אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפרשת השבוע אנחנו נקרא, כשבאים ראובן גד וחצי-המנשה למשה רבנו, אומרים לו: "גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו". משה רבנו עונה להם, ואומר להם: לא ככה. לא מתחילים עם הצאן ורק אחר כך מטפלים בילדים. תעשו את העיקר עיקר ואת הטפל טפל: "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצנאכם". קודם כול, מתחילים בילדים.
אבל אם ככה, מה הבעיה? הבעיה היא הצביעות, הצביעות הזו, שבאים לכאן פעם אחר פעם – חצי מהחוקים היום, כל החוקים באים ומנסים להתערב לחרדים בחיים. זה, בוא נשנה לכם את הוועדה, זה, בוא נבטל לכם רב, ועוד זה שרוצה לשלוח את כל החרדים עם מריצות למזבלה עומד כאן ומקשקש לנו בשכל על החשיבות של הרב הזה או הרב האחר ואיך זה עובד.
ולמה אני אומר את זה, שרן השכל? כי מי חברת המפלגה שלך? שרת החינוך לשעבר. שרת החינוך לשעבר, היא התעמרה בילדים החרדים: ביטלה להם 90 מיליון שקל שעות תמרוץ וטיפוח – שזה הרבה יותר כנראה ממה שאת מציעה כאן בחוק. היא ביטלה את זה. זה לימודי ליבה. לא נתנו להם מערכת גפ"ן, למנהלי המוכר שאינו רשמי. כששאלתי אותה: למה את לא נותנת? היא אמרה לי: רוצים – שיבואו לממלכתי. אבל למה? אתם רוצים לימודי ליבה. אז את הצביעות הזאת של לבוא לכאן ולנסות לחנך, כשפתאום צריכים לנסות להכניס אצבע בעין למישהו, אולי, אז אומרים: משל אומרים לדבורה: לא מדובשך ולא מעוקצך. אנחנו מסתדרים.
אני תכף אדבר על צביעות מעוד כמה נקודות מבט, אבל אני רוצה, לגופו של עניין, להקריא את עיקרי התשובה של שר החינוך: הצעת החוק מבקשת לקדם ולעודד הקניית מיומנויות בסיס באמצעות החינוך הבלתי-פורמלי במקום באמצעות החינוך הפורמלי לתלמידי מוסדות חינוך שבהם לא מלמדים את תוכנית היסוד במלואה, וזאת באמצעות שוברים שיאושרו על ידי ועדה במשרד החינוך. יש לציין כי למשרד החינוך קיימים אמצעים שונים לעודד פעילות כזאת, בין במסגרת החינוך הבלתי-פורמלי ובין בהקצבות למוסדות חינוך.
אני אוסיף על התגובה הזו, לפני שאמשיך אותה: ביום ראשון הציג לנו שר החינוך את תוכנית משרד החינוך לשנה הקרובה, ושם בהחלט הולך להיות משהו שהוא נותן פתרון, בעיניי, לכל תלמיד שרוצה – לא רק אם הוא בפטור ולא רק אם הוא במוכשר. כל תלמיד שרוצה להעשיר את ידיעותיו, יש לו בית ספר דיגיטלי, שיהיו שם את ההרצאות וכל השיעורים; חלק מהם יהיו בזום, חלק מהם מוקלט. הכול נמצא. כל מי שרוצה נכנס לבית הספר הדיגיטלי ויקבל את שיעורי ההעשרה באנגלית, בפיזיקה, במתמטיקה. זה החזון של משרד החינוך, וזה הולך לקרות בקרוב.
עיגון התוכנית בחקיקה ראשית, ממשיך שר החינוך, לא בהכרח יועיל להשגת המטרה העומדת בבסיס הצעת החוק, בהיותה מחייבת ולא ניתנת לשינוי באופן גמיש, כאשר גמישות מתחייבת לפי עמדת המשרד.
הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 25 ביוני. החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את הדיון בהצעת החוק בחודשיים. כיוון שכך, ובהתאם לסעיף 66 לתקנון הממשלה, הצעות חוק פרטיות שיובאו לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביהם ועדת השרים עמדה סופית כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד להן. נוכח האמור, אנחנו מציעים לחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק הזו.
הינה שרת החינוך לשעבר שאשא ביטון – – –
תעלי? למה תעלי? הינה, תשיבי. למה לא נתת מערכת גפ"ן למנהלי המוכש"ר? למה קיצצת להם 90 מיליון שקל שעות תמרוץ וטיפוח? תשיבי.
לא. אני לא משקר. הינה, חבר הכנסת גפני יבוא לכאן ויאשש את דבריי. אני חבר ועדת הכספים, ונלחמנו כדי שלא תקצצו את זה, ואתם קיצצתם, אז אל תגידי: אתה משקר. ומערכת גפ"ן – כאן במליאה.
זה לא משנה. אני הייתי בכל הוועדות.
וכאן במליאה שאלתי אותך למה. את זוכרת?
אדוני היושב-ראש, אני נותן לה להשיב כאן אם היא רוצה.
לא היינו חברים בוועדות, אבל הייתי בוועדת הכספים. זה לא רלוונטי.
הייתי בוועדת הכספים, מבחינתי גם חבר ועדת הכספים. אני גם הצבעתי, למרות שלא ספרתם את ההצבעה שלי.
לא משנה. כי אתם הייתם חבורה של קואליציה דורסנית, שניסתה לתת תת-ייצוג לציבור באמצעות נבחריו.
ואתם אוכלים את מה שבישלתם היום באופוזיציה.
אתם אוכלים את מה שבישלתם.
אז הינה, בוא תגיד אתה: האם לא ביטלתם את שעות התמרוץ והטיפוח, 90 מיליון שקל? האם לא ביטלתם?
אתה מרכז הקואליציה, בוא תגיד.
היא תשיב? כי אתה לא רוצה לשקר. אתה כנראה לא רוצה לשקר.
אתה כנראה לא רוצה לשקר.
אני רוצה לדבר על עוד נושא. בג"ץ פסל הבוקר ברוב של שישה אקטיביסטים כנגד סולברג את החוק שנועד לתמרץ עובדים זרים לצאת מישראל. מדיניות ממשלת ישראל, מדיניות ההגירה שלה – כן, חברת הכנסת השכל, אני בטוח שגם את כועסת על שופטי בג"ץ, אבל את לא תגידי את זה, כי זה חלק מהצביעות הזאת – שופטי בג"ץ מצביעים כנגד מדיניות ההגירה של ממשלת ישראל, לא בגלל שהיא לא חוקית אלא בגלל שזה לא נראה להם.
השופט סולברג גילה את מערומיהם בהתנגדות שלו באותו פסק דין ואמר במילים פשוטות שהחלטת חבריו מבוססת גם היא על סוג של עילת הסבירות – המידתיות הסבירה. המידתיות הסבירה זה איזה מבחן שלישי, מבחן המידתיות, שזאת עילת הסבירות בכובע אחר. שופטי בג"ץ אומרים: לא נראה לנו, והם מבטלים את הכרעת הציבור. פוגעים, נותנים יד להפרה במזיד של החוק, ככה כותב השופט סולברג, כלומר הכול הצגה.
גם אתם הצגה. חבר הכנסת גנץ, ישבנו שלושה חודשים בבית הנשיא, ואתה יודע שאתם מסכימים עם עילת הסבירות שלנו. אבל מה לעשות, עמוד שדרה כנגד מחוללי האנרכיה אין לכם. אין עמוד שדרה, ולכן מפוצצים את השיחות. והינה ראה זה פלא, גם הנשיא, שהבטיח לומר מי אשם, הוא פתאום לא אומר מי אשם בפיצוץ השיחות, כי זה אתם. הוא לא יכול לומר שאתם אשמים.
אתם עושים מה שבא לכם, בניגוד לבחירת הציבור – השופטים – ובניגוד לאינטרסים של שמירה על רווחתם וביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. זו הפעם החמישית – אזרחי ישראל צריכים לדעת, זו הפעם החמישית ששופטי בג"ץ פוסלים חקיקה ראשית שנועדה לטפל בהטבעת מדינת ישראל במאות אלפי עובדים זרים, בקעקוע הזהות היהודית והרוב היהודי במדינת ישראל. וכל זה למה? כי לא נראה להם, לא מתחשק להם לקבל את הכרעת הממשלה. אין שום סיבה, אין שום עניין, לא חוקי, בחוסר סמכות, בניגוד עניינים. לא, כלום. אתה מקבל את זה, חבר הכנסת כהן? לא נראה לנו – זה בסדר? אתם לא יכולים לומר שזה לא בסדר, אחרת איזה קייס יהיה לכם להתנגד לממשלה שלנו?
ועוד משהו. לפיד מתבכיין היום ומאיים עלינו, מאיים על שר המשפטים שאם הוא לא יעמוד בלוח הזמנים שלו, הוא יפנה לבג"ץ.
אני לא כועס, חלילה. אני חושב שתגיד ללפיד שלא ישתגע, כי ראיתי אותו השבוע יוצא מגדרו, יוצא משלוותו כשהערתי לו הערת ביניים.
תגיד לי, גוש רעל – זו אמירה של ראש אופוזיציה? המגעילים האלה? כוחות האופל? אתם באים אלינו? חלאס עם הצביעות, מאיר. חלאס. תסתכלו על עצמכם במראה. הוא מאיים שיפנה לבג"ץ אם שר המשפטים לא יעבוד לפי לוח הזמנים שהוא מכתיב לו?
חבר הכנסת רול, איך זה שאתה קיבלת היום קול אחד וחבר הכנסת רון כץ קיבל 12 קולות? מה קורה כאן?
איך זה?
איך זה? למה אותם אלה שנתנו לרון כץ לא נתנו לעידן רול? מה קרה כאן? אני לא מבין את זה.
אני רק רוצה לומר ללפיד: תפסיק להתבכיין. הפסדתם, אתם יושבים באופוזיציה, תתחילו לעבוד ולשתף פעולה לטובת אזרחי ישראל, תשתפו פעולה עם הדברים הטובים שאנחנו עושים ופועלים כל הזמן לטובתם, ואל תחפשו כל הזמן עילות להסית ולהדיח יחד עם השופרות שלכם בתקשורת. תודה.
1,144 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.