קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, תודה שלא ויתרתם על החוק החשוב הזה והרצתם אותי.
אני רוצה להודות גם לכם, לכולכם, לכל אחד ואחת מכם.
החוק הזה נולד משיחת טלפון של חייל שלי בגולני. לחייל הזה נקרא י' – חבר'ה, לא לדבר. כמה רעש אתם עושים. הח"כים לא מפריעים. אתם, אל תפריעו.
חייל שלי מגולני מחייג אליי נסער, היושב-ראש, ואומר: מיכאל, אני במשבר אישי ונפשי. אני הלום קרב מוכר מאירוע בלבנון, אבל המשבר שלי חמור יותר: הלכתי עם עורך דין, וגיליתי שחתמתי איתו על חוזה שבעצם רוב הכסף שלי, של העתירה מול משרד הביטחון, הולך לעורך דין. מי שזכור לטוב באירוע הזה הוא פרופ' יובל אלבשן – אופיר, אתה שומע? פרופ' יובל אלבשן נסע לחייל הזה לחוץ לארץ – שנעשק על ידי עורכי דין בתביעה שלו מול משרד הביטחון – וייצג אותו בהתנדבות, נסע לחוץ לארץ כדי לטפל בתיק שלו באפס עלויות.
כך נולד החוק הזה, ואני שמח שהקואליציה הולכת איתנו ושוועדת השרים אישרה אותו, כי זה עוול. במשפט אחד: הגבלת שכר הטרחה בתביעות של ביטוח לאומי כבר קיימת בחוק לנפגעים של תאונות בביטוח לאומי. גם הגבלת שכר טרחה לתביעות של ניצולי שואה קיימת בחוק. הקבוצה היחידה שאין לה הגבלת שכר טרחה היא הגיבורים שלנו, נכי צה"ל.
כשנכנסתי לתפקיד במשרד הביטחון עם בני גנץ, הוטלו עליי משימות שנוגעות לסוגיות האזרחיות, ובתוכן נכי צה"ל. מהר מאוד אמרתי להנהלה במשרד הביטחון, גם מניסיון אישי וגם מעבודת הכנסת הקודמת – שנה קודם עסקתי בנכי צה"ל, עוד לפני התפקיד במשרד, ושם ראיתי שהמשרד בסך הכול מטפל כראוי במשפחות השכולות, ולצערי אני מכיר את זה מניסיון אישי. יש לנו עוד מה לעשות למען היתומים והאלמנות במשפחת השכול, אבל בסך הכול האגף הזה פעל באפקטיביות. בנושא נכי צה"ל ראינו בעיות. ראינו מאות ואלפי תלונות וראינו שבר גדול וחוסר יכולת ארגונית בטיפול בהלומי קרב. ראינו עמותות שעושות עבודה מדהימה למען הלומי קרב, כמו נט"ל, כמו אסופי, כמו משאבים.
מיקי, אני רוצה שתקשיב לזה. אתה שומע, שר התרבות?
והספורט. מיקי, זה בנושא הלומי הקרב, אני צריך שתקשיב לזה. כשבאתי למשרד הביטחון כשר, ראיתי שהנושא הזה לא מטופל טוב, ומבין נכי צה"ל – עוד פחות טוב בהלומי קרב; חוסר מנגנונים, חוסר שיטה. והצלתי, הצלתי. אתה יודע, הלום קרב מסוים הדליק בבית מדורה באמצע הלילה. הרגעתי אותו. לא הצלחתי להציל את איציק סעידיאן, כי הוא לא פנה אליי, אבל אפילו המקרה של איציק סעידיאן – לוחם, מאגיסט, הלום קרב בעזה – נאמר לו שחלק מהקשיים שלו זה בגלל שהוא עלה לארץ בתיכון מפרס, ולכן ההכרה כהלום קרב הייתה חלקית. זאת הסיבה שהוא שרף את עצמו. זאת אומרת, לקרוא לו להיות מאגיסט בגולני הוא כשיר; ביום שהוא הלום קרב, אנחנו סופרים לו את הילדות ואת הנערות. המון המון עיוותים.
למען הלומי קרב, מצאתי 100 מיליון שקל והתחלתי לטפל בהלומי קרב – גם רפואית, גם טיפולים אלטרנטיביים, גם להתחיל להקים מערך. אבל זה לא הספיק, ובאנו ואמרנו: חייבים רפורמה למען נכי צה"ל. רפורמת נפש אחת – הוביל אותה שר הביטחון. הרפורמה הזאת עברה פה בקריאה ראשונה, והיא צריכה להיגמר בוועדות, להשלים. שמנו – – –
כן, שמנו 1.3 מיליארד, בהסכמה עם האוצר. יש סוגיות בתוך הרפורמה, למשל האם אתה מבחין בעוד מקרים מיוחדים של הלומי קרב שיקבלו טיפול, יש עוד סוגיות שצריך לברר אותן בוועדה ולהשלים, אבל הרפורמה הזאת היא מהפכה בטיפול בנכי צה"ל, והדבר הזה הוא גאוותנו, של כולנו. ולכם יש תפקיד בממשלה הזאת להשלים את המלאכה ולסיים את החוק של רפורמת נפש אחת, ששר הביטחון בני גנץ ואנוכי יזמנו, והבאנו לממשלה המשותפת, והעברנו אותה פה אחד, כאן בבניין.
עכשיו אני מדבר על חוק הגבלת שכר טרחה. נתתי סקירה על נכי צה"ל, ובתוך זה על הלומי הקרב, שלא טופלו כראוי או מספיק. הוספנו שם הרבה יותר כלים לעבוד עם הלומי הקרב.
בתוך הרפורמה אנחנו משיגים מערך של ליווי וסיוע למבקשי הכרה בנכי צה"ל, ועדות רפואיות טובות ואפקטיביות; בתים מאזנים שיקומו; ביטול מבחן ההכנסה – זה נושא דרמטי שהטריד את ארגון נכי צה"ל – הכרנו באופן גורף; סיימנו את פרשת צוללי הקישון למי שנפל בין הכיסאות, וכן הלאה, משימות רבות.
אבל העוול הזה שבו נכה צה"ל הולך לעורך דין, והוא הלום קרב, והוא לא יודע לייצג את עצמו כראוי, והוא לא יודע על איזה הסכם הוא חותם, והוא מגלה בסוף שהוא שיעבד את כל עתידו ואת כל המענקים בהסכם הזה, את כל הכסף שלו, או רובו, לעורך דין שמעל באמון, זה עוול שלא ייסלח. עורכי דין שייצגו נכי צה"ל ולקחו מהם את רוב כספם, או מאסה קריטית מהכסף שאמור להבטיח את עתידם – זה עוול שלא ייסלח.
אנחנו בכנסת הולכים ומתקנים היום את החוק, להגביל שכר טרחה לעורכי דין. החוק הזה היה נכון לנפגעי ביטוח לאומי ותאונות עבודה, והוא תקף בחוק; החוק הזה היה נכון לניצולי שואה שתובעים את המדינה, וגם כלפיהם יש הגבלת שכר טרחה בחוק. אנחנו מביאים היום השלמה ואומרים: איך ייתכן שנכי צה"ל לא היו חלק מהגבלת שכר הטרחה?
החוק הזה יקבע מחיר מקסימלי של 5,000 שקלים לפתיחת התיק, ועד 8% מסך התגמולים שהתקבלו לפי החוק, או עד 8% – – –
זה בטעות. בחוק, פתיחת תיק היא עד 5,000, והעורך דין יכול לקחת 8% ממענק שהוא יקבל או 8% מתגמולים בפריסה לא מיידית, לא להשאיר אותו בלי כסף. אני אומר לך שהיו עורכי דין שלקחו 30%, 40% ו-50%. זה עוול. האנשים האלה גם ככה חלשים במשא ומתן, לא מיוצגים, אין להם ידיעה מה לדרוש ואיזה הסכם לעשות.
אנחנו נביא את זה לוועדה שתיקבע פה, ונשים את הדגש שהבאת, שזה לא רק עורך דין במובן עורך דין, אלא חברה בע"מ שמשתמשת בעורכי דין, ונביא את הסייג הזה בתוך החוק בוועדה ונתקן.
היושב-ראש, אתה שומע, לסיום? אני תפילה שנצליח להעביר את החוק הזה בוועדה עד סוף המושב הזה ובהסכמה. הוא תיקון עוול. הוא נכון. תודה רבה לקואליציה שתמכה בחוק הזה, וליושב-ראש הקואליציה, כי אנחנו מביאים חקיקה משותפת שטובה לאזרחים. תודה רבה.
925 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.