קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שלום, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר איתכם על הפרסום שראיתי על ההחלטה להחזיר פועלים פלסטינים לשטח ישראל. אני חושב שהממשלה חייבת לקבל החלטה ברורה, מוצהרת – שינוי מדיניות.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על הפרסום שקראתי על החלטת הממשלה להכניס פועלים פלסטינים מהרשות הפלסטינית חזרה לישראל. אנחנו חייבים לדבר על המדיניות בנושא. אסור לנו לעצום עיניים – לא לעצום עיניים נוכח התלות המשקית שלנו בפועלים פלסטינים מהרשות; לא לעצום עיניים נוכח החשש הביטחוני של מעסיקים רבים מחזרתם של עובדים מהרשות. אני אומר מה שאמרתי כבר תקופה: מדינת ישראל – וזו מדיניות שצריכה להיקבע על ידי ממשלת ישראל – חייבת להתחיל לפתח חלופות.
לא, אני תמיד בעד אהבה. הבית הזה, לא רק שהוא לא רווה אהבה, הוא צריך הרבה יותר אהבה ממה שיש פה.
ראו, חברים, צריך לדבר על זה בצורה נורא פשוטה. במשך שנים אנחנו שומעים על הסכנות הגלומות בכך שלא נכניס יותר פועלים מהרשות: אומרים שזה עלול לגרום להתלקחות ועלול להביא לטרור; מדברים על הקושי של ענף הנדל"ן שלנו להתקיים. מדברים על אלף ואחד תרחישים.
אני חושב שאפשר להסכים בבית הזה, אחרי 7 באוקטובר, שהדרך השנייה לא עובדת. לתת אישורי עבודה לא הוכיח את עצמו; לדאוג לרווחה כלכלית לא הוכיח את עצמו. ולכן הגיע הזמן לנסות את הדרך השנייה, שהיא הדרך שאומרת: אנחנו מדינה חזקה, ריבונית, גאה, ואנחנו צריכים לפתח חלופות במהירות וכמדיניות מוצהרת של ממשלת ישראל להכנסת פועלים פלסטינים מהרשות. פשוט מאוד. הדבר הזה נמצא כבר בעבודה בחלק מהמשרדים ויש תשתית, כרגע כדי להחליף את אותם פועלים מעזה. לא צריך לחכות ולראות לאן זה יתפתח. צריך כבר עכשיו לעבוד על הרחבת המאמצים ולהתחיל תוכנית מדורגת שבתוך כמה חודשים, אולי שנה, אנחנו נגמלנו מהתלות ברשות הפלסטינית.
מדברים איתי על ענף הבנייה. איזו בושה זה שאנחנו, מדינת ישראל, מפחדים לעשות את הצעד הזה פן ענף הבנייה שלנו יקרוס. לאן הגענו שאנחנו לוקחים על עצמנו משהו שלא נוח לנו איתו, אנחנו לוקחים על עצמנו משהו שמהווה במקרים רבים סיכון ביטחוני, ואנחנו אומרים: אבל אנחנו מפחדים מהשלכות כלכליות?
יש חלופות, ומדינה ריבונית שחושבת קדימה, מדינה חזקה, מטפלת בזה. אבל זה לא יכול להיות מטופל בצורה אזוטרית, וזה לא יכול להיות מטופל על ידי משרד כזה או אחר. זאת צריכה להיות עבודה בין-משרדית, במדיניות מוצהרת של ממשלת ישראל, אחרת זה לא יקרה. יש לנו עכשיו שעת כושר לזה – שעת כושר ביטחונית, שעת כושר ציבורית והבנה שהמצב הכלכלי, הנגזרות שלו כבר קיימות, אז מפה אפשר להתקדם. וחייבים להפסיק לפעול מתוך חשש מה יקרה.
מדינה חזקה, חפצת חיים, קובעת מדיניות ומטפלת בדברים אשר יקרו באשר הם, לא חוששת כל הזמן ממה שיקרה. אני אומר את זה כמישהו שכבר למד את הנושא, שאל והתייעץ עם מי שצריך: יש חלופות. זה יכול לקחת קצת זמן, אבל צריך לבנות תהליך מדורג. זה לא דבר שנאמר, אתם יודעים, כלאחר יד. אנחנו חייבים לטפל בזה, ממשלת ישראל חייבת לטפל בזה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה.
475 מילים של עידן רול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.