הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, באשר להצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל ביטון בעניין חוק איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי – זו לא הפעם הראשונה שהחוק עולה, והוא ליווה תהליך שלם שקרה ברשות החשמל, כאשר הנושא נבחן לאחר החלטת בג"ץ ובמשך הזמן, ולהלן תשובתי.

אני נמצא כאן כדי להשיב על תיקון להצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל ביטון בעניין חוק איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי. בהצעה שלפנינו, שהוגשה לפני תיקוני אמות המידה של רשות החשמל, מוצע לקבוע איסור ניתוק אספקת חשמל לצרכן ביתי, ולקבוע שגביית חובות תתנהל בהליך אזרחי בלבד. עוד מוצע כי בסיום התהליך, צרכן אשר יוחלט לנתק אותו מאספקת החשמל, יחובר למונה תשלום מראש שיאפשר לו חיבור לאחר תשלום מראש על החשמל שהוא צורך. מתשלום זה ניתן יהיה לגבות שיעור מקסימלי של 5% על מנת לכסות את החוב שצבר טרם הניתוק.

בהתייחס להצעה זו, חשוב לציין כי משק החשמל מתנהג כמשק סגור. במשק מסוג זה, הפועל על בסיס כלכלי, יש לשמור על האיזון בין ההוצאות להכנסות, שכן אחרת עשוי הדבר להוביל לערעור יציבותו של משק החשמל, והחוק עשוי להוביל להגדלת התעריף שיושת על כלל צרכני החשמל.

חוק משק החשמל הנוכחי קובע כי ברירת המחדל היא שספק שירות חיוני נותן את השירות בכפוף למתן תשלום. בחוק נקבע כי על רשות החשמל לקבוע אמות מידה שלפיהן יהיה רשאי ספק שירות חיוני להפסיק או להגביל את אספקת החשמל כאשר לא מבוצעים התשלומים עבור השירות. בהתאם, רשות החשמל קבעה אמות מידה לגביית חובות, אמות מידה שאף עודכנו בחודש נובמבר 2022 בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה, בין היתר, כי יש להכיר במצבים רפואיים נוספים ומצבי קצה של מצוקה כלכלית ככאלה שלא ניתן לנתקם מחשמל.

חשוב לציין שלא מתקיימת הפרה של פסיקת בג"ץ. תכלית עדכון אמות המידה הייתה לקבוע הסדרים המתחשבים במצוקות של אוכלוסיות מוחלשות ונזקקות, תוך יישום הליכי גבייה באמצעים מדורגים, סבירים ומידתיים, אשר מאזנים בין ההבנה כי השימוש בחשמל הוא מצרך חשוב, ולעיתים אף צורך חיים בסיסי, לבין הצורך הציבורי בגבייה אפקטיבית של חשבונות החשמל.

במסגרת אמות המידה, נקבעו מגוון אמצעים להקלה על ציבור הצרכנים המתקשה בתשלום. ראשית – איסור ניתוק על קבוצות הנכללות בקטגוריות של מצב כלכלי חריג או מצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי. לגבי קבוצות אלה, כהגדרתן באמות המידה, יוכל ספק שירות חיוני לגבות חוב רק בהליכים אזרחיים, ולא באמצעות ניתוק או התקנת מונה תשלום מראש ככלי גבייה. שנית – קביעת הקמת ועדת חריגים בחברת חשמל שתדון בבקשות צרכנים לאי-ניתוק ככלי גבייה, אפילו אם הם אינם עומדים בקריטריונים הקבועים באמות המידה. בנוסף – איסור ניתוק אספקת חשמל בימי שישי ושבת, בחגים ובערבי חגים, במזג אוויר קיצוני או בשעת חירום.

אלו רק חלק מאמות המידה המעודכנות שנקבעו ושבעקבותיהן, ובהתאם לנתוני חברת החשמל, עולה כי היקף ניתוק החשמל נמצא בירידה חדה. ואני מדגיש עוד פעם: לפי הנתונים עולה כי היקף ניתוקי החשמל נמצא בירידה חדה, וזו בשורה חשובה.

לפי מודל שבנתה רשות החשמל, המתבסס על נתוני האי-תשלום במהלך תקופת הקורונה, עמדת הרשות היא כי הצעת החוק הנדונה עלולה להוביל בדיוק למצב הפוך – לכך שכ-20% מצרכני החשמל יבחרו להימנע מתשלום. במקרה כזה, העלות השנתית של חובות אבודים אלו תעמוד על בין 1.5 ל-2.5 מיליארד ש"ח בשנה, שמשמעותם עלולה להיות עלייה של בין 5.5% ל-7.7% בתעריף החשמל לכלל האוכלוסייה.

כמי שכיהן כשר האוצר בתקופת הקורונה, שהייתה חסרת תקדים מבחינה בריאותית וכלכלית, פעלנו וסייענו לכלל שכבות האוכלוסייה ולעסקים, והנתון המדהים הוא שבתקופת הקורונה רמת החיים עלתה בכ-2.5%; לא ירדה, עלתה. הזרמנו סכומים עצומים לטובת רשת ביטחון למי שהיו בגבול קו העוני ומתחת לו. סייענו מתוך ערבות הדדית לשכבות באוכלוסייה ולמי שנזקק לכך. שינינו את החוק כך שמקבלי קצבאות לסוגיהן יקבלו גם דמי אבטלה ברגע שהפסיקו לעבוד. סייענו למי שעבד והפסיק לעבוד בדמות מענקים של אלפי שקלים בחודש. אף אחד לא בחר להיות עני, ואף אחד לא בחר להיות ברף התחתון של ההכנסות. המדינה חייבת לסייע, אבל צריך לעשות את זה בדרך נכונה, ואני כל הזמן אמשיך בהתייעצויות כדי לוודא שהדבר אכן מתבצע בדרך הנכונה.

לצד זאת, אני חוזר ואומר את המובן מאליו: לא ניתן לנהל את משק החשמל ללא תשלום של אלפי ומאות אלפי צרכנים. עוד ברור כי אילו היה נקבע שיש חובה קטגורית להמשיך ולספק חשמל ללא כל תבחין, כפי שמוצע בהצעת החוק, היה גדל מספר הצרכנים שאינם משלמים את חובם במועד, וגם הייתה גדלה צריכת החשמל שלהם, ובהתאם, הייתה כאן פגיעה חמורה ביכולתה של חברת החשמל לספק חשמל, וכלל הצרכנים היו נפגעים, בעיקר בנושא התעריף. זאת, כאמור, בכפוף לחריגים שנקבע לגביהם כי הם עומדים בקריטריונים לניתוק מחשמל או שוועדת החריגים החליטה לגביהם כי הם לא ינותקו מחשמל, כפי שקבעה הרשות בהתאם להכרעת בג"ץ גם מעבר לקריטריונים.

עמדתה העקבית של הרשות היא שלא ראוי להשתמש בתעריף החשמל ככלי מיסוי, שכן הדבר יגרום בפועל לסבסוד של צרכני החשמל שאינם משלמים את חובם על ידי עשרות אלפי צרכנים אחרים שמשלמים תעריף מופחת. אני ער למצוקות של אוכלוסיות מוחלשות ונזקקות, תוך איזון בין ההבנה כי השימוש בחשמל הוא מצרך חשוב ואף צורך חיים בסיסי לבין הצורך הציבורי בגבייה אפקטיבית של חשבונות החשמל.

אני מבחינתי סיימתי לבטא את עיקרי המדיניות, וכפי שהדגשתי, גם לא בפעם הראשונה. אני מעריך את דאגתו של חבר הכנסת מיכאל ביטון בנושא, אבל בחנתי, עקבתי, ליוויתי, והפתרון והתקנות, בהתחשב בהיבטים של הנושא, הם בהחלט לשביעות רצון. הדבר הכי חשוב הוא שבפועל – וזו הבשורה החשובה – בהתאם לאמות המידה האלה, לקריטריונים שנקבעו ולתהליך, מספר הניתוקים ירד בצורה משמעותית. זו בעצם ההוכחה שהתהליך שהובל וקורה כאן הוא תהליך נכון. ולכן, נוכח האמור לעיל, אני אבקש להתנגד להצעת החוק. תודה רבה.