קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, שלחתי לך גם מכתב בנושא, ועדיין לא קיבלתי תשובה. פנו אליי משכונת חיילים משוחררים הישנה בשפרעם, שנבנתה בשנות השישים. אז זאת הייתה שכונה ראשונה של חיילים משוחררים, ודווקא עמידר בנתה את הבתים שם. מעיון בנסחי הטאבו שנמצאים היום התברר שרמ"י עשתה עסקת חליפין על הקרקע שהוקצתה לחיילים משוחררים שבנו את הבתים שלהם בשנות השישים. עכשיו יש להם הערת אזהרה של משפחה פרטית על אותה קרקע של אותם חיילים משוחררים. יש להם הסכמי חכירה, לאותם חיילים משוחררים, שהיום הם לא בחיים – ליורשים שלהם יש הסכמי חכירה ל-99 שנים, וזה מסתיים ב-2056. יש לי את הסכמי החכירה.
אני לא מבין איך דבר כזה קורה במדינת ישראל, שמעבירים שכונת חיילים משוחררים לאנשים פרטיים אחרי שיש להם הסכמי חכירה. הם בנו את הבתים שלהם, הילדים שלהם בנו את הבתים שלהם. ביקשתי את ההתערבות שלך, ועד עכשיו לא קיבלתי שום תשובה. לכן, אם אין לך תשובה בנושא, אני אשמח לפגוש אותך בנושא ולתת לך את כל הניירת. תודה רבה.
159 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.