קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי הכנסת, מול עיניי, מול עיניך, אדוני היושב-ראש, ומול עיניהם של כל חברות וחברי הכנסת, נשקפות כעת פניהם היפות של החטופים ברצועת עזה. הם תמיד איתנו, הם בליבנו, ואנחנו פועלים להחזרתם. הפעילות הזאת היא עקבית, היא נמשכת. כידוע לך, אדוני היושב-ראש, היא פעילות חשאית ברובה. אין שנייה אחת – כולל בשיחותיי שלי עם משפחות של חטופות וחטופים במפגשים אישיים ובשיחות טלפון – שאיננו זוכרים או חלילה שוכחים. אני מקווה ומאמין שבעזרת השם, בקרוב הם ישובו בשלום לביתם, לארצם, למולדתם.
מבחינתו של ארגון חמאס, הבית הזה, הכנסת הזאת, תחת כיבוש; באר שבע תחת כיבוש; תל אביב תחת כיבוש; חיפה, רמלה, הגליל והנגב בואכה אילת. את היהודים, אומר החמאס, יש להוציא מפלסטין בג'יהאד, ועל חורבותיה יש להקים מדינת הלכה אסלאמית. אדוני היושב-ראש, את המילים המצמררות הללו אמרתי כאן על הדוכן הזה במאי 2014, כתשע שנים וחצי לפני טבח 7 באוקטובר, לפני הפרעות בנגב – ולא הכינוי המצמרר שניתן לפרעות בדרום רוסיה 120 שנה קודם לכן.
אנחנו במלחמה על קיומנו. כן, זאת מלחמה על קיומה של ישראל, הבית היהודי. מאז מיגור השטן הנאצי לא עמד העם היהודי מול אויב מתועב שכזה, ברברי, חייתי – מצטער אם אני מעליב את בעלי החיים – מפלצות דו-רגליות, בני שטן על פני כדור הארץ. טבחו, שיספו, רצחו, שרפו, בזזו, שחטו. "שמיים, בקשו רחמים עליי – – – התליין! הא צוואר – קום שחט! / ערפני ככלב, לך זרוע עם קרדום, / וכל הארץ לי גרדום – – – ואם יש צדק, יופיע מייד! – – – הצדק יופיע – / ימוגר-נא כיסאו לעד! – – – אף-אתם לכו, זדים, בחמסכם זה / ובדמכם חיו והינקו". חיים נחמן ביאליק, "על השחיטה", תרס"ג. ישראל תנצח, תשפ"ד.
אדוני היושב-ראש, כוחותינו פועלים ברצועת עזה. אנחנו מגבים אותם, מצדיעים להם, אוהבים אותם, כוחותינו. ברכת הממשלה וכנסת ישראל, סמל הריבונות של העם השב לארצו מירושלים, בירת ישראל. אנחנו ננצח, כי זהו צו השעה, זאת חובתנו המוסרית, ההיסטורית, הצודקת, החיונית להמשך קיומנו. כולם מסתכלים עלינו. אבל מי שמסתכלת עלינו בעיקר בדקות האלה היא טהראן, מקור הרוע של השטן עלי אדמות על פני כדור הארץ, השולחים את השטן החמאסי-נאצי, השולחים את השטן מחיזבאללה, השולחים את הח'ותים.
ואני אומר מכאן, אדוני היושב-ראש, כפי שאמרת לשגרירים ולמקבילים, ראשי פרלמנט, שרובם, בתמיכתם – הם רוצים את הראשים שלהם, את הראשים שלהם הם רוצים, בלונדון, בשטוקהולם, בניו יורק, בכל מקום. אדוני היושב-ראש, את הראשים שלהם הם רוצים. ולכן, אני קורא מכאן, מן הכנסת, מן הפרלמנט של העם היהודי בבירת ישראל, לכל הפרלמנטים בעולם ולכל בירות העולם ולכל המנהיגים בעולם: אנחנו נאבקים את המאבק שלכם, והמאבק הזה של ציר הרשע מתחיל בטהראן, על גבולנו הצפוני, על גבולנו הצפון מזרחי, ובוודאי על גבולנו הדרומי. אנחנו ננצח את השטן הזה, כי אין שום אפשרות אחרת, ולא יהיה עוד איש חמאס אחד אוחז נשק הנמצא ברצועת עזה. לא יהיה. והלחצים הבין-לאומיים – אנחנו שומעים אותם, אנחנו מקשיבים להם. שייכנסו לנעלינו, שיבקרו בבארי, שיבקרו בכפר עזה, בשדרות, באופקים.
אגב, אדוני היושב-ראש, הצעתי למינהלת תקומה, למדינה, לכנסת, לממשלה, להשאיר כ"יד ושם" את המקומות הללו, שחלקנו הגדול ראינו, ולא רק בסרטון הזוועות שהוקרן כאן – ובצדק הוקרן כאן. ואני קורא לכל מערכי ההסברה האזרחיים והצבאיים לשדרו בכל העולם, בכל העולם, ואת המקומות הללו להשאיר כ"יד ושם", כדי שכולם יראו מה השטן הזה עולל לאנשינו, לנשינו, לילדינו, לזקנינו, לניצולי שואה, לתינוקות רכים. זוועה כזאת לא נראתה מאז מלחמת העולם השנייה.
אדוני היושב-ראש, אני רואה שהשר הממונה על הביטוח הלאומי נכנס. לשיקולך, אדוני, אם תרצה להציג בפני הכנסת את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתי מילואים) לקריאה הראשונה.
אני ממתין לך, אדוני היושב-ראש. השר הממונה על הביטוח הלאומי הוא שר העבודה והרווחה. אני התבקשתי למלא את מקומו.
ובכן, תודה לך על הדברים, אדוני היושב-ראש. אני כמובן התכוונתי להציג את החוק, אבל ראיתי שהשר הממונה בוודאי ידע – ייטיב אפילו לעשות זאת יותר ממני. ובכל מקרה, ברכתנו לכל עובדות ועובדי הביטוח הלאומי הישראלי, וכמובן, על הצעת החוק המבורכת לתגמל את אנשי המילואים. כפי שכבר אמרתי, מי שנותן יותר – צריך לקבל יותר.
646 מילים של אופיר אקוניס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.