אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני מתחילה, כמובן שאני רוצה לשלוח תנחומים למשפחות הנרצחים בפיגוע הנוראי שאירע אתמול ולשלוח איחולי החלמה מהירה לפצועים מהפיגוע, וגם מהפעילות המבצעית בג'נין.
אבל לפני שאציג את הצעת החוק, אני לא יכולה לפתוח בלי לדבר על מה שקרה אתמול עם חבר הכנסת פינדרוס, כי באופן אישי זה היה לי ממש ממש בעיטה בבטן. אני מכירה את פינדרוס טוב. אנחנו נפגשים בחדר העישון. הוא איש נחמד ומקסים, ואנחנו משוחחים רבות על כל מיני נושאים, ולשמוע אותו אומר מה שהוא אמר אתמול השאיר אותי בהלם. אני ממש המומה שזה הלך רוחו ואלה הדברים שעוברים לו בראש; שאחד מחבריי הטובים, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שמעולם לא פגע בנמלה, ששירת בצבא, שהוא אזרח תורם, שהוא חבר נהדר, שהוא-הוא סיכון למדינת ישראל יותר מהחמאס, יותר מהחיזבאללה. חבר הכנסת יוראי להב הוא הסיכון למדינת ישראל. זה פשוט השאיר אותי בהלם, אבל בעיקר השאיר אותי עם עצב רב. מה פספסנו בדרך שיש אנשים שזהו הלך המחשבה שלהם? זה לא הנושא, אבל הייתי חייבת להתייחס לזה.
ולהצעת החוק. איפה שר הרווחה? הוא לא פה? טוב. תודה. השבוע מלאו שנתיים להיותי חברת כנסת. הפגישה הראשונה שלי כחברת כנסת הייתה עם מכון סאמיט בבאר שבע. זה מכון שמגייס הורי אומנה, מלווה אותם ונותן את כל השירותים סביב הנושא הזה. הם מתמודדים עם אתגרים רבים בדרך. לגייס הורי אומנה במדינת ישראל זה לא פשוט. אני שמחה שאחד מהדברים שנודע לי באותה פגישה זה שהמון המון – חלק ניכר מהורי האומנה בארץ הם מהדרום והנגב. זה תמיד משמח אותי.
אני כן חייבת לספר על זה משהו אישי. הרבה מחבריי הם הורי אומנה, אבל יש זוג מיוחד שהם חברים שלי, מזל ויוסי סבג, שמעבר לזה שיש להם שלוש בנות נפלאות, הם אימצו גם אחיות, זאת אומרת, הם לא אימצו – הם הורי אומנה לשתי אחיות מבאר שבע, וזה בית מדהים בעבורן. לראות את אותן בנות פורחות ואת השינוי שחל בהן זה מרגש.
ילד שגדל במשפחת אומנה חמה, יש לו סיכוי הרבה יותר טוב להשתלב בחברה, להתגייס לצבא, להיות אזרח יותר מעורב ומועיל. מערך האומנה הוא טוב גם למדינה וגם לילד, כי מה לעשות שלהחזיק ילד בפנימיות הרבה יותר יקר מלהחזיק ילד במערך האומנה.
יש הרבה תיקוני חקיקה שדרושים בנושא: קצבאות הנכות של הילד שעוד עוברות, חלק מהזמן, להורים הביולוגיים; תווי נכות; הנחה בארנונה; משפחות אומנות החירום, שסובלות מקשיים, ממחסור – שפע של בעיות. החקיקה שמובאת לפניכם היא אחת מהפשוטות ביותר שנדרשות לתיקון. ההצעה מבקשת להעביר את קצבת הילדים להורי האומנה, שמגדלים את הילד, רק במקרים מיוחדים שבהם יש נתק בין הילדים להוריהם הביולוגיים. הקצבה הזאת תאפשר להורי האומנה לחסוך את הכסף, להשתמש בכסף, אבל לפחות הילד במשפחת האומנה ירוויח מהסכום הזה, גם אם הסכום קטן.
עכשיו, לא מדובר בחקיקה שיש לה משמעות תקציבית אלא בפרוצדורה פשוטה, אבל משמעותית וצודקת. אפשר לדון בשאלה לאן יגיע הכסף אחר כך. אני באמת חושבת שכל חברי הכנסת מעריכים את מערך האומנה, אבל אנחנו צריכים להראות להורי האומנה שהחסד שהם עושים הוא לא מובן מאליו. יש הרבה תיקונים שצריך לעשות, וזה אחד, באמת קטן, פשוט, שיתווה את הדרך לשאר התיקונים. אני באמת חושבת שאין מה להתנגד לחוק הזה, שהוא חוק פשוט וחשוב. אני מבקשת מכל הלב את התמיכה שלכם. תודה.
510 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.