קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
הקשבתי לשר קרעי, ואני אומרת לך, אתה אף פעם לא מאכזב, אף פעם. אתה נוטף רעל באופן כל כך שיטתי, עם הכיפה שלראשך, ומגדיר לכל אחד מאיתנו מיהו יהודי, מה התכלית שלו, מה הוא צריך לעשות כדי להיחשב יהודי. ומי שמדבר חלילה על שוויון או על עצמאות – אתה עומד פה, משסה, פוגע, מעליב, כאילו להלבין פנים של אחר זה חלק מהיהדות שלך.
אז אני אומרת לך: אתה לא יהודי עם הכיפה על הראש שלך, באופן שבו אתה מדבר אלינו. ואם אתה חושב – – –
ואם אתה חושב שאתה תעמוד פה ותעליב אותנו על זה שאנחנו מדברים על שוויון – – –
אתם בושה. אתם בושה. למה הוא העמיד אותי, למה הוא קובע – – –
אתם בושה, אתם בושה, אתם בושה. על מה? על מה? על מה הוא יעמוד – הינה הוא, עם טלפון, עלה לפה. על מה הוא יוצא נגדנו? על מה הוא יוצא נגדנו? על זה שאני אומרת שצריך עצמאות?
לא אחזור בי. מי אתה שתגיד לי לחזור בי? לא אחזור בי. ממש לא, ממש לא.
אני אגיד לך למה אני לא אחזור בי: אין לי סיבה. כשבאה מגילת העצמאות – – –
תפסיק לעשות הצגות, תפסיק לעשות הצגות. תקשיב למה שאני אומרת במקום לצעוק.
תקשיבי, תקשיבי למה שאני אומרת.
אמרתי: אתה לא תגיד לי, אתה לא תגיד לי מי יהודי.
אני אגיד לך מה זאת הגזענות, אני אגיד לכם מאיפה הגזענות הזאת – – –
אני אגיד לך מה אני רוצה להגיד. להלן אני אגיד לכם מה אני אומרת – – –
תנו לי רגע להתייחס. תראו – – –
תקשיבו, כשמדינת ישראל באה לעולם בתצורה המעודכנת, החדשה שלך, ב-1948, ומחליטים לכתוב את מגילת העצמאות, לא היו שני חלקים של הבית. לא היה החלק הליברלי, הדמוקרטי, למול החלק היהודי; האזרחים ראו את עצמם יהודים ודמוקרטיים. ואף שאדון קרעי המסית, המרעיל, אומר פה שמי שאומר דמוקרטי – זה בכלל לא כתוב במגילת העצמאות – אני אומר לך שבמגילת העצמאות כתוב כל מה שנוגע לדמוקרטיה, כמו שהוא אומר, ברוח נביאי ישראל. באנו לעולם ככה, כמדינה. אמרנו, אנחנו יהודית ודמוקרטית ברוח הערכים של נביאי ישראל וברוח השוויון. ומה אתם באים ואומרים עכשיו – – –
רגע, קטי, קטי, רגע, רגע, חכי – – – הזמן עוצר?
חברים, תהיו בשקט. מהצד שלי – אל תפריעו.
כשעולה שר חובש כיפה ומגדיר אותי כלא יהודייה בגלל שאני רוצה להיות גם יהודייה וגם – – –
תקשיבי לנאום שלו, מאי, תקשיבי לנאום, תקשיבי להסתה, תקשיבי.
שיחזור להביא את דברי הבלע שלו פעם נוספת.
אבל אני אומרת ככה: כשאנחנו רוצים להגיד שאנחנו גם וגם – – –
אתם התחרפנתם לגמרי, אתם ירדתם מהפסים, כי אתם באים להגיד לנו שמגילת העצמאות – שהיא הדבר הכי בסיסי – היא לא לגיטימית. הרי אתם תצביעו נגד. השתגעתם. אתם תצביעו נגד הצביון שאומר: יהודית ודמוקרטית. למה, למה? כי אתם לא יכולים לחיות עם היבטים של שוויון. קודם עלה עניין השוויון, כי אתם לא מוכנים לקבל שוויון.
אז תקשיבו רגע, אף אחד לא יגדיר לנו מהי היהדות. אנחנו גאים ביהדות שלנו, אבל ה"יהודית" שלי – ואני אומרת לכם את זה כחברים – ה"יהודית" שלי היא ליברלית, היא מתקדמת. אז אם היא – – –
היהדות של קרעי לא נותנת ליהדות שלי מקום – – –
היא לא נותנת לי, היא לא נותנת מקום ליהדות שלי.
היא יהדות מפחיתה, יהדות מזלזלת. במקום להכיר בי כבן אדם, כחביב אדם שנברא בצלם – – –
586 מילים של אורנה ברביבאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.