הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם – –

– – את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. זוהי הצעת חוק פרטית שיזמה חברתה כנסת מירב כהן, וחברת הכנסת אורנה ברביבאי ואנוכי הצטרפנו אליה. הצעת החוק הפרטית הוסבה להצעת חוק ממשלתית זהה, וזו ההזדמנות להודות לכל העוסקים במלאכה, הן מהכנסת והן מהממשלה. הצעת החוק נועדה להרחיב ולבסס את ההגנה על צרכנים פגיעים מסוגים שונים – קשישים, עולים חדשים, אנשים עם מוגבלות, קטינים ועוד – וזאת על ידי הסמכת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל על עוסקים עיצום כספי מוגדל בשל הפרה שבוצעה כלפי צרכן פגיע.

סעיף 22ד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, שעניינו הפרה בנסיבות מחמירות, קובע כי אם היה לממונה להגנת הצרכן והסחר ההוגן יסוד סביר להניח כי העוסק הפר הוראה מהוראות לפי החוק בנסיבות מחמירות, הוא רשאי להטיל עליו עיצום כספי ששוויו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה. "נסיבות מחמירות" מוגדרות באותו סעיף כהפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים.

הצעת החוק נועדה להרחיב את רשימת הנסיבות שייחשבו נסיבות מחמירות כך שהפרה של הוראות מסוימות בחוק, כפי שאפרט בהמשך, תיחשב להפרה בנסיבות מחמירות אם בוצעה כלפי צרכן שהוא אזרח ותיק, עולה חדש או קטין, כלפי צרכן שניכר שהוא ניתן במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי צרכן שאינו שולט בשפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה. למותר לציין כי המטרה של הגברת ההרתעה מפני ביצוע הפרות כלפי אוכלוסיות פגיעות אלה היא מטרה נעלה וחשובה מאין כמותה. עם זאת, בהתחשב בכך שמדובר בהקניית סמכויות נוספות להפעלת אכיפה מינהלית, סברנו כי ההסדר שהוצע במקור היה רחב מאוד והעלה קשיים משפטיים הנובעים, בין היתר, מכך שניתן להטיל עיצום כספי גם ללא הוכחת יסוד נפשי, כלומר מודעות או כוונה. לפיכך, בעת הדיונים בוועדה הוספנו תיקונים משמעותיים להצעה, כפי שאפרט כעת.

ראשית, כפי שציינתי קודם לכן, הצעת החוק מרחיבה את ההגנה על צרכנים פגיעים מסוגים שונים, לגבי אדם שנתון במצב של חולשה שכלית או גופנית או שאינו שולט בשפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה. הדרישה בהצעת החוק היא כי מדובר באדם שאפשר להבחין בבירור במצבו כאמור. לגבי אזרח ותיק, עולה חדש או קטין, מספיק שההפרה בוצעה כלפי אחד מהמנויים לעיל כדי שתיחשב הפרה בנסיבות מחמירות, בין שניתן להבחין בבירור כי מדובר באחד מהם ובין שלא ניתן להבחין כאמור.

הקושי בקביעה שלפיה הפרה תיחשב הפרה בנסיבות מחמירות גם במקרים שבהם העוסק לאו דווקא מודע לכך שמולו עומד צרכן פגיע, וכן הממד הסובייקטיבי הטבוע במונח "ניכר", שכן לעיתים מה שניכר בבירור לאחד כלל לא ניכר לאחר, הובילו את הוועדה להוסיף להצעת החוק הוראה שלפיה הממונה יהיה רשאי להטיל עיצום כספי מוגדל רק בהתאם לנהלים שיורה עליהם. כמו כן קבעה הוועדה כי נהלים אלה יהיו טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות. נוהל האכיפה, שעיקריו הוצגו בקווים כלליים על ידי נציגי הרשות בוועדה, אמור לקבוע כללי אצבע ליישום ההסדר המוצע לטובת יצירת ודאות כלפי ציבור העוסקים.

שנית, במקור הצעת החוק קבעה כי סמכות הממונה להטיל עיצום כספי בשיעור של פי אחד וחצי תחול ביחס לכל אחת מההפרות המנויות בחוק. הוועדה, לעומת זאת, הייתה ערה לכך שלא כל ההפרות רלוונטיות, ותחולה גורפת מדי עלולה להביא להטלת עיצום כספי מוגדל במקרים שאינם מתאימים. כך, למשל, עוסק המחויב לפי החוק לספק לצרכן מענה טלפוני אנושי תוך שש דקות, עשוי להיות חשוף להטלת עיצום כספי מוגדל אם הצרכן הוא אזרח ותיק, אף שכלל לא ידע מי מחכה בצד השני של הטלפון. ברור לכול כי הפרה מעין זו היא הפרה שאינה מכוונת כלפי צרכן או קבוצת צרכנים מסוימת. לפיכך, הוועדה עמדה על כך שרשימת ההפרות שניתן להטיל בגינן עיצום כספי בנסיבות מחמירות, תצומצם רק להפרות שעניינן הפעלת השפעה בלתי הוגנת על צרכן, הטעיה של צרכן והפרות הנוגעות לביטול עסקה. ביחס להפרה של הטעיה בפרסומת, החלטנו לסייג זאת למקרים שבהם הפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים הנמנים עם האוכלוסיות שהזכרנו. רשימת ההפרות תהיה מנויה בתוספת לחוק, שניתן לשנות באמצעות צו שיקבע שר הכלכלה והתעשייה באישור הוועדה.

שלישית, מאחר שכבר היום החוק קובע איסור על הפעלת השפעה בלתי הוגנת, ובמסגרת זו ישנה הוראה שאוסרת ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן וכן ניצול העובדה שצרכן אינו יודע במידה מספקת את השפה שבה נקשרת העסקה, סברנו כי בהפרות אלה אין משמעות להוכחת נסיבות מחמירות, שכן הן כבר טבועות ביסודות ההפרה. לפיכך, החלטנו ליצור מדרג חדש לגבי הפרות אלה, ולהעלות את סכום העיצום הכספי שניתן להטיל בגינן לעיצום ששיעורו פי אחד וחצי, כלומר בדיוק לשיעור העיצום שניתן להטיל בשל הפרה בנסיבות מחמירות.

לבסוף, לצד ההבנה וההכרה בחשיבות ההגנה על אוכלוסיות פגיעות, לנגד עיני הוועדה עמד גם הצורך לאפשר לעוסקים לטעון את טענותיהם לעניין התקיימותן של נסיבות מחמירות. לפיכך, הוספנו להצעת החוק הוראה שלפיה במסגרת ההודעה על כוונת חיוב שמוסר הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן למפר טרם הטלת עיצום כספי עליו, יפרט הממונה את הנסיבות המחמירות בביצוע הפרה, אם היו. מעבר לכך, הבהרנו בנוסח כי זכות הטיעון המוקנית למפר בחוק חלה גם ביחס לטענות בנוגע להתקיימותן של נסיבות מחמירות.

חברות וחברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק חשובה ומשמעותית מאוד לצרכנים שנמנים עם הקבוצות שהזכרתי, והיא חלק ממהלך כולל שעליו החליטה הממשלה בשנת 2020 – כשהיית שרה, נכון? מהלך לחיזוק המאבק בעוקץ וניצול אזרחי ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים.

אני רוצה לומר קודם כול כל הכבוד למירב כהן, חברת הכנסת, שגם הייתה שרה. זו מלחמה שאת נלחמת כל הזמן, ועל מנת להצליח במשימה צריך לבצע המון תיקונים בחוקים הקיימים וגם לשכנע את הרשויות ליצור גם פיקוח וגם טיפול יותר רחב היקף בעניין. טוב מאוד שאת עושה את זה ולקחת את המשימה הזאת על עצמך. אנחנו נעזור לך ככל שניתן.

אני שב ומודה לחברת הכנסת מירב כהן, שיזמה את המהלך והובילה בנחישות רבה את הצעת החוק, וכן למשרדי הממשלה שגילו גמישות והסכימו לשינויים הרבים שביקשה הוועדה להכניס בהצעת החוק במטרה לדייק ולטייב אותה. אני מקווה כי ההצעה אכן תגביר את ההרתעה כלפי עוסקים שלעיתים מנצלים בצורה בזויה את הצרכנים הפגיעים ביותר.

אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית ולדחות את כל ההסתייגויות, אם יש כאלה. תודה.