אדוני היושב-ראש, אמרנו וחזרנו ואמרנו שמדינה השבויה בדיון על רפורמה משפטית לא עושה את העבודה שהאזרחים מבקשים. בכל סקר של הליכוד כתוב שהאזרחים רוצים לטפל ביוקר המחיה בעדיפות עליונה, והאזרחים רוצים ביטחון אישי בעדיפות עליונה וביטחון לאומי בעדיפות עליונה. כן, יש מה לתקן במערכת המשפט, אבל אנחנו שבויים חודשים רבים במאבק על רפורמה, ושכחתם, אתם, הממשלה, את ההבטחות שלכם על ביטחון אישי. אנחנו באים ועושים לכם את העבודה. חבר הכנסת גדעון סער הניח פה עם חבר הכנסת סגלוביץ', הצעה ראשונה שעוסקת במשילות וביטחון אישי ומלחמה בפשיעה. ואנחנו מציעים לכם עכשיו עוד חוק, ואני אתפלא מאוד אם כל הקואליציה לא תצביע בעדו. זה חוק פשוט והגיוני, חוק שייתן לכם כוח למגר את הנוכחות של נשק בלתי חוקי בבתים, חוק שאתם בעדו. בואו נראה אתכם ביום כזה אולי תומכים קצת יותר במעשים של משילות, ומביאים את החוק הזה עוד במושב הזה ביחד, פה אחד.
מה מהות החוק? כידוע לכם, אחת הקללות הכי גדולות זה הימצאות של נשק בלתי חוקי בכל המגזרים, במיוחד במגזר הערבי. הנשק הזה הורג, והשנה היא שנת שיא של רציחות ושנת שיא של הרג חפים מפשע בנשק חם. היקף השימוש בנשק הזה הוא עצום – יורים בו בחתונות והורגים אנשים בטעות, יורים בו במאבקי חמולות והורגים אנשים חפים מפשע בטעות. קליעים מגיעים הביתה לאזרחים בשינה, אזרחים שלא מעורבים כלל במאבקים הללו. אף אחד לא יודע מה מספר כלי הנשק הבלתי-חוקיים שקיימים במדינה. בזמן כהונתו של השר לביטחון הפנים אוחנה, פנה אליו חבר הכנסת עודד פורר בשאלה ובדיקה לאשש את הנתון כי קיימים במדינה 400,000 כלי נשק בלתי חוקיים. 400,000 כלי נשק בלתי חוקיים זה אומר שאם זה בתי אב, זה ייצוג של שלושה מיליון אנשים. בקרב אוכלוסייה של 400,000 בתי אב יש 400,000 כלי נשק. כמעט שליש מהאוכלוסייה מאוימת יום-יום בנוכחות של נשק חם. לא קיבלנו תשובה כמה כלי נשק, כי אף אחד לא יודע.
ריבוי הנשק הקיים והשימוש התכוף בו לביצוע עבירות על ידי גורמי פשיעה במסגרת סכסוכים ואף בלחימה ומאבקים בתוך המשפחה מעצימים את היעדר הביטחון האישי ואת חוסר האמון ביכולת שלנו – כוחות המשטרה ואכיפת החוק – להגן על האזרחים. בכך עלולה להתחזק המוטיבציה להחזיק נשק חם, גם אצל גורמים שאינם נמנים עם מעגלי הפשע. סיפר יושב-ראש המפלגה שלנו בביקור שלו בעיר ערבית, שאומר לו האזרח: אני לא יודע למי לשלם, לפרוטקשן שיגנו עליי או למשטרה את המיסים שלי? מי יגן עלי יותר טוב, המאפיה או משטרת ישראל? והתשובה לא ברורה כי המאפיה חוגגת וארגוני הפשע חוגגים. החזקת כלי הנשק היא עבירה חמורה. אבל אתה בודק כמה הרשעות על החזקת כלי נשק בלתי חוקיים, כמה הרשעות בשנה – כמה עשרות, כמה מאות – מול 400,000 כלי נשק בלתי חוקיים. עכשיו יש אווירה ציבורית, גם במגזר הערבי, של כל ההנהגה – ראשי ערים, חברי כנסת, מנכ"לי עמותות, אזרחים פשוטים – שאומרים: תיכנסו לערים שלנו, תאספו את הנשק.
למה לא אוספים את זה? כי אין חוקים טובים שמאפשרים לאסוף את הנשק הזה. ואנחנו באים עם הצעת חוק פשוטה, אפקטיבית, שתעזור להביא המון נשקים בלתי חוקיים מיידית למשטרה. ב-7 בדצמבר 2021 התקבל בכנסת תיקון לחוק העונשין שקובע עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי לתקופה של שלוש שנים מיום פרסום החוק. החוק עבר כהוראת שעה לשלוש שנים, והוא מחייב את בתי המשפט לגזור לפחות רבע מהעונש המרבי על עבירות של החזקה, נשיאה או סחר בנשק, הנע בין שבע ל-15 שנות מאסר. יש עונש מינימום על החזקת נשק, אבל קשה לדעת מי מחזיק את הנשק. הנשק נמצא בסליקים, במחבוא. קשה לראות טביעת אצבע, של מי הנשק הזה, של מי הבעלות, ואנחנו צריכים פתרון של הדבר הזה. אנחנו באים ומציעים דבר פשוט – בית שיימצא בו נשק בלתי חוקי ישלם קנס של עד 226,000 שקלים. וסרלאוף, אתם מפלגת הביטחון הלאומי, נכון? אתם צריכים להצביע בעד החוק הזה. אנחנו אומרים לכם – השר וסרלאוף, אתה שומע?
אנחנו מביאים לכם חוק מתנה היום – בית שיש בו נשק בלתי חוקי ישלם קנס, מינימום 100,000 שקל. הבית, הנכס.
יש לכם, אבל לא הבאתם. לא הבאתם הצעת חוק.
אין לכם הצעת חוק כזאת.
אבל זה מאסר. קשה להרשיע אותו בהחזקה.
קנס של 5,000 שקל כתבתם. אנחנו מציעים לכם 100,000 שקל מינימום. תחשוב על אדם שהילד שלו העבריין מביא אקדח הביתה, ובעל הבית יודע שהאקדח הזה ייקח לו 100,000 שקל. כמה אנשים יגידו לילד: תוציא את הנשק הזה מהבית? כמה אנשים יגלו איפה הנשק הזה? או בעל הבית או שוכר הנכס יקבלו קנס של 100,000 מינימום ועד 226,000 שקל קנס מקסימום על זה שנמצא בנכס נשק. תחשוב אם לא כל אחד ילך לבדוק בבלטות אם יש לו נשק בבית, תחשוב אם הוא לא יגיד לילד העבריין שלו: תוציא את זה מהבית, או אם לא יסגירו נשק או לא יחזירו נשק.
אתם תצביעו נגד חוק כזה היום, מפלגת המשילות, מפלגת הביטחון האישי? תצביעו בעד החוק הזה. תשכנע פה את הקואליציה. למה אתה צוחק, השר? זה נושא רציני. תצביעו בעד. הביאו לכם רעיון טוב. אנחנו יודעים לשתף פעולה כשזה טוב. תעבדו.
לא נמצא פה סגלוביץ'. סגלוביץ' עשה עבודה טובה למיגור הפשיעה. הפשיעה זה גם חקיקה, זה גם כוח אדם, זה גם תחכום, זה גם יחידות מיוחדות. אבל הינה חוק מתנה מהתנור: לקחת לבית שיימצא בו נשק חם 100,000 שקל מינימום. אנחנו מבקשים מכם לאשר את החוק הזה, ואם לא תאשרו את שני החוקים, את זה ואת הקודם, סימן שלא אכפת לכם ממשילות, לא אכפת לכם מביטחון אישי.
אנחנו בעד כל חוק שהוא טוב למדינה. כל חוק שהוא טוב למדינה, הצבענו פה בעד. אתם הצבעתם נגד המשך ומשילות החוק ביהודה ושומרון. אנחנו הצבענו בעד. אתם הצבעתם להחריב את המדינה, והכול נגד, באופוזיציה. אנחנו הצבענו פה בעד חוקים טובים שלכם, כי הם טובים למדינה. תצביעו אתם בעד חוק – – –
השר קרעי, תגיד לי בפשטות, אתה רוצה להעניש מישהו שיש לו נשק בבית? אתה לא יכול להוכיח שזה שלו כי אין טביעת אצבע, והוא יוצא פטור בבית המשפט. תעניש את בעל הנכס או שוכר הנכס שיימצא בו נשק ב-100,000 שקל מינימום ועד 226,000 שקל. הגיוני? זה הגיוני, השר קרעי?
להשיב. אל תשיב, תצביע בעד. מה זה להשיב? אני מבקש גם מיושב-ראש הקואליציה – אני מוכן לעשות הצבעה בהסכמה במושב הזה. אופיר, חבר הכנסת, הצבעה בהסכמה במושב הזה. ואם לא, תצביעו נגד החוק הזה ונגד החוק הקודם, ותתביישו שאתם בעד משילות אבל מרימים לכם חוקים ואתם נרדמים בשמירה על האזרחים. תודה רבה.
השר קרעי, אני מתפלא עליך. אתה יודע שזאת הצעת חוק טובה. אתה יודע איך ניצחו את הפשע בארצות הברית? אתה רואה חשבון, Follow the money, פגע להם בכיס, תרושש אותם. שום תעשייה של נשק לא קיימת אם זה לא כסף. אז אתה בעד עונשי מינימום למאסר, הזכרת אותם פה, אבל עונש מינימום לקנס כספי אתה לא בעד.
אתה לא סומך, נכון?
אז תביא עונש מינימום, או תביא מקסימום גדול.
אתה לא סומך על מערכת המשפט, אז תביא עונש מינימום. אתה הבאת עונש מוות למחבלים, תביא עונש מינימום לנשק אישי. יש לכם זמן, הבאתם חוקים אישיים, חוקים קואליציוניים, חוקים מגזריים, חוקים – כל אחד לקהילה שלו. העברתם כסף. אבל יש לכם זמן בהבאת חוקים נגד נשק בלתי חוקי, נגד פשיעה אתם תיקחו את הזמן. חמישה חודשים, 100 ומשהו נרצחים כבר. כמה עוד אתם רוצים? זה פי-שניים מהממוצע של החצי שנה הרגיל. 103 נרצחים, זה כבר עלה בשבוע האחרון.
עלייה של 300%. אז אם אתה לא רוצה להביא – – –
לא יודע, אני מצטט את עבאס.
אם אתה לא רוצה להביא חוק מינימום, תביא את חוק המקסימום. כתוב בחוק שלי 226,000 שקל קנס. שהשופט יחליט, אבל יהיה לו רף גבוה.
למה אתם מתנגדים? אתה בא ואומר: אני מתנגד לחוק. תגיד: נבדוק; תגיד: נביא חוק ממשלתי, נצמיד אליכם – אבל להתנגד? תביא חוקים. אתה יודע כמה קשה להוכיח שאדם מחזיק נשק. צריך טביעת אצבעות, צריך לראות את זה בעיניים – – –
אני סומך עליה, אני מצייד אותה בחוקים טובים.
זה אתה שלא סומך, וודאי שתביא עונש מינימום. אני מצייד אותם בחוקים טובים. תביאו את החוק וננסח, ונגמור את זה.
אני צריך עוד כמה דקות.
אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת קרעי, אני אגיד לך משהו, באמת, תדע, אני לא אוהב את הניגוח הזה שיש פה. ישבתי בבית וחשבתי – אני אומר את זה גם לאלמוג – –
– – איך אפשר להתחיל לטפל בנשק. ואז אמרתי: לא בנשק, בכיס. תפגע בכיס. אימא ואבא של עבריין שיש לו נשק בלתי חוקי – יוציאו את הנשק אם יינתן להם קנס של 100,000 שקל.
סוחר או בעלים של בית ייקנס במינימום 100,000 שקל – אתה תראה נשקים יוצאים מהבתים.
זה ממש עצוב שאתם נגד החוק הזה.
1,354 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.