תודה רבה. הצעת החוק הזאת הוגשה בסופו של דבר כהצעת חוק פרטית, אבל האמת: היא הצעת חוק ממשלתית, היא תולדה של עבודה של הממשלה הקודמת. אני מתנצל שהבאנו עבודה של הממשלה הקודמת עוד פעם, אבל הבאנו את זה כי הממשלה לא עשתה את מה שחובתה לעשות, לטפל בזה. היה צוות עבודה בראשות משרד המשפטים, שעבד בתקופתו של גדעון סער כשר המשפטים. אני מן העבר השני ייצגתי את המשרד לביטחון פנים. מניסיון החיים שלי, זה אחד מהנושאים ששמנו על סדר-היום בבקשה למשרד המשפטים לקדם אותו, כי הנושא של חוק למאבק בארגוני פשיעה, שחוקק בזמנו, וחשוב שחוקק בזמנו, הביא לשינוי בהתנהגות של העבריינים. היום די בזה שאתה אומר שזה קשור – כלומר, הרחיבו את ההתנהגות העבריינית. אפרופו, בייחוד לכל מה שקשור לסחיטת דמי חסות, חברות שמירה, ואמרנו שזו עוד דרך.
דרך אגב, החוק הזה עושה השלמה – אם רואים פאזל שלם של אכיפה – לתזכיר חברות השמירה, שאני מקווה שבקרוב סוף-סוף יגיע לממשלה ויעבור ועדת שרים לחקיקה גם הוא. כשאתה רואה את המכלול של שני הדברים האלה, שר המשפטים – זה ייתן את היכולת היותר-גבוהה למערכת האכיפה להוכיח בצורה טובה יותר, קלה יותר אבל גם נכונה יותר, את מה שאנחנו נתקלים בו ביום-יום.
אני שומע פה על דיונים שממציאים פתרונות קסם. מה שלא עושה הממשלה הזאת מהיום שהיא נולדה, זה שראש הממשלה יגיד את המשפט הפשוט ביותר שצריך להגיד ראש ממשלה: אני אחראי; שימנה צוות שרים שכולל את שר המשפטים ואת כל השרים האחרים, ויגיד: אנחנו אחראים לזה, כי חובתנו להביא שקט וביטחון; שימנה מישהו, מישהי, פרויקטור שייקח את העבודה הבין-משרדית מטעם הממשלה\ דבר שאני עשיתי. אני אומר לך, אדוני שר המשפטים, מעולם לא פנה בן אדם ואמר, בוא נשב ונראה. אני לקחתי על עצמי. ואני אומר לך גם, תפנה גם אתה לראש הממשלה, למרות שאני עשיתי את זה יותר מפעם אחת, תמנו פרויקטור שיטפל בכול. חלק מהסיפור של הפרויקטור היה לעשות מיקוד, מהם דברי החקיקה שהכי חשובים למערכת, על מנת לקדם אותם ביחד כממשלה. זה לא קיים היום. ובמקום להגיע לפתרונות קסם, לעשות דיונים דחופים, להכניס את שירות הביטחון הכללי פנימה, שיהיה מחר את מי להאשים שלא רצה – יש פתרונות עכשיו, מחר בבוקר, שהממשלה לא מיישמת אותם. הולכים לפתרונות קצה כי פשוט התנתקתם מהאירוע. נתתם לאיתמר בן גביר, מסיבות כאלה ואחרות, לנהל את העניין הזה, ואף אחד לא מתערב לו בטריטוריה הזאת. וזאת טעות, כי זו לא טריטוריה של שר, זה סיפור של ממשלה, זה סיפור של מדינה.
אני אומר לך, אני מנצל את ההזדמנות שאתה נמצא כאן ואני יודע כמה אתה כן מכיר את הדברים האלה: תתעוררו, תגרמו לממשלה לקום ולעשות מעשה, ולא אמירות קיצוניות, כי אפשר מחר בבוקר. שמעתי שרוצים להכניס את השב"כ פנימה. אני אומר לכם: הוא נמצא כל הזמן בפנים. הוא היה איתי בישיבות כל הזמן, הם באו ברצון ועשו עבודה מדהימה. אבל במקום זה עושים דברים הפוכים. ואני מאוד מקווה, אדוני שר המשפטים, שתאשרו ותלכו עם ההצעה הזאת. וכמו שאמר לפניי שר המשפטים לשעבר, גדעון סער, תרצו לעשות התאמות כאלה ואחרות – למרות שזה נראה לי מוזר, הייתי בתוך הצוות, ישבתי איתם עד לפני ארבעה חודשים וזה היה בסדר. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש ויכוח עתיק יומין לגבי המשמעות של עונשי מינימום. בממשלה הקודמת נקבע עונש מינימום – אדוני שר המשפטים – ולא רק משרד המשפטים בדק; אני יכול להגיד לך שכול אירוע משמעותי, מז'ורי, בתחום תפיסות נשק, כשהיינו רואים שהעונש הוא נמוך מדי, היה מוגש ערעור עד בית המשפט העליון – כי בצוות שישב איתי כל הזמן היה גם המשנה לפרקליט המדינה – ורמת הענישה עלתה פלאים. זה נתון ראשון.
הנתון השני הוא שמה שמדובר פה, בהצעה הזאת, שאני מדבר עליה עכשיו, שבאה לפה והממשלה אומרת שהיא מתנגדת לה, אני אומר לך שאני ישבתי, אדוני שר המשפטים – אפשר גם לחשוב אחרת, אבל אני רואה גם את עצמי כבעל מקצוע – ישבתי עם האנשים, זאת הצעת חוק ממשלתית, שאכן, אחר כך הייתה כנראה חשיבה נוספת. אז אני מציע לאדוני, שר המשפטים: תעשה אתה חשיבה נוספת על מה שאמרו שם, במשרד המשפטים בחשיבה נוספת; כי גם אנחנו בעלי מקצוע. אני ישבתי בצוותים האלה שנה שלמה, וזה היה אמור לעבור, וקרה מה שקרה. אני לא נכנס לחוק; זה גם בסדר שמערכת חושבת שנית, אבל להגיד שזה לא מסייע? אני אומר לך בצניעות הראויה שזה מסייע מאוד למאבק בארגוני פשיעה.
מספר התיקים שמוגשים לפי החוק למאבק בארגוני פשיעה הוא לא גבוה, הוא לא גדול; אבל התווך, דווקא בהקשרים של זיקה, הוא נמוך. לכן נכנסנו לעניין הזה, וזה בדיוק הפוך לטעמי ממה שאתה אומר: זה לא יקטין, זה יעצים. אם תבדקו כמה תיקים הוגשו על המאבק בארגוני פשיעה מאז שנחקק החוק, תראו שהם לא כל כך רבים. להפך, בתוך התהליך הזה צריך לעשות עוד שינוי; צריך להפוך משלושה שופטים להרכב אחד, אולי, אבל זה לא להיום. אבל אני אומר לך מקצועית, כמי שהתעסק עם זה שנה ומשהו, זה היה דבר מרכזי שמשטרת ישראל ביקשה, משרד המשפטים נענה, ובחנו את הדברים בצורה הכי מקצועית. מבחינתי ההצעה הזאת, שאכן היא הצעת חוק פרטית, היא לא באמת פרטית. היא הצעת חוק שהייתה כמעט תזכיר ממשלתי שמוגש על ידי הממשלה.
אני אומר לך, אדוני שר המשפטים, ברמה הכי מקצועית, הלא-פוליטית עכשיו: זה חוק שחשוב שהממשלה תעביר אותו. אנחנו נמצאים בעת חירום באמת, וכל כלי שיהיה למשטרת ישראל – שכבר פותחת משהו – שתוכל להכניס לתוך אותו תיק גדול וחשוב את כל מי שאפשר להכניס פנימה; כי אם הסדק הזה לא ייסגר, הרבה אנשים יהיו בחוץ. זה בדיוק הפוך לעולם הטיעונים שאתה אמרת, אדוני. אני מבקש שתשקול שנית את העניין הזה. תודה רבה.
883 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.