אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, אדוני שר התקשורת, חבר הכנסת שלמה קרעי, הצעת החוק המובאת לפניכם לדיון היום היא הצעה מוסרית שאין כמוה. ההצעה תמנע עוול מנפגע עבירת הטרור, שחווה פגיעה כפולה, בגופו ובנפשו.
המצב האבסורדי הקיים היום הוא מצב בלתי אפשרי ובלתי מוסרי בעליל. פעיל טרור שמשתחרר מהכלא עשוי לחזור לקרבת מגוריו של נפגע הטרור או של בני משפחתו, ולמעשה נפגע הטרור חוזר לאחור ליום שבו אירע הפיגוע. על נפגע הטרור לשוב בעל כורחו לאיום שיכול לפגום באורח חייו ולפצוע אותו פצע מדמם נוסף בכל יום מחדש. באי-הגנה על נפגע הטרור אנו דנים אותו למאסר בביתו מרצון ומונעים ממנו לנהל את חייו השגרתיים מחשש מתמיד שמא ייפגע בגופו ובנפשו. המצב הבלתי-אפשרי הזה לא היה אמור לקרות, אולם כיום מחבל שביצע עבירת טרור יכול להשתחרר בעסקה או בתנאי שחרור מוקדם. מצב זה בלתי אפשרי, הוא מצב ממשי ומאיים שיש לתת לו מענה מיידי במסגרת החוק.
בהצעה המונחת כעת ישנם איזונים ובלמים שנועדו להביא למצב שבו ההגבלות המוטלות על פעיל הטרור הינן במידה ראויה, והן מאוזנות אל מול הנזק והפגיעה החמורה בנפגע הטרור, שעליו אנו מבקשים להגן. אומנם יהיו מי שיאמרו: למה לנו לעסוק בזכויותיו של פעיל טרור, הרי בן מוות הוא? אולם בל נשכח שאנו חיים במדינה דמוקרטית ועלינו לשקול צמצום של פגיעה בזכות התנועה של האדם גם אם מדובר בזכויותיו של בן עוולה.
בספר החוקים שלנו יש כמה הוראות חוק שתפקידן להגן על האזרח השלו ולמנוע הטרדה מאיימת או איום על חייו ועל בריאותו על ידי צמצום ופגיעה בזכויות אדם אחר המתנכל לו או יכול לפגוע בו. במקרה הזה, ההגנה על נפגע טרור מהאיומים עליו נדרשת עשרת מונים. בחקיקת החוק הזה נקל ולו במעט על הסבל של נפגעי עבירת הטרור ונמנע מהם חשיפה לאיום פיזי ונפשי מתמיד.
אני מבקשת להודות לך, חברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אודה לכם מאוד אם תתמכו בהצעת החוק החשובה הזו. תודה רבה.
301 מילים של חוה אתי עטייה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.