קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. מכובדי היושב-ראש, חבריי השרים, ראשית, בטרם אענה על שאלתו של חבר הכנסת ינון אזולאי, בשם ממשלת ישראל, בשם הכנסת ובטוח בשם כל חברי הכנסת – אלו שכאן ואילו שאינם – אני מבקש לאחל רפואה שלמה לפצועי פיגוע הירי אתמול בשומרון, פיגוע שבו נפצעו אזרח אחד וארבעה חיילים. לשמחתנו לא היו אבדות בנפש בפיגוע.
ברשות היושב-ראש, אני אומר פרק תהילים לרפואת הפצועים: "משכיל לדוד בהיותו במערה תפִלה. קולי אל ה' אזעק קולי אל ה' אתחנן. אשפֹּך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד. בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי באֹרח זו אהלך טמנו פח לי. הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי. זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים. הקשיבה אל רִנתי כי דלותי מאֹד הצילני מרֹדפַי כי אמצו ממני. הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתִּרו צדיקים כי תגמֹל עלי". רפואה שלמה, בעזרת השם, לפצועים מהפיגוע ולכל פצועי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון, כן יהי רצון.
אתמול עברה בכנסת, בוועדת הבריאות בראשות ידידי חבר הכנסת אוריאל בוסו ובוועדת הכספים בראשות הרב גפני, רפורמה חשובה ומשמעותית ביותר בתחום הטיפול בקנביס. עד היום המטופל היה חייב בהוצאת רישיון מיוחד מטעם משרד הבריאות עצמו. המצב הקיים חייב ביורוקרטיה רבה מאוד, גרם לעיכובים והיה ועודנו חריג לכלל שלפיו דרכם של מטופלים להשיג חומר שתכליתו רפואית, בריאותית, היא באמצעות קבלת מרשם מרופא בקופת החולים ועם המרשם הזה לפנות לבית המרקחת. ועדה בראשות ד"ר בועז לב המליצה למשרד הבריאות לעבור למודל של מרשמים גם ביחס לקנביס הרפואי, והוחלט לבצע מעבר הדרגתי, בצורה מאוזנת, שמאפשר בקרה על תוצאות המעבר, שהוא שינוי דרמטי מהמצב הקיים היום. ההדרגתיות מתבטאת בכך שהמעבר יתבצע ראשית לגבי התוויות רפואיות מסוימות, לגבי מי שסובל מהמחלות ומהמצבים הרפואיים הבאים: מחלת פרקינסון; מחלת מעי דלקתית; אפילפסיה; דמנציה; אוטיזם; מחלות אונקולוגיות; טרשת נפוצה; HIV; חולים סופניים שתוחלת חייהם אינה עולה על שישה חודשים. חולים אלה מעתה והלאה לא יזדקקו עוד לרישיון אלא יוכלו לקבל מרשם על ידי רופאים מסוימים שעברו הכשרות בנושא. מבחינת חולים אלה מדובר במהפכה של ממש. אנו מצפים שיהיה בכך להקל בצורה משמעותית את יכולתם לקבל מענה בתחום החשוב הזה.
לצד זאת, אנו זוכרים ומכירים בכך שהמהלך טרם הושלם. רבים מאלה המחזיקים כיום ברישיון לקנביס רפואי לא נכללים ברפורמה הזאת, בשל החלטתנו לעשות את הדברים בצורה הדרגתית ומדודה ולבחון תחילה את תוצאות השלב הראשון של הרפורמה לפני שנחליט אם וכיצד להמשיך. לא שכחנו חלילה את אותם החולים, ובמקביל לשלב הראשון הנוגע להתוויות מסוימות אישרה אתמול ועדת הכספים בראשות הרב גפני ובחברותך, כמובן, חבר הכנסת אזולאי, את תעריפי הגבייה הן לרישיון והן למרשם. קביעת תעריף אחוד שנתי מביאה ודאות, צפיות וזמינות רבה יותר. צריך להבין שלצד העלות, נושא נוסף, חשוב לא פחות, הוא הזמינות. עלות נמוכה מביאה לזמינות נמוכה, כלומר לכך שאנשים הזקוקים לקנביס רפואי ומבקשים לקבלו, לא מצליחים להשיגו משום שהוא לא זמין לנוכח מחירים הפסדיים. זו תוצאה גרועה ביותר, שאנחנו לא יכולים להסכים לה. לפני שפנינו לרפורמה הזו היינו בקשר מול קופות החולים. חשוב לנו שהמחירים שנקבעו והיחס של קופות החולים לרפורמה יאפשרו זמינות גבוהה של קנביס רפואי, ובכל מקרה שיפור מהמצב הקיים, הן למי שההתוויה הרפואית שלו תאפשר לו לפנות לקבלת מרשם והן למי שנותר בשלב הנוכחי עם רישיון.
בכובעי השני, כשר הפנים, חשוב שהציבור והצופים בנו, וגם חברי הכנסת כמובן, ידעו שהוחלט להאריך את מבצע הדרכונים המיוחד עד סוף חודש יוני.
יצוין שמה שאמרת, הרפורמה הברוכה שהתקבלה אתמול והוצגה בוועדת הבריאות – שם מדובר רק על 15% שנמצאים בתוך זה, כלומר עוד 85% לא נמצאים. כשביקשנו לדעת את היעדים אמרו שבעוד שנתיים יבואו וייתנו מענה. למעשה דיון המשך, מה קורה. אני מצפה שבעוד שנה ייתנו לי, כדי לדעת אם אנחנו הולכים לעוד 15% או לעוד 50%, כדי שגם החולים האחרים יוכלו ליהנות מהפטור הזה.
אני מודה לך על – זו שאלה נוספת או שזו חצי שאלה נוספת?
אני חושב שבהחלט תפקידכם כחברי הכנסת, חברי הבית הזה, לרבות ועדת הכספים, לבצע פיקוח אפקטיבי על עבודת הממשלה. אתם מבצעים אותו. אני חושב שזו לא שאלה של קואליציה ואופוזיציה, כולנו יחד כאן מתוך מטרה אחת ברורה. השכל לא נמצא רק במשרד הבריאות, השכל נמצא כמובן באופן שווה. בורא עולם חילק אותו לכולם, והרבה מאוד פעמים אנחנו ממוקדים מתוך תפיסת עולם ורואים את הדברים בפריזמה צרה, ועל ידי ההערות שלכם אנחנו מטייבים את עצמנו ומתמקדים במתן מענה. כן, גם בסוגיית החולים הכרוניים, כפי שהעלית, חבר הכנסת אזולאי, אני מצפה שוועדת הכספים תמשיך ותדרוש תשובות גם ממשרד הבריאות בנושא הזה.
אני כן רוצה לומר שבסוגיית החולים הכרוניים אנחנו ממש בעיצומו של תהליך עבודה במשרד הבריאות שעשוי לתת מענה משמעותי בסוגיית התרופות הגנריות. ישנן תרופות גנריות רבות שיש להן תקן אירופי, יש להן תקן אמריקאי, והיכולת שלנו לבוא ולשחרר חסמים ביבוא ולקבוע בעצם מה קרה באותה תקינה אירופית-אמריקאית שתוכל להכניס לכאן עוד חברות תרופות רבות נוספות ולייצר תחרות, התהליך הזה יפחית מחירים בצורה דרמטית, משמעותית. את הפחתת המחירים הזאת אנחנו נרצה לייעד עבור מעוטי יכולת, עבור חולים כרוניים, עבור משפחות שיש בתוכן שני חולים כרוניים ויותר, שתעריף ההשתתפות העצמית שלהם יפחת באופן דרמטי. לא יכול להיות מצב שאנשים יצטרכו לשקול, לחשוב אם לקנות מזון או תרופות. כשאנחנו מונעים מאנשים רכישת תרופות בזמן, אנחנו כמערכת בריאות משלמים על זה הרבה הרבה יותר אחר כך. כשאדם לא צורך את התרופות שלו בזמן על פי התוויה רפואית, הוא מגיע למצב רפואי קשה יותר אחר כך, עלויות האשפוז יקרות יותר, ולכן גם מתוך תפיסה כלכלית כן נכון לנו להנגיש את התרופות הללו במחיר שווה לכל נפש, לאפשר לאנשים שאין ידם משגת להשיג את התרופות. אני חושב שהתהליך הזה והמיקוד שלו באוכלוסיות מעוטות יכולת הוא דרמטי ומשמעותי לא פחות, אני חושב, מהצעת חוק שאתה העלית בעבר, חבר הכנסת אזולאי, להפחתת המע"מ מתרופות, שהיא בעצם הטבה גורפת לכלל האוכלוסייה. כאן אנחנו מנסים להתמקד באוכלוסייה קשת היום, מעוטת היכולת ובחולים כרוניים.
וכן, גם בסוגיה הזו של הקנביס ביחס לחולים כרוניים, אנחנו נהיה חייבים לתת את הדעת, להתמקד בנושא הזה. חולה כרוני במחלות כגון טרשת נפוצה, אם לא יתרחש נס, המחלה כנראה לא תעזוב אותו, והוא יצטרך להתמודד ולחיות איתה לאורך שארית ימי חייו. ולכן במקרים הללו נכון מאוד שאנחנו ניקח בחשבון את הסוגיה הזו ביחס לתעריפים של המרשמים ושל הרישיונות. אני קורא לכם, חברי ועדת הכספים, אל תעשו לנו חיים קלים. תזמנו דיונים בנושא, תבקשו מאיתנו תשובות, אנחנו בהחלט נגיע, נתייצב ונידרש לכל סוגיה.
בכובעי השני אני שר הפנים, וחשוב שהציבור הצופה בנו וגם חברי הכנסת ידעו שהחלטתי להאריך את מבצע מרתון דרכון, המבצע המיוחד הזה, עד לסוף חודש יוני. לא תהיה הארכה נוספת, ולכן תנצלו את השבועיים וקצת הקרובים. מי שצריך דרכון, מי שבשנה הקרובה הדרכון שלו עומד לפוג תוקפו, תיגשו ללשכות. ארבע הלשכות הגדולות – ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע – פתוחות מ-07:30 עד 23:00 ברציפות, חמישה ימים בשבוע, ונותנות שירות לכל אזרחי מדינת ישראל. השירות שניתן שם הוא ללא קביעת תור מראש. תגיעו, תנפיקו דרכונים, ואחרי שיהיה לכם דרכון בקיץ הקרוב אני עדיין קורא לכם לצאת לחופשה בישראל.
דבי ביטון, תודה על השאלה. הסוגיה של קביעת תורים היא עובדה מוגמרת שאני קיבלתי עם כניסתי לתפקיד. יש לה יתרונות ויש לה חסרונות. היתרונות שלה: כשאדם קובע תור והמערכת עובדת ואין לנו האקרים שמשתלטים עליה מבחוץ ומייצרים כאן ממש פרוטקשן – מוכרים בכסף תורים – המערכת נהדרת, נותנת ודאות ונותנת לאנשים את האפשרות לדייק את זמן ההגעה שלהם לקבלת השירות.
אז אני אשתף אתכם בתהליכים שכרגע מתבצעים במשרד הפנים. במקביל לסוגיית התורים ומתן השירות, התחלנו את הפיילוט במכשיר לשירות עצמי כבר בקריית אתא, וזה נהדר. מכשיר מאוד מאוד יקר לשירות עצמי. אזרח מגיע עם תעודת זהות חכמה, מכניס אותה עם הצ'יפ למכשיר. הוא מזוהה חד-חד-ערכית, כי התיעוד החכם מאפשר לזהות אותו, והוא יכול פשוט להגיע לקיוסק ולהנפיק דרכון. הדרכון לא יוצא אוטומטית, הוא נשלח אליו, אבל הוא מזדהה, מגיש בקשה לקבלת דרכון, ועושה את זה לבד בשירות עצמי. אנחנו נצטרך להרחיב את השירותים הללו.
בנוסף, יחד עם רשות הסייבר וישראל דיגיטלית, קיימתי ישיבה. אני רוצה לציין לשבח את השר ניר ברקת, שהוא הממונה על ישראל דיגיטלית, שאמר לי מיוזמתו שהוא לא יחסוך מבחינה תקציבית, ויאפשר תקציב לא מוגבל כדי לקדם מערכת ממוחשבת במערכת ההזדהות הממשלתית, שבה אזרחי מדינת ישראל יוכלו להזדהות דרך מערכת ההזדהות הממשלתית ולהנפיק דרכון מהבית. זה קורה בבריטניה, אנחנו לומדים את זה.
מי שיש לו דרכון חכם. מי שיש לו כבר תיעוד ביומטרי, המערכת תוכל לזהות אותו בהזדהות חד-חד-ערכית.
נכון, וזה נהדר. אנחנו עובדים על זה. אני יודע לומר לכם שזה כנראה ידרוש תיקוני חקיקה, ואני יודע גם לומר לכם – אני לא יודע אם אני הורס למירב בפריימריז – שבשיחות סגורות מירב אמרה לי שהיא תדאג שגם האופוזיציה תתמוך בדבר הזה, כי זה עושה טוב לאזרחי ישראל כולם.
אנחנו עמלים על זה. גם בתהליך הזה, של מבצע מרתון דרכון, היינו צריכים להזיז עובדי מדינה מהמקובעות שלהם. זה תהליך. זו לא חברה עסקית שהמנכ"ל דופק על השולחן ואומר: רבותיי, תבצעו. יש ועדי עובדים, יש הסתדרות, וטוב שכך. אני לא מלין על זה. אני שמח שיש לעובדי המדינה הגנות, וזה חשוב שזה יהיה. דאגנו, יחד עם שר האוצר והממונה על השכר באוצר, גם לתוספת תקציבית, שתבטיח את הזכויות של העובדים, שעובדים שעות רבות – עד 23:00 מדי יום – בקבלת קהל במרתון דרכון. אנחנו נעשה את זה גם בהמשך כדי להבטיח את יציבות התעסוקה של עובדי רשות האוכלוסין ולא נפגע בשערה משערות ראשם, לצד מתן שירות איכותי מתקדם, כפי שמצופה ממדינה שהיא סטרטאפ ניישן בשנת 2023.
אני חוזר למענה, כמובן, על השאילתה שפתחנו בה.
הפרוטוקולים רשמו אותה, היא נרשמה בדברי הימים של הכנסת.
המבצע, כאמור, היה אמור להסתיים ב-15 ביוני – מבצע מרתון דרכון – כלומר, מחר. וההחלטה היא להאריכו עד ל-29 ביוני, לאחר שראינו היענות ציבורית מדהימה. מדובר על פחות מחודש ימים וקרוב ל-300,000 דרכונים. יש כאן קפיצה אדירה קדימה. חשוב לומר את שבחם של עובדי רשות האוכלוסין וההגירה, של הנהלת רשות האוכלוסין וההגירה, של המנכ"ל אייל סיסו. העובדים נתנו את ליבם למען עם ישראל. העומס שהוטל עליהם בחודש הזה לא פשוט, ואני לא מקל בזה ראש. מדובר במשהו יוצא דופן, בהתגייסות מוחלטת של כל כך הרבה אנשים, עובדים והנהלה, למען מטרה לאומית חשובה ביותר.
עם כניסתו של השר הרב אריה דרעי, השר לשעבר ולשעתיד, בתקווה שבקרוב, בעזרת השם, למשרד הפנים, הוא הבהיר שנושא השירות בדרכונים מצוי בראש סדר העדיפויות. השירות הזה הוא שירות מרכזי שמעניק משרד הפנים דרך רשות האוכלוסין, שהיא יחידת סמך, לציבור הרחב. כאן הם פוגשים אותנו, כאן הם גם נפגעים אם הם לא מקבלים שירות – –
– – והם זכאים לשירות הזה, אסור להתבלבל. המדינה לא עושה טובה לאזרחיה. האזרחים זכאים לשירות טוב, שוויוני, איכותי, זמין, ולשם כך אנחנו פועלים. אני מרוצה מאוד מקצב ההתקדמות של המבצע, אבל אבהיר פעם נוספת את מה שכבר נאמר בפורומים אחרים: המבצע לא יוארך שנית. כאמור, הוא יסתיים ב-29 ביוני. אני קורא לכל הציבור שצריך, לצאת ולחדש דרכון ביומטרי בתקופה הזו, כשלא נדרש לקבוע תור. ניתן לעקוב אחרי התור.
יש גם פיצ'ר מדהים באתר, אדוני היושב-ראש, שבו ניתן פשוט לראות בלייב, בזמן אמת – בארבע הלשכות הגדולות יש מצלמות שמצלמות את אורך התורים. אדם שרוצה לדעת אם לצאת עכשיו לקבל שירות או לא יכול להסתכל במצלמות בזמן אמת ולראות אם יש תור או אין תור, ולהחליט אם מתאים לו עכשיו לצאת לקבל שירות.
שאילתה חשובה של חברי חבר הכנסת ינון אזולאי. השאילתה הזו נוגעת – – –
חברת הכנסת בן ארי, אומר לך משהו: אני חושב שהתהליך הזה של שאילתה, הכלי הזה של שאילתה – דווקא כמי שהיה ראש מטה שר והיה צריך לטפל בשאילתות של חברי כנסת – אני חושב שהוא כלי עבודה מדהים. הוא מדייק אותנו. בסוף כמות המשימות שעל השולחן היא אדירה, וכאשר חבר כנסת, קואליציה או אופוזיציה, מגיש שאילתה, אם זו שאילתה ישירה – –
– – אני זכיתי להיות שיאן השאילתות בכנסת הקודמת, וידעתי את המשמעות האדירה של זה דווקא כמי שזה "הטריד" אותו למצוא מענים ולתת תשובות, כי בסוף, בכמות המשימות שיש, זה כלי שאני אומר לכם, חברי הכנסת, תשתמשו בו. זה מדייק אותנו, זה עוזר לנו לתת מענה.
זה כלי מאוד משמעותי וחשוב. אספר לכם, שגם כחבר כנסת הגשתי שאילתות לשר דרעי בזמנו. בהתחלה בקרב חבריי לסיעה זה הרים גבה; זה היה נראה להם מוזר, אבל בסוף, כשעובדי המשרד והשר צריכים להתעסק בריבוי משימות, שאילתה מדייקת. אומרים להם: חבר'ה, הוא שם פרוז'קטור, תסתכלו, יש פה נושא שצריך טיפול; טפלו בו.
ובכן, השאילתה נוגעת למחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים ברזילי באשקלון. מדובר במחלקה קטנה, ומנהל המחלקה הוא הרופא המומחה היחיד בטיפול נמרץ ילדים באשקלון. בהיעדרו של רופא מומחה לא ניתן להפעיל את מחלקת טיפול נמרץ ילדים. כמובן, מחלקה קטנה היא מחלקה שיש בה בסך הכול ארבע מיטות.
מנגד, גם לרופאים ולעובדי בית החולים יש זכויות עובדים וזכויות אישיות כעובדים אחרים, ויש אינטרס לכלל מערכת הבריאות שהרופאים והרופאות שלנו, ויתר הצוות, יוכלו לנשום אוויר, להתאוורר, לנצל ימי חופשה ולחזור ממוקדים ורעננים. המצב הזה הוא איננו אידיאלי. לא נתבלבל, זהו מקרה נדיר מאוד – וטוב שכך – אבל חשוב להבין מה הרקע שלו. אני מעדכן כמובן, חבר הכנסת אזולאי, שבינתיים המחלקה נפתחה מחדש, ומנהל המחלקה שב לנהל אותה.
יחד עם זאת, בית החולים פעל כהלכה, הודיע מראש למשרד הבריאות, לאגף רפואה כללית שאמון על שירותי האשפוז ושירותי החירום וההצלה, הודיעו למד"א וקיבלו גיבוי לטיפול בילדים שנזקקו לטיפול נמרץ מבית החולים אסותא באשדוד – הטיפול שניתן לכל ילד וילד לא נפגע, שיהיה ברור. אמרתי, זה מצב חריג ונדיר מאוד. ההנחיה היא להימנע מכך ככל שניתן, ובכל זאת גם מצב נדיר מאוד אפשרי וקורה. אנחנו כאן כדי שזה יקרה כמה שפחות.
באותה נשימה אני מבקש לומר שמתווה קיצור ההתמחויות לרופאים המתמחים, אמור גם הוא להביא בשורה בכנפיו בסוגיה הספציפית הזו. במסגרת קיצור ההתמחויות אנחנו פועלים עכשיו – שחררנו כ-200 תקנים בינתיים של רופאים מתמחים, אבל בפריפריה. אני יודע שארגון מרשם, שעושה עבודה חשובה ומחאה חשובה, וכן מדי פעם גם מפגין מתחת לביתי – המחאה שלהם – – –
וגם מתחת לביתו של חבר הכנסת רון כץ. המחאה שלהם בסופו של דבר הזיזה את המערכת. היא הביאה את המערכת להבין שמצב שבו רופא מתמחה עובד 26 שעות הוא לא סביר, הוא מצב שאנחנו חייבים להימנע ממנו. אבל בהינתן שהשמיכה לא ארוכה, צריכים לתעדף. כן, אני אומר כאן, אני מתעדף רפואה בפריפריה. לא יכול להיות מצב שבבית החולים ברזילי באשקלון יהיה רק רופא טיפול נמרץ ילדים אחד.
חברת הכנסת ביטון, כתושבת שדרות, ביוזמה מבורכת של יושב-ראש הקואליציה, שנאבק בזה ומטריף אותי ואת אנשי משרדי, אנחנו הולכים להקים ולפתח בשדרות את חדר המיון הקדמי – דבר משמעותי מאוד, גדול מאוד. הביקור הראשון שעשיתי כשר בריאות היה במרפאת בריאות הנפש בעכו, כי לא יכול להיות מצב שמדינת ישראל, שהיא כמו שטח של מחוז בקליפורניה, יהיו בה פערים בין מרכז לפריפריה בשירותי בריאות. אנחנו נמקד מאמץ בפריפריה. בפריפריה אנחנו מקצרים עכשיו באופן מיידי ל-19 שעות את שעות ההתמחות של מתמחים, מ-26 שעות. מתמחה שעכשיו צריך להחליט, בלי לפגוע בשכרו, אם להתמחות במרכז או בפריפריה – כן, אנחנו רוצים לומר לו: תעדיף פריפריה. לך לפוריה, לך לברזילי, לך לסורוקה. תתעדף פריפריה, ונייצר מצוינות בפריפריה. בסופו של דבר צמצום הפערים בין מרכז לפריפריה הוא אינטרס לאומי, הוא חשוב, ואין לי ספק שבתי החולים במרכז, אם זה שיבא, תל השומר, איכילוב ובילינסון, עושים עבודת קודש מדהימה וחותרים למצוינות, אבל אני מניח – – –
אדוני ישאל שאילתה שנייה – יקבל מענה.
אם אני משעמם אתכם, אני ארד. סוגיית הרפואה בפריפריה היא קריטית. כמובן שבתי החולים במרכז – בית החולים איכילוב עכשיו מקים בהשקעה של 50 מיליון דולר מרכז מאיץ פרוטונים, שאמור לצמצם את הפגיעה בהקרנות של ילדים חולי סרטן, וזה דבר אדיר, זה דבר שמונע מילדים חולי סרטן לטוס לחו"ל. אין במדינת ישראל את הטיפול הזה. זה מתבצע כאן במדינת ישראל, וזו גאווה לאומית, הדבר הזה. יחד עם זה, יחד עם ההשקעה במרכז אסור לנו לשכוח את הפריפריה.
ביקרתי בבית החולים פוריה שליד טבריה. ראיתי שם, אדוני היושב-ראש, תהליך מדהים של בית חולים שיקומי, כשהיום משפחות מהצפון ומהדרום נאלצות להעתיק את המשפחה שלהן – בהליך שיקומי ארוך בבית לוינשטיין, שעושה עבודה חשובה, הם פשוט צריכים לעבור דירה. הדבר הזה הוא לא מתקבל על הדעת. בית החולים פוריה עומד להקים מרכז שיקום מהמפוארים בארץ. ממש מדהים, מרחיב את הלב לראות את זה, עם נופים מדהימים מהחלון. אני עוד אמרתי למנהל בית החולים שלא מן הנמנע שתושבי רעננה יעדיפו ללכת לקבל שירות בפוריה. כמובן ראינו באותו ביקור את השטח שעליו בית החולים מתכוון להקים מחלקת אשפוז פסיכיאטרי בפוריה. הציגו בפניי את האתגרים התכנוניים של המקום. לשמחתי, יחד עם יושב-ראש ועדת הפנים, הכנסנו בתי חולים לוועדה לתשתיות לאומיות. בית חולים הוא תשתית לאומית, וכך צריך להיות. הליכי תכנון ובנייה של כבישים מהירים ושל רכבות מקצרים הליכים, ויש להם ועדה מיוחדת, ועדה לתשתיות לאומיות; אז גם כאן שר הבריאות דיבר עם שר הפנים, ויחד, בלי שום מתווכים, הם החליטו לקדם את הנושא הזה. זה חשוב, זה משמעותי, זה יאפשר גם תכנון ארוך טווח למערכת הבריאות במדינת ישראל, ואני חושב שבכך נתנו מענה מקיף ומעמיק לשאלתך, חבר הכנסת אזולאי.
תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. הנושא הזה של תעריפי התרופות – אני רק רוצה סקירה מקצועית קצרה, שנבין איך זה עובד. יש מודל של קביעת תעריפי ההשתתפות העצמית של תרופות המרשם שנמצאות בסל. המודל הזה לוקח סקר מכמה וכמה מדינות, חלקן במערב אירופה, חלקן במזרח אירופה, וסוקר את המחירים שם, מייצר ממוצע, ועל בסיס הממוצע הזה קובע את התעריפים כאן אצלנו בישראל.
בשל העלייה של היורו ב-1 ביולי אמורה להיות עלייה אוטומטית, כפי שציינת, חבר הכנסת אזולאי, של קרוב ל-7%, בין 4% ל-6%. זו עלייה משמעותית. זה לא פשוט לבן אדם שצריך לבחור בין אוכל לתרופות, ומכבידים עליו עוד. יחד עם זאת, המנגנון הזה, מנגנון ההעלאה הזה – כפי שקבוע בתקנות ובחוק – מאפשר לקופות החולים להעלות את המחיר עד סוף השנה, אבל מאידך מאפשר לקופות החולים להמשיך ולרכוש את התרופות במחיר הנמוך, כפי שהיה להן בתחילת השנה. זה יוצר פער בין היכולת שלהם להמשיך ולקנות את התרופות במחיר הנמוך לבין המחיר שהם יכולים לגבות מציבור המבוטחים. הפער הזה במצב יוקר המחיה הנתון לא מתקבל על הדעת, ולכן פניתי אתמול לשר האוצר בכתב – – –
לא רק המלאי. הם יכולים להמשיך ולרכוש. יש להם הגנה בחוזה אל מול חברות התרופות שהם יכולים להמשיך ולרכוש את התרופות במחיר הנמוך, כפי שנקבע בינואר עד סוף השנה. תקופת הביניים הזאת, שבה בסוף השנה נדע מה שערי החליפין – אנחנו רואים שהשקל עכשיו מתחזק, הדולר יורד, יש תנודות טובות בכלכלה הישראלית – וכדי שתהיה ודאות בנושא הזה פניתי לשר האוצר בבקשה שלא יהיה מצב שייראה אפילו כלפי חוץ שקופות החולים עושות עושר שלא במשפט. אנחנו נבקש מוועדת הבריאות של הכנסת, שאני מקווה שהיא תתכנס בקרוב מאוד לטובת הנושא הזה, בהסכמת שר האוצר, שנתן אתמול את אישורו וברכתו – ואני מודה לו על כך – כדי להקפיא את העלייה הזאת עד סוף דצמבר.
אם לא היינו פועלים כרגע ולא היינו עושים שום דבר, יש מה שנקרא טייס אוטומטי. ב-1 ביולי התעריף קופץ אוטומטית, בשל עליית מחיר היורו. המעורבות שלנו כרגע ושלכם ככנסת – וזה כפוף לאישור הכנסת, אם ועדת הבריאות לא תאשר את זה ב-1 ביולי, זה יקפוץ אוטומטית.
ההערכה התקציבית כרגע מדברת – אני לא רוצה לתת מספר שאני לא יודע. אני מניח שמדובר על כמה מיליוני שקלים, אבל זה לא גורע מהכנסתן ומהתקציב שאותו בנו קופות החולים בתחילת השנה. זה בעצם מונע רווח, אבל זה לא מפחית מהתקציב, מכיוון שתיאורטית אם מחיר היורו היה נשאר כמו שהוא ולא היה עולה, הם היו ממשיכים לרכוש את התרופות באותו תעריף ומוכרים באותו תעריף. כרגע קופות החולים קונות במחיר הזול וימשיכו למכור במחיר הזול. זו המטרה.
אני אומר, בנוסף לתהליך הזה אנחנו מייצרים עכשיו את מנגנון התחרותיות, כפי שציינתי, שמכניס לכאן הרבה מאוד תרופות גנריות, תרופות ביולוגיות גנריות. התהליך הזה, בסוף – יצירת התחרות והכנסת חברות תרופות נוספות למהלך בלי ספק ישפיעו באופן דרמטי על סוגיית התעריפים ויאפשר לנו לתת שירות מיטבי יותר ולהתמקד באוכלוסיות נזקקות. הדבר הזה מונח על שולחננו. תודה רבה.
תודה רבה, גברתי חברת הכנסת מירב בן ארי, על השאלה החשובה והמשמעותית הזו. יכולתי כמובן לנסות להגיד לך: טוב, אנחנו נבדוק את זה ונבחן ולמרוח וכו'.
תודה רבה. אז אומר מראש שבמקרה הכינותי מראש, כי הייתה לנו שיחה מקדימה בסוגיה הזו, ודרשתי גם תשובות מגורמי המקצוע במשרד, ולהלן התשובה: חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א–2001 – סעיף 22א(יב)(1)(2) בחוק מחיל הסדר על ערכות לדגימה מנפגעי עבירת מין שנאספו לפני כניסתו של התיקון לחוק לתוקף. במידה שלא התקבלה הסכמה של נפגע העבירה להעביר את הדגימה למשטרת ישראל, היא צריכה להישמר במוסד הרפואי בהתאם לנהלים שהוגדרו.
עם כניסת החוק לתוקף פעל משרד הבריאות ליישם את החוק. ב-13 ביוני 2022 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שמסדיר את נוהלי הטיפול בנפגעי עבירת מין ואת אופן שמירת ערכות הדגימה במוסד הרפואי. בין היתר מגדיר הנוהל את התנאים הפיזיים, את הציוד הנדרש, ואת אופן אחסון הערכות: ארון נוסף עם מנעול לשמירת מסמכים וערכות דיגום. כל המרכזים האקוטיים פועלים בהתאם לחוק וחוזר המנכ"ל. העברת הדיגום – מה שנלקח קודם לכניסתו של התיקון לתוקף, ושנשמרו בבתי החולים – למשטרה, הותנתה בקבלת הסכמה מדעת מהנבדקות באמצעות קול קורא כללי שהיה על המשרד לפרסם. בשל העובדה שתהליך קבלת ההסכמה מדעת היה כרוך בבניית טופס ייעודי מקוון, ובשל החובה להבנות תהליך ממוחשב ומאובטח, שמאפשר שמירה מרבית על פרטיות הפונים והפונות, התארך התהליך מעבר למצופה. בהנחייתי, ולאור פנייתך החשובה מאוד, המשרד מתחייב להעלות את הטופס המקוון עד ליום 5 ביולי 2023. לא הסכמתי בשום אופן למרוח את הזמן. מדובר כאן על פחות מחודש ימים.
חשוב לציין שעד לסיום התהליך, הערכות נשמרות בתנאים הנדרשים בבתי החולים. בנוסף, מתבצעים ריענונים לצוותי המרכזים באופן ברור ותדיר. בימים אלו מוטמעים נהלי החוזר בדבר הטיפול בנפגעי ונפגעות עבירות מין ושמירת ערכות הדיגום כמבדק איכות חובה בכל בתי החולים הממשלתיים. מבדק זה ייאכף באופן סדור בבקרות המשרד. אני מאוד מודה לך על השאלה הזו. הינה, עוד דוגמה לשאילתה שממקדת ומפקסת אותנו, גורמי המקצוע, ולא מאפשרת לנו לקחת את הזמן, אלא להתכנס לתוך לוחות זמנים סבירים, כדי לתת מענה ולקיים את החלטות הכנסת ואת הוראות החוק. תודה רבה.
אחד שאינו יודע לשאול. כנגד ארבעה בנים.
תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. ברשות אדוני היושב-ראש, הסוגיה הזו היא סוגיה שנוגעת לליבת זכויות האדם, לזכות של ילדים, ולזכות של מטופלים, לחיות כאן בכבוד. אני הבנתי עד כמה משמעותית העבודה של קלינאית תקשורת דווקא בכובעי כחבר כנסת. יום אחד, כמבקר בביקור פתע בכלא איילון, נכנסתי למרכז הרפואי, למר"ש – חברת הכנסת בן ארי, שהייתה יושבת-ראש הוועדה לביטחון הפנים, זוכרת כמובן את הביקורים האלה – וראיתי אסיר שעבר אירוע מוחי, והוא פשוט לא היה מסוגל לבלוע. היה צריך קלינאית תקשורת, שתלמד אותו לבלוע נוזלים – ברמת חיי אדם. קלינאית תקשורת זה לא רק nice to have; זה חלק בסיסי מהזכות של אנשים והיכולת של אנשים לחיות. ואנחנו במחסור. אנחנו במחסור עצום, של קלינאי וקלינאיות תקשורת. גם ביתר מקצועות הרפואה.
הסוגיה הזו, כמובן, מחייבת שיתוף פעולה בין משרד הבריאות למשרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה. כבר קבעתי לי ביומן ביקור באוניברסיטת אריאל שבשומרון. יש שם קליניקה, ואני רוצה, יחד איתם, לפעול בצורה משמעותית להגדלת מספר הסטודנטים והסטודנטיות מקרב המגזר החרדי. יש רבים מאוד במגזר החרדי שיכולים להיכנס לתחום הזה. אנחנו גם נגדיל תעסוקה איכותית במגזר החרדי, אנחנו גם נגדיל פריון. זה win-win מכל הכיוונים. אנחנו נצטרך כמובן לייצר התאמות לציבור החרדי, גם באורח החיים שלהם, וגם בסוגיית הלמידה בהפרדה, ככל שזה יידרש. כמובן שאנחנו חייבים את זה לעצמנו. המחסור הגדול הזה לא יכול לבוא גם על ידי יבוא עובדים מחו"ל, כי בסוף בקלינאות תקשורת אתה חייב שפה. הצורך הזה, קודם כול, הבסיס של הטיפול בסוגיה הוא בהגדלת מספר הסטודנטים והסטודנטיות.
אני לא זורק את זה למשרד החינוך. אני אומר כאן: שיתוף הפעולה עם שר החינוך פורה, אנחנו נשתף פעולה יחד. אני חושב שבשלב הזה להקים ועדה – זה עלול למסמס את התהליך. אני מצפה מצוות המשרד יחד איתי להבין את החשיבות. הם ישתתפו יחד איתי באותה ישיבה שתתקיים בחודש הקרוב באוניברסיטת אריאל וביתר המוסדות להשכלה גבוהה כדי לנסות ולפעול לשלב עוד סטודנטים וסטודנטיות חרדים, שלא משולבים מספיק במעגל התעסוקה בתחומים הללו, ולהכניס אותם פנימה לטובת התהליך הזה ולהגדיל את ההיצע. ככל שיהיה היצע גדול יותר, גם השירות הציבורי יוכל לתת שירות מיטבי ולהתחרות בשירותים הפרטיים.
אני אבדוק ואבחן את זה, כמובן. ויחד עם זאת, אני אומר בסוף, גם כשאנחנו מדברים על סוגיות של תקצוב – הכול סוגיה של היצע וביקוש. כשיש ביקוש שעולה על ההיצע ואין מספיק מטפלים אנחנו מוצאים את עצמנו בחוסר וזליגה לשוק הפרטי. ככל שנייצר היצע גדול יותר, איכותי יותר, בלי לוותר על המקצועיות כהוא זה, נוכל גם לתת מענה בשירות הציבורי.
אני מודה לך, ואני כמובן אבחן את הנקודות שהעלית, לרווחתם של כל אזרחי מדינת ישראל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים כאחד. תודה.
תודה רבה, מכובדי יושב-ראש ועדת הבריאות – זו גם הזדמנות להודות לך על העבודה המצוינת שאתה עושה בוועדה, מייצר קונסנזוס של קואליציה ואופוזיציה ומקדם הליכי חקיקה מעולים לטובת ולרווחת כלל אזרחי מדינת ישראל בחן ובטוב טעם. אני חושב שהשילוב הזה בהחלט מנצח. היכולת של נציגי משרד הבריאות ועובדי המשרד – עובדי משרד מקצועיים מציינים בפניי את הנעימות בדיונים אצלך בוועדה, והיכולת להעביר נושאים מורכבים בפרקי זמן קצרים תוך הגעה להסכמות, זה ראוי לכל שבח.
הסוגיה הזו שהעלית היא משמעותית וחשובה. ישנן אוכלוסיות שברפורמה הזו למעבר למרשמים עדיין לא נכללו; אני מדגיש את המילה "עדיין". תפיסת המקצועיות של משרד הבריאות היא לא לגליזציה, היא מדיקליזציה. אנחנו רואים בתכשיר תכשיר רפואי, ולכן אנחנו פועלים כדי שמי שנזקק לו באופן כזה שהוא רפואי יוכל לקבל אותו במינימום ביורוקרטיה. זו מטרת החקיקה. אנחנו עושים אותה באופן מדוד ומדורג כדי לבחון את עצמנו ולבצע בקרות תכופות פעם אחר פעם ולוודא שהתהליכים הללו מבוצעים בצורה הטובה ביותר, מונעים זליגה למי שלא אמור לקבל את אותן תרופות ואותם סמים מסוכנים עדיין בהגדרתם החוקית, ולצד זה, כמובן, ברגע שנעקוב אחר הביצוע של הרפורמה שנכנסה ממש בימים אלו ועברה את החקיקה ונראה שהיא מתבצעת כהוגן, ומי שבאמת צריך את הטיפול מקבל אותו, בהחלט בכוונתנו בהמשך הדרך להרחיב את זה גם עבור חולים נוספים, גם עבור נפגעי פוסט-טראומה. בסוף חובתנו לדאוג לבריאותם ולרווחתם של אזרחי ישראל, וכך נעשה. תודה רבה.
4,105 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.