חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, לעניין הצעת החוק – אנחנו תומכים, אז הינה, מיכאל, מראה מלבב. הקואליציה והאופוזיציה משתפות פעולה בנושא מוסכם, בנושא שבו יש קונסנזוס. הלומי הקרב תמיד יהיו לנגד עינינו כולנו, ללא יוצא מן הכלל, של כל באי הבית הזה, אני מקווה, משום שאנחנו יודעים מה חשיבות הלוחמים שלנו ומה המחירים שהם משלמים גם לאחר המלחמה. אנחנו יודעים שמלחמה היא לא דבר פשוט, ולאחר המלחמה יש גם השלכות. טוב יהיה שכל ממשלה באשר היא תתייחס בכבוד וברצינות לצרכים של הלומי הקרב, תפסיק להקשות עליהם ולהערים עליהם כל מיני קשיים של ביורוקרטיה ובדיקות ומבחנים בטרם נותנים להם את האישור ואת ההכרה. גם את זה אנחנו נצטרך לתקן. בעיניי, זוהי משימה קולקטיבית החלה על כל באי הבית הזה ללא יוצא מן הכלל, מעצם החשיבות של הלוחמים הנהדרים האלה, שמסכנים ומחרפים נפשם למען מדינת ישראל. אז בסוגיה הזאת יש הסכמה.
עכשיו נאמר לי על ידי מנהלי הסיעה – הגב' עליזה בראשי ואדוני יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ – שאני צריך להמשיך ולדבר אל העם בעת הזאת עד שנוכל לסיים. נכון? אני צודק?
זאת אומרת שאני צריך לדבר אל העם, אז אני אעשה את עבודתי ואני אדבר אל העם בנושאים רבים.
רגע, רגע, גם לזה נגיע. קודם כול נדבר על מה שהיה באירוע החשוב של נבחרת ישראל, שבו ניצחנו בתוצאה של 2:1 את נבחרת אנדורה, ובסוף המשחק עלה לשחק שחקן מוכשר וטוב בשם מוחמד אבו פאני. מה שקרה הוא זה שקומץ אוהדים בחרו לקלל אותו בקריאות גזעניות, קראו לו מחבל וקראו לו בכל מיני קריאות שקשות אפילו לתיאור. אני אמרתי בצורה ברורה שאת הדבר הזה לא נוכל להכיל.
אז אתמול ביקרתי בביתו של מוחמד אבו פאני, הגעתי אליו, פגשתי אותו ואת הוריו, וביקשתי לומר לו שאנחנו עומדים מאחוריו ושאנחנו גאים בו ושאנחנו לא מוכנים שקומץ אוהדים שמביעים עמדות כאלה כנגד שחקן נבחרת – זה לא מייצג את הכלל – שאנחנו לא מוכנים לקבל את הדבר הזה. לשמחתי אמר לי השחקן הנהדר הזה שהוא מתכוון להמשיך בנבחרת ישראל, שהוא לא מתכוון לתת יד או פרס לאלה שקראו קריאות נגדו.
מונאס זה סיפור אחר. אם אתה רוצה, אני מוכן לדבר גם עליו. מונאס דאג להביע איזושהי עמדה באחת הפעמים. זה אירוע אחר. מוחמד אבו פאני היה סופר ניטרלי, לא נקט עמדות פוליטיות מעולם. הוא היה מי שהוא צריך להיות: שחקן כדורגל, שמתעסק רק בכדורגל. כשאתה מתחיל להביע עמדות פוליטיות – אגב, אתם גם יודעים למי אני אומר את זה? למשל לבן שלי. הבן שלי, כולם מכירים אותו, הוא גם עושה מוזיקה. ואני אומר לו: תעשה לי טובה ולעצמך טובה – אל תתעסק בפוליטיקה, אל תביע עמדות פוליטיות, משום שזה רק יסבך אותך. חצי יאהבו, חצי לא יאהבו, לא משנה מה תאמר. אז אני אומר לו עצה טובה מאבא לבן: אני יודע שאתה מוזיקאי ושאתה עוסק במוזיקה – – –
את זה אני יודע, ואני שמח על כך.
גם אני חושב. שרק ימשיכו לאהוב אותו. אבל רק דבר אחד אני רוצה להגיד: בסוף אנחנו היינו צריכים לומר אמירה ברורה שאנחנו לא עומדים מאחורי הקריאות האלה. הן לא מקובלות עלינו. הוא שחקן נבחרת ישראל, ואנחנו מודים לו.
אפס סובלנות, זה ברור. אנחנו גם נפעל למיגור התופעה.
נוסף לזה, אחרי שביקרנו את מוחמד אבו פאני, הבנו שהצורך שיש היום במסגרת הקבוצות הגדולות בכדורגל, בכדורסל – כמו הסיפור שאנחנו מכירים לגבי המתאזרחים – כרגע עדיין לא מתקדם. שמענו שיש עיכובים במשרד הפנים. זו ההזדמנות לקרוא לשר הפנים הנכבד מר משה ארבל לטפל בסוגיה למען הנבחרות שלנו. הנבחרות שלנו, שמייצגות את הסמל הלאומי, רוצות להגיע לתחרויות הגדולות, רוצות להגיע ליורו, רוצות להגיע לאליפות אירופה.
רגע. קטי, הינה, אני מרגיע אותך. בית"ר ירושלים, שיקרה לך, אני מעריך שלא תיפגע.
אז הכול יהיה בסדר.
לא צריך להיכנס עכשיו לעימות בין הקבוצות. נקודה.
אני אומר כך: אנחנו צריכים לוודא דבר אחד – אנחנו צריכים לוודא שהערך הספורטיבי נשמר. אנחנו יודעים שבסוף גם ההתאחדות יודעת ששחקני בית"ר ירושלים או מאמן בית"ר ירושלים הם לא אלה שפרצו לכר הדשא. לפגוע בקבוצה עצמה, זה לא בהכרח חכם.
אז גם ההתאחדות מבינה את זה, ואני מניח שיש גם הליכים משפטים.
רגע. אבל אני רוצה להדגיש דבר חשוב אחד, לי, כמחוקק – אני לא מחוקק נכון להיום, אני היום שר בחוק הנורבגי, אז אולי כשר ברשות מבצעת, בממשלה – אני אומר כך: אסור לי, ואני אומר את זה בכנות, להתערב בהחלטות מקצועיות של ההתאחדויות השונות, לכן אני נמנע מזה, אבל באותה נשימה, אני תמיד מביע את עמדתי. טוב שנביע את עמדתנו. אנחנו צריכים להגיד מה אנחנו חושבים שהוא בעל ערך ספורטיבי ומה לא, אבל בסוף ההחלטות שם. אני מעריך – ואני אומר זאת בזהירות – שמתחילים להפנים שהענישה הקולקטיבית כנגד קבוצות אף שהקבוצה עצמה לא אשמה, היא ענישה לא טובה.
אגב, גם חברי סימון דוידסון, שפועל נגד ענישה קולקטיבית – –
– – ואפילו ניסה לחוקק פה חוק בנושא, יודע טוב מאוד שזוהי מגמת ההתאחדות וגם האיגוד.
נכון, יש קשיים, אבל אנחנו בדרך לשם. כבר בשנה הבאה אני רוצה להביא רעיונות לחלופות. ואיך אני אעשה זאת? לא באמצעות התערבות, אני מדגיש, אלא באמצעות תקצוב ותמרוץ. אנחנו ניתן תקציבים שיעזרו לנו להפוך את הענישה הקולקטיבית לענישה לא רלוונטית. לדוגמה, אני רוצה בשנה הבאה שתהיה קרן למינהלת ליגת-העל לכדורגל, שתוכל להפנות תקציבים לטובת קבוצות קטנות שלא מארחות אצלן אוהדים של קבוצות גדולות שפשעו או שחטאו במשחקים קודמים. מה הכוונה? נניח שמחר קבוצת מכבי תל אביב, חיפה, באר שבע, לא יודע, קבוצה גדולה שהאוהדים שלה מתפרעים – הם לא יורשו ללכת למשחקי חוץ למשך כמה וכמה מחזורים. אגב, זה דבר שיכאב יותר לאוהדים מאשר לקבוצה. האוהדים שפורעים בדרך כלל אלה גם האוהדים שמגיעים למשחקי חוץ.
אז אמרתי שאני שם את הקרן הזו כדי לשפות אותן על זה שהן לא מארחות את הקבוצות הגדולות, שמביאות הרבה קהל. הן יקבלו שיפוי, והן לא יארחו אצלן קהל חוץ, רק קהל ביתי, שיוכל להגיע. הינה למשל דוגמה למה שאנחנו מנסים לעשות כדי לעצור את הענישה הקולקטיבית.
זה בטוח לא.
אני מבקש את עמדתו של אביגדור ליברמן לגבי העונש לבית"ר ירושלים. חבר הכנסת ליברמן, אנא ממך, הבע את עמדתך בסוגיית העונש של בית"ר ירושלים.
חברים, אני גיליתי שיש מספר רב של אוהדי בית"ר ירושלים בבית הזה. זה דבר מבורך כשלעצמו. אבל אני רוצה להזכיר ולומר: אל לנו להתערב – – –
כן, כן, גם VIP. אבל אני רוצה להזכיר ולומר: אל לנו להתערב בהחלטות ההתאחדות. זה דבר שאנחנו לא יכולים לעשות. זה בניגוד לחוקים של פיפ"א ואופ"א. אם נעשה פעולות מהסוג הזה – חלילה, אפשר לקבל על זה גם הרחקה מכל האירועים הבין-לאומיים, ולכן, אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד זהירים. להביע את עמדתנו מותר; להתערב באופן בוטה בהחלטות התאחדות אסור. זה דבר שחשוב שאומר.
עכשיו אני רוצה, ברשותכם, לאחר שסיכמנו את סוגיית הגזענות והאלימות במגרשים – שיש לנו עוד הרבה מה לטפל בה, בכל מגרשי הארץ, בהחלט. אדוני חבר הכנסת טיבי, שמעתי שאתה הבעת את עמדתך בסוגיית אבו פאני, והיא הייתה חדה וברורה. אני חושב שגם אני הבעתי את עמדתי בסוגיית אבו פאני, וגם עמדתי הייתה חדה וברורה, אז הינה, קונסנזוס – בוא נגיד ככה: סמלי, מאוד לא אופייני, לא שכיח, אבל הינה, מסתבר שיש דברים שאפשר להגיע לקוסצנזוס. בעניין גזענות ובעניין פעולות מהסוג הזה, תמיד ניאבק מולן.
אגב, אתם יודעים מה אמרתי לאבו פאני? למה אני נגד גזענות? אמרתי לו: אני כיהודי יודע מהי גזענות. אנחנו כעם היהודי חווינו גזענות, ואני לא יודע אם יש עוד עמים שחוו גזענות מהסוג הזה, ומעצם החוויה שלנו כעם היהודי בכל מה שקשור לגזענות, מחובתנו להימנע מדבר כזה, כי זה בניגוד לכל ערך שהעם היהודי מאמין בו. לכן, אני אומר: גזענות היא תופעה שסבלנו ממנה במשך הרבה שנים. אל לנו חלילה ליפול לתוך המלכודת הזו ולנהוג בגזענות כלפי אחרים. זה דבר שאנחנו צריכים להימנע ממנו בכל צורה.
ברשותכם, אני רוצה לשאול את יושב-ראש הקואליציה לכמה זמן אני צריך להיערך. אדוני אופיר כץ, כמה זמן, להערכתך? תיקח את זה לעולמות הספורט – באיזה דקה אנחנו מצויים, נניח?
מתי? אנחנו בתוספת הזמן?
אני צריך לסיים בתוך 12 שניות? אז אני חייב לסיים.
תודה רבה לכם.
1,264 מילים של מכלוף מיקי זוהר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.