קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
איפה משה ארבל? רגע, אבל איפה השר שמשיב?
לא, אתה לא משיב במקומו, כי יש פה דין ודברים.
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, החוק שאני מעלה היום הוא בלי ספק אחד החוקים החשובים ביותר שהעליתי מעל הדוכן הזה. אני שמח שהשרה לקידום מעמד האישה נמצאת פה, ואני מבקש שתהיה איתי.
תכלית החוק היא להעלות את המודעות לתסמונת לא מוכרת אבל קשה, מסוכנת ובלתי הפיכה. אני מדבר על תסמונת האלכוהול העוברי. תזכרו את השם הזה – האלכוהול העוברי. אדוני היושב-ראש, אתה יושב-ראש ועדת הבריאות, וחשוב לי שתשמע את זה. תסמונת האלכוהול העוברי נגרמת עקב נזק בלתי הפיך לתאי המוח של העובר. נזק זה הוא תוצר של שתיית אלכוהול בזמן ההיריון של האישה וגם בזמן הכניסה להיריון. גם כוסית אחת בהיריון מספיקה כדי לגרום נזק בלתי הפיך למוחו של העובר.
שתיית האלכוהול יוצרת כוויה במוח של העובר, והכוויות האלה נגרמות בשעה שאימו שותה אלכוהול. מה שעולה לראשה של האם מגיע גם לראשו של העובר, רק שהמוח שלו קטן יותר, והנזק היחסי עצום. אלכוהול עוברי הוא הסיבה הנפוצה ביותר כיום לפיגור, אלימות ספונטנית, עבירות רכוש, פגיעה עצמית, חוסר יכולת להתמיד בלימודים, עבודה או יחסים וקושי בהטמעה של מידע, חוקים ותובנות. רוב נפגעי תסמונת האלכוהול העוברי אינם מסוגלים לבצע פעולות חישוב – חבר'ה, אני מעלה פה נקודה שאנשים לא מודעים לה בכלל. אנשים לא מודעים לתסמונת של אלכוהול עוברי, כמה זה נורא וכמה זה פוגע באלפי משפחות וילדים במדינה הזאת.
רוב נפגעי האלכוהול העוברי אינם מסוגלים לבצע פעילות חישוב פשוטה ביותר, אפילו לא חיבור של שני מספרים דו-ספרתיים. נפגעי התסמונת הם דיסקלקוליים ברמה הגבוהה ביותר. זה כולל גם את האי-יכולת לזכור ולהבין כמה ימים יש בחודש או כמה חודשים יש בשנה. בארצות הברית וקנדה, חברים, מחקרים מצאו שהעלות העודפת של נפגעי תסמונת אלכוהול עוברי היא כ-2 מיליון דולר למדינה. לפי ההערכות במדינות אלה, 25% – תשמעו את המספר – 25% מהכלואים בבתי הכלא בארצות הברית על עבירות אלימות הם נפגעי תסמונת לא מאובחנים.
בישראל לא נערך מחקר מדויק, כמובן, אבל בסקר מקדים נמצא כי במחלקות פסיכיאטריות ופנימיות פוסט-אשפוזיות יש שיעור מאוד גבוה של נפגעי תסמונת האלכוהול העוברי. ההערכות מדברות על כך שקרוב לרבע מאלה שממלאים את אותן מחלקות ופנימיות הם נפגעי תסמונת האלכוהול העוברי. שימו לב למספר הזה: רבע מהמאושפזים הם נפגעי תסמונת האלכוהול העוברי. זאת, כאשר מדובר בקבוצה שהיחס שלה באוכלוסייה הוא פחות מעשירית האחוז. הנזק שהתסמונת מייצרת פוגע לא רק בילדים; הוא פוגע בסביבה ובעיקר בהורים שלהם. במחקרים שנעשו בקנדה הורים לילדים נפגעי התסמונת נמצאו בעלי תוחלת החיים הנמוכה ביותר לקבוצות מאובחנות.
אני שמח שהשר הגיע. מר משה ארבל, תהיה איתי רגע. אני שם את הדברים בצד, אני רוצה לדבר עכשיו מהלב – דיברנו על זה לפני כן. תסמונת האלכוהול העוברי – אף אחד לא מדבר עליה, כמעט אף אחד לא יודע עליה. אני התוודעתי לתסמונת הזאת לפני שלושה חודשים מחבר קרוב. הם הביאו ילד מברית המועצות. כשאתה מקבל את הילד, אתה לא יודע על התסמונת הזאת. גם אם יעשו MRI למוח, לא יגלו את התופעה הזאת. במשך הזמן, אחרי כמה חודשים, מגלים גם בצורה של הפנים של אותו ילד עם התסמונת – יש לו אף רחב ושפתיים רחבות. הילדים האלה נולדים עם פגם במוח, עם כוויות במוח, בגלל האלכוהול שהאישה שותה. כשהאישה שותה את האלכוהול, זה פוגע במוח של העובר.
הנושא של המודעות הוא הדבר הקריטי ביותר במדינה. אדוני השר, לפני כמה שבועות ראיתי בערוץ 12 סדרה שנקראת "בגוף שלישי", וגם בסדרה הזאת פשוט רואים רופא שאומר לאישה בהיריון שהיא יכולה לשתות – כמות קטנה לא תזיק. זאת הטעות הכי גדולה – גם כמות קטנה של אלכוהול פוגעת במוח של העובר.
במדינת ישראל מסתובבים אלפי ילדים כאלה, רבים מהם במוסדות סגורים, רבים בבתי הכלא, רבים מהם אלימים בצורה בלתי רגילה – ואי-אפשר לטפל בתופעה הזאת. תחשבו, אתם כהורים, או שאתם מאמצים ילד מברית המועצות או לא משנה מאיפה, והילד מגיע למדינת ישראל, או שהוא נולד לאימא ששתתה בארץ בגלל חוסר מודעות עם פגם של האלכוהול העוברי – אי-אפשר לטפל בהם, אי-אפשר לעזור להם. איזה סבל זה להורים.
מה אני מבקש פה, אדוני? אני מבקש בקשה פשוטה מאוד, שעושים אותה גם באירופה. דיברתי עם שר הכלכלה ניר ברקת, והוא אמר לי: סימון, אם עושים את זה באירופה, גם אנחנו מוכנים. אז באירופה עושים את זה. על בקבוק אלכוהול יש חותמת, ציור של אישה בהיריון עם איקס, וכתוב ששתיית אלכוהול גורמת נזק בלתי הפיך לעובר. זה מה שאני מבקש: להעלות מודעות לנושא הזה; שנשים במדינת ישראל ידעו שגם כוסית אחת מסוכנת לעובר שלהן. זה הדבר היחיד שאני מבקש, מתחנן בפניכם. ואז אנחנו כולנו נעצור את הילד המסכן הבא שיצטרך לחיות כל חייו בסבל, בגלל שאימא שלו שתתה אלכוהול בזמן ההיריון. זה הדבר היחיד.
כולם בעד: משרד הבריאות בעד, כל הרופאים בעד, נציגי הסתדרות הרופאים בעד. עשינו עבודת מחקר בנושא, הבאנו דוגמאות למה שעושים באירופה. איך אפשר להתנגד לחוק כזה? איך אפשר להתנגד לחוק שמדבר על מודעות של נשים לא לשתות אלכוהול? חוק שאומר שהילד הבא לא ייוולד עם תסמונת האלכוהול העוברי. מה זה שונה מסיגריות, שיש עליהן חותמת? מה זה שונה מחבילת במבה, שכתוב שיש בה סוכר? אני רוצה שאנשים ידעו שהדבר הזה מסוכן לעובר, זה הכול, זו בקשתי. אז דיברתי עם שר הבריאות, ואני יודע שגם הוא בעד הדבר הזה. שר הכלכלה – גם הוא בעד הדבר הזה. אין מישהו שיכול להתנגד לזה, זה לא קשור לקואליציה ואופוזיציה, זה קשור לעתיד הילדים שלנו.
אז הייתה לי בקשה קטנה מהשר: שלא יצביעו עכשיו; שידונו על זה עוד שבוע-שבועיים. אני אתן להם עוד נתונים, הם יראו שזה באמת מתרחש בעולם. אדוני השר, הייתה לי בקשה ממך, דיברנו על קודם, דיברתי גם עם שר הכלכלה. הוא ביקש ממני נתונים, שלחתי לו נתונים – תמונות וציורים וכל מה שהוא ביקש על מה שקורה באירופה. אני מבקש שלא תדחו את זה. שיהיה דיון עמוק בנושא הזה, כי אני יודע שמשרד הבריאות וכל ארגוני הרופאים בעד. הדבר הזה עושה שכל. אין בו רגולציה, אין בו משהו שקשור לכסף, לא צריך לערב את משרד האוצר. הנושא הזה הוא פשוט מודעות – שנשים במדינת ישראל ידעו שאסור לשתות אלכוהול בזמן ההיריון, זה הכול. תודה רבה.
975 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.