב. תדחו את זה לשנה הבאה. הנראות היא חשובה. זה מסתכם ב-270 מיליון שקל.
ולמה אני אומר את זה? אני אומר את זה מהסיבה הפשוטה: המילואימניקים כורעים תחת הנטל. היום יצאה הודעה, כתבה גדולה, של נשות המילואימניקים שכורעות תחת הנטל הכלכלי, מתכנסות ומתארגנות בדרישה. היה אפשר לטפל בזה, לטפל בזה בהחלט, וזה היה צריך לקרות אתמול, לא היום. וחבל, חבל. אם רק היינו מוותרים על 280–290 מיליון שקל, הכול היה מסתדר. אנחנו לא מלינים על השאר.
ועוד מילה וחצי. עומד כאן השר קרעי – לא נעים לי, אני לא רציתי לדבר עליו בכלל, כי אני באמת לא רוצה להתבטא, הוא שר במדינת ישראל, אבל זה האיש שקרא לראש הממשלה "נבל"; נבל, נפתלי בנט, לך. זה האיש שאומר: לא אמרתי על המילואימניקים כלום, ויש ארבע או חמש כתבות. לא ראיתי שהוא תובע אותם. השר קרעי נגד המוחים: סרבנים, לכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם. איך הוא אומר: "לסרבנים המחוצפים, עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל", סרבנות "מסריחה ואומללה". לא הייתי מזכיר את זה אילולא היה עומד פה ואומר את זה.
נוסף לשקר הזה, הוא חוזר על השקר שהוא דיבר עליו שנתיים: 53 מיליארד שקל למפלגה המוסלמית. חברים, קודם כול זה לא היה 53, זה היה 30. אבל אם תסתכלו בספר התקציב של הממשלה הזאת, זה עבור החברה הערבית כדי לצמצם פערים. אותו תקציב שהיה ב-2022, בממשלה שאני הייתי חבר בה, מופיע ב-2023, שקל על שקל, אחרי שגם מרכז האופוזיציה אמר את זה עשרות פעם.
כשאתה עומד פה הוא לא מבקש ממך איזו עזרה. כשאתה עומד פה גם אתה מקבל איזה שתי דקות. אני מסיים, אדוני. תודה רבה.
399 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.