אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברתי שרן מרים השכל, הצעת החוק שאנחנו מציעים כאן, הצעת חוק הוואוצ'רים, כפי שאנחנו מכנים אותה, היא הצעת חוק חרדית. היא דואגת לילדים חרדים, והיה מן הראוי שחבר כנסת חרדי יגיש אותה. האמת היא שאת הצעת החוק הזאת גיבשתי כבר לפני שש שנים, הרבה לפני ההגעה לכנסת, כחלק מחשיבה כיצד דאגה לילדים חרדים יכולה לקדם את לימודי הליבה שלהם בלי לפגוע באורח חייהם החרדי.
כאן אני רוצה להסביר עוד מעט על גבי מה שהסבירה חברת הכנסת השכל. אנחנו בעצם מציעים: כידוע, תלמיד חרדי – תקשיבו היטב – ממומן פחות מתלמיד ערבי או חילוני או דתי. בגדול, הכלל אומר: כגודל הליבה כך גודל התקצוב; זה לא נכון בשתי רשתות החינוך, אבל זה נכון ככלל. מה שאנחנו מציעים פה הוא שכאשר המדינה כביכול חוסכת תקציב, בעיקר על הבן החרדי, ומממנת רק 55% או 75% מהלימודים שלו, את הפער הזה, לפחות את חלקו, אנחנו נעניק חזרה למשפחה, ולא למשרד החינוך, בצורת ואוצ'ר, והוא יוכל – בחברה למתנ"סים או במקום אחר – להשלים את הלמידה.
היה מן הראוי שההצעה הזאת תיכנס בכלל להסכמים הקואליציוניים כדרישה חרדית. היה מן הראוי שחבר כנסת חרדי יעמוד כאן ויאמר: זה לא פוגע באורח חיי, זו לא חובה, זו לא כפייה, אבל כן, זה עולה כסף. דרך אגב, זה עולה כסף אבל זה חוסך כסף, כי אם ילד לא לומד מתמטיקה ואנגלית בכיתה ב' או בכיתה ו', זה יעלה פי חמישה או עשרה כשנשלים לו את זה במכינה בגיל 25 או 30.
למה את הצעת החוק הזו לא מגיש חבר כנסת חרדי? נשגב מבינתי. אני רואה בהצעה זו הצעה משלימה לשני נדבכים נוספים, שגם עליהם הגשתי חקיקה ואני מקדם: הראשון הוא הנושא הממלכתי-חרדי, שמתאים לקבוצה מסוימת מתוך הציבור החרדי; השני הוא המתווה המכונה "מתווה בעלז", אותו מתווה שבעצם סוכם בזמנו בין החסידות לבין משרדי האוצר והחינוך, ולצערי נתניהו ביטל אותו כחלק מההסכם הקואליציוני, אבל גם לא עמד בו, ולכן החסידות נותרה קרחת מכאן ומכאן, אותו מתווה שמכונה "תקצוב תמורת הישגים".
ולמה ואוצ'רים? נשלים את העניין הזה: הממ"ח מתאים היום לאוכלוסייה מסוימת. 4% לומדים בו, ויכולים ללמוד בו אולי 40%, בוודאי לא כל הציבור החרדי. מתווה בעלז מתאים לעוד קבוצה מתוך הציבור החרדי, ואילו הוואוצ'רים הם מתווה משלים, למי שאיננו מעוניין לא ללמוד בממ"ח ולא ללמוד על פי מתווה תקצוב תמורת הישגים. הוואוצ'ר יוענק לו לאחר הצוהריים – –
– – ובעצם יאפשר לו ללמוד כבר בגיל צעיר לימודי ליבה, אחרי תלמוד תורה ומוסד פטור.
אני בטוח שזו הצעה טובה. אם היא תדחה היום, זה יהיה רק בשל הסתכלות צרה, צרת עין ואופק, של הקואליציה, ותאמינו לי – היא תחזור. תודה.
תקשיב, תקשיב, שלמה קרעי, כי יש הרבה דברים שאתה לא מבין. איסתרא בלגינא קיש קיש קרעי, עליך נאמר. כן, למי שלא מכיר את הפתגם, כשיש מטבע ריק בתוך כד, אז הוא קורא "קיש קיש". מה שעשית פה זה קשקשת יותר מהשר קיש, כי מילא שהוא לא מבין בחינוך, אבל אתה לא צריך להתיימר. אז דיברת על הוועדה שלהם או שלכם – כי שוב, ההתנשאות שלך, שאתה חושב שהוועדה היא שלך, והשרים הם שלך, והיהדות היא שלך. לא, הם לא. ואחרי זה דיברת על בני גד ובני ראובן, כאילו זה היה שוב התורה שלך.
אבל עזוב, תקשיב. שלמה קרעי, תקשיב. זה שאתה לא מבין בחינוך זה לא נורא, כי זה באמת לא התחום שלך. אבל זה שהקיש-קיש לא מבין בחינוך זה הכי עצוב, כי קראת פה מעל בימת הכנסת בדיחה, אז בוא אני אספר לך. השר קיש לא מכיר את המשרד שלו אחרי חצי שנה, ובית הספר הווירטואלי כבר קיים מזה עשור. החזיק אותו גוף שקראו לו מט"ח. הוא נסגר. עכשיו מגיע השר קיש ומביא בשורה – נכון, השרה ביטון? מביא בשורה. וואו, מקימים מחדש את בית הספר הווירטואלי שהיה פעם.
עכשיו, מה הבדיחה הכי גדולה בתשובה שהקראת? לא אשמתך, הם כתבו לך אותה. באמת, בית הספר הווירטואלי ייתן תשובה לילדים החרדים שלא לומדים ליבה? בוודאי. יש להם בבית טלפון חכם ואינטרנט, והם מוכנים – הרי בית הספר הווירטואלי – – –
תקשיב, תקשיב, אלמוג. מי שלא ישתמש בוואוצ'ר, גם אין לו אינטרנט בבית, ובטח לא טלפון חכם, אז גם בית הספר הווירטואלי לא יעזור לו. לכן, נתנו לך להקריא תשובה של אידיוטים, מה לעשות?
אדוני היושב בראש, פשוט מפריעים לי פה.
אני לא יכול להמשיך.
בית הספר הווירטואלי, שאולי משרד החינוך יפעיל מחדש – אולי, אולי, הלוואי – ייתן מענה לכמה אלפי תלמידים שקיבלו אותו בעבר. מתווה הוואוצ'רים – אם הוא יקום לתחייה, והוא יקום – הוא ייתן מענה באמת לילדים חרדים שאין להם נגישות כלשהי ללימודי ליבה. ואני באמת מציע, יש דברים שאתה מבין בהם, השר קרעי, אבל איסתרא בלגינא קיש קיש קריא, זה לא מתאים. מה שאתה יודע, תדבר עליו. אני גם מציע שהשר קיש לא ידבר על דברים שהוא לא מבין בהם. תודה.
762 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.