קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה על השאלה. היא חשובה מאוד. בעקבות הטענות לאלימות לכאורה של הכוח אשר פעל ביישוב חרמש – האמת, אפשר להגיד על זה גם לא לכאורה, כי ראינו כולנו את התמונות – ביקשתי הבהרות. גם ביקשתי הבהרות לגבי האלימות בירושלים. צריך להבדיל: בחרמש זה מג"ב איו"ש, שעדיין לא תחת המשרד לביטחון לאומי; בירושלים זה מג"ב, שהוא תחת המשרד לביטחון לאומי.
ביקשתי הבהרות, ומבירור שערך מפקד מג"ב נדרש האחרון, מפקד מג"ב, הממ"ר שם, לבצע תחקיר מיידי כדי ללמוד על פרטי האירוע וכדי לבדוק מה בדיוק קרה שם ואיך הגענו למצב שאיש מג"ב מכה אלמנה של נרצח. עד כמה שאני מבין, התחקיר כבר הועבר. אני עדיין לא ראיתי אותו, אבל יש כבר החלטה להשעות את הלוחם באופן מיידי, להשעות את הלוחם עד שממצאי התחקיר יידונו וילובנו ויקבלו החלטה.
כך גם בירושלים. פניתי – ואני חייב להגיד ולציין לשבחו של מפקד מג"ב שהוא עשה בירור מהיר מאוד, ובאופן מיידי הורה להשעות את הלוחם עד לקיום התחקיר ולתשובות על התחקיר. אני לא אסבול לראות מראות כאלה. המראות האלה הם מראות שפוגעים במדינת ישראל, מראות שפוגעים באמון הציבור, במשטרה ובשוטרי מג"ב. צריך לומר את האמת, יש לנו שוטרים נפלאים, יש לנו אנשי מג"ב מתוקים. אני הייתי אתמול בביקור בבית חולים רמב"ם לבקר את הפצועים מהמבצע בג'נין – לא מבצע עדיין, זה מה שנקרא; אני מקווה שיהיה מתישהו מבצע, כי אני רוצה שיהיה מבצע – בפעילות בג'נין. חיבקתי אותם אחד אחרי השני. הם מתוקים, הם מוסרים נפש. עם ישראל צריך להיות גאה בחייליו, בשוטריו, בלוחמיו. ואחרי כל זה, אירוע מול אלמנה או אירוע מול ציבור חרדי, אסור לו שיסתיים במכות ובפגיעה קשה במפגינים.
משפט נוסף ואחרון. מדינת ישראל יודעת להכיל הפגנות בקפלן והיא יודעת להכיל הפגנות בכל מיני מקומות. היא צריכה להכיל הפגנות גם ביהודה ושומרון וגם בבר-אילן. זאת המדיניות שלי, ואותה אני מתווה. חייבים להודות שיש שיפור מאוד מאוד גדול באכיפה, גם כלפי הציבור החרדי, גם בהתיישבות ביהודה ושומרון, ועדיין, יש לנו מה לשפר.
זה צריך להיות קשור לנושא של השאילתה, אגב, בסדר?
הם שואלים שאלות לא רלוונטיות, אבל בסדר.
לא, הכללים של תקנון הכנסת – צריכים להיות סביב השאילתה, גברתי חברת הכנסת.
אתם חורגים מזה. לא קרה כלום, אבל רק צריך לדעת מה התקנון.
תכירו, תכירו את התקנון. חברת הכנסת רייטן, את אמורה להכיר את התקנון.
היא לא רצתה לשמוע, היא בכלל לא רוצה לשמוע.
טוב. אדוני היושב-ראש, קודם כול, תודה לך על הגישה הפלורליסטית. משהו, באמת 180 מעלות ממה שהיה כאן בתקופה של האופוזיציה הקודמת, כי כשאני ביקשתי בזמן שלהם לשאול שאלה – לא נאומים חוצבי להבות אלא שאלה קטנה – ישר מיקי לוי אמר לי: לא, זה חורג מהתקנון, זה חורג מהתקנון.
אז טוב שאנחנו מגלים גישה ליברלית אחרת, וברוך השם אני גם רוצה להשיב. עכשיו, קודם כול, לשאלתך, חבר הכנסת בצלאל – כן, אני בהחלט חושב שבמשטרה הייתה בעיה, טרם הגעתי, של אכיפה בררנית, ואני אומר את זה על השולחן. מהרגע הראשון שהגעתי, פעם אחר פעם זה הדירקטיבה שלי: אכיפה שווה – שמאל, ימין, דתיים, חילונים. אכיפה שווה, ככה צריך להיות. אני רוצה להגיד לך שאני דווקא יודע שיש הרבה שיפור. כמו שאתה יודע, אני הייתי עורך דין שייצג לא מעט מפגינים חרדים שהותקפו ונפגעו, והיום, כשאני מדבר עם השטח – יש שיפור. יש עוד הרבה מה לתקן, אבל יש שיפור גדול, וצריך לדעת את זה.
חבר הכנסת קריב, לשאלתך – לא נתתי הנחיות או הוריתי לבצע תחקיר, אלא ביקשתי הבהרות. ותתפלא שגם בעניין מה שקרה במחוז חוף, רציתי לדעת מה קורה שם. שמעתי את קציני המשטרה הכי בכירים – –
– – והתרשמתי שבמקרה הזה המשטרה – – –
תן לי לסיים. אתה שואל שאלות – אתה רוצה לקבל תשובות?
התרשמתי שבמקרה הזה המשטרה פעלה בלי דופי. אני לא מכיר את הפרטים של מה שאמרתם עכשיו על מישהו שחנקו אותו עם שרוך – – –
אני לא מכיר. חבר הכנסת קריב, התקשורת זה אתם.
אנחנו עסוקים בעבודה, לא בתקשורת – –
– – אבל אני חשבתי לעצמי לבדוק את הנושא הזה.
הוא לא רוצה תשובה. הוא לא רוצה תשובה.
חברת הכנסת רייטן – טוב, היא הלכה – – –
היא לא באמת באה לשאול, אבל אני אשיב לה בכל זאת.
אני אשיב לחברת הכנסת רייטן בכל זאת – למרות ההצגה שעשית כאן – – –
מה קרה, התחיל הפריימריז במפלגת העבודה? הפריימריז התחיל במפלגת העבודה?
727 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.