קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני מתכבד להשיב על הצעת החוק בשם – –
– – השר דודי אמסלם, שמכאן אנחנו מאחלים לו רפואה שלמה והחלמה מהירה. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם לבני החברה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא.
רבותיי, בפתח דברים, לפני שאני אקריא את עמדתו של השר אמסלם, אני אומר לכם: שילוב החברה הערבית בחברה הישראלית ובשוק העבודה במגזר הציבורי זה אינטרס – לא של החברה הערבית – –
– – זה אינטרס של מדינת ישראל. ואני אומר את זה – אני יודע שאמרת, אני אשמע. הקשבתי לנאום שלך, ואני לא מזלזל בטונים שבהם שאמרת את זה. ואני אומר לך, יש קושי, קושי אובייקטיבי, גם למגזרים אחרים, וזה לא מצדיק. אינטרס-על של מדינת ישראל – לשלב את החברה הערבית בכלל בחברה הישראלית שילוב מלא, כולל בשוק התעסוקה, כולל במגזר הציבורי. לצערנו הרב, אין עבודה הוליסטית. אין עבודה הוליסטית, כי לנציבות שירות המדינה יש את הכללים שלה, ומי שמכיר איך מכרזים במגזר הציבורי מתנהלים – אבו רביע, רביבו – אז מי שיודע איך שהתהליכים מתקיימים, אם קודם כול זה הליך של מכרז פנימי, ואחר כך בין-משרדי, ואחרי הבין-משרדי, אם לא נבחר, ציבורי. ואנחנו יודעים שזאת דינמיקה שלבדה – חבר הכנסת המציע, חשוב לי שתקשיב, אני אומר דברים מידע אישי חינם לטובת השואל. התהליכים האובייקטיביים האלה, כפי שהם מתרחשים במשרדי הממשלה, עם הכללים של נציבות שירות המדינה לבדם, לא יכולים למלא אחר יישום החוק שכבר נתקבל. כי התהליכים הם שונים. צריך להיות איזה מהלך משלב. אם חוקק חוק, ולא יהיה מהלך שמשלב, יחד עם יישום החוק, ויעבוד במקביל עם נציבות שירות המדינה ומשרדי הממשלה כדי לשחרר אותם מתנאים – קודם כול מכרז פנימי, בין-משרדי, ציבורי – הזמן, והאינטרסים של המשרדים, וכל אחד לאן שהוא מושך, לכן זה לא יקרה לעולם. ואני חושב שצריך לעשות תהליך. זו העמדה שלי.
עכשיו אני אקריא את עמדתו של השר אמסלם כפי שהודפסה, ולאחר מכן נראה, נייצר איזו דינמיקה לקראת מה אנחנו הולכים. על פי הצעת החוק שלפנינו, מוצע לקבוע רף של 20% ייצוג בכל משרד ממשלתי גדול לבני החברה הערבית, בדומה לחלקה של האוכלוסייה הערבית באוכלוסייה הכללית. כמו כן, מוצע לקבוע שעובדים בחברות קבלן לא ייכללו בספירת מספר העובדים מהאוכלוסייה הערבית. ככלל, קביעת יעד ייצוג בחקיקה הראשית אינו נכון מקצועית ואינו מביא לעמידה ביעדים. יתרה מזו, חוק שירות המדינה (מינויים) מתייחס לייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בכלל הדרגות והמקצועות. אשר על כן, הממשלה מתנגדת להצעה האמורה, המבקשת להכניס את יעדי הייצוג לחקיקה, ולקבוע יעדים שאינם מתבקשים מבחינה מקצועית.
אני מבין שיש שיח בין הקואליציה לבין המציעים לנסות לדחות כדי להגיע לאיזה גיבוש של איזה מתווה מוסכם או תהליך כלשהו. אני אישית אברך על כך, אבל זה לא יכול להיות בלתי מוגבל בזמן.
אני אומר לכם, בלי שום קשר, הינה אני אומר, מנסור, ווליד ואימאן ח'טיב, אני אומר לכם: אני כשר הרווחה נדרש, ואני נהנה – תקשיבו, אני אספר לכם סוגיה.
יש בסמכותו של שר הרווחה לכתוב את כתבי המינוי לעובדים הסוציאליים. אני מקבל כל יום תיקייה, אין לי שיקול דעת אפילו. עכשיו, אני טיפוס שלא אוהב לחתום סתם. מה אתה חותם סתם? זה החוק. אני עובר שמית, ואני אומר לכם שהנוכחות של העובדים הסוציאליים בני המגזר הערבי בכתבי המינוי שאני חותם עליהם רבה מאוד, ואני שמח על כך. הלוואי שיהיו יותר. הלוואי שכל משרדי הממשלה – זה קודם אינטרס של המדינה. יש תשובה לקואליציה ולמציעים?
הצבעה במועד אחר. אני שמח שהגיעו להבנה. אני ממליץ להיכנס לתהליך של הידברות. תודה רבה, עליזה. אני מודה על שלא היינו צריכים לעמוד עכשיו במבחן של דחיית הצעת החוק. תודה.
578 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.