הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי הכנסת, הכנסת הפכה מזמן, תחת הממשלה הנוראית הזאת במיוחד, לגוף שמחוקק ורוב חקיקותיו גזעניות בעליל ומתוך כוונת מכוון. היום כבר ראינו – אני לא אחזור על מה שאמר חברי חבר הכנסת עטאונה על הגזענות שבחוק הזה. גם מה שהיה קודם – ההצעות הנלוזות של עבודה, משרות בשירות הציבורי, ותנאי שאלה יהיו עיסוקים מועדפים על בסיס של שירות כזה או אחר – גם זה חלק מההדרה. אבל הכי גרוע זה השילוב של הכול.

אבל אני רוצה לחזור למה שקודם לא התאפשר לי לומר בהקשר של חוק ועדות הקבלה, חוק הסלקציה. תשימו לב, בואו תלמדו קצת היסטוריה. הגזענים שפה לא רוצים ללמוד היסטוריה ומעדיפים להשכיח אותה. בשנת 1791 חוקקה הקיסרית קטרינה ברוסיה הצארית חוק שאוסר על היהודים להתיישב ולסחור מחוץ לשטחים, כלומר, ברוסיה הפנימית.

אתה צודק, זה יותר מדויק. החוק נועד, כביכול, להגן על הסוחרים המקומיים מפני התחרות והעוינות של היהודים. בכך הונחה אבן הראשה למדיניות האנטישמית של הקיסרות הרוסית לאורך כל המאה ה-19 – הגבלת היהודים בדיור, בתנועה ובתעסוקה – והאנטישמיות הפכה מעמדה דתית לכדי מדיניות ממשלתית.

אך כמו בכל דיקטטורה, עם האוכל בא התיאבון, וחוקי אפליה רק הלכו וגברו. ב-1804 נחתמה חוקה חדשה, ובתוכה סעיפים שהגבירו את ההגבלות על היהודים, כביכול שוב לשם הגנה על הנוצרים. היהודים חויבו לצאת מהכפרים שבהם חיו נוצרים, ובאזורים מסוימים הוטלו קנסות על מי שסירב לעבור להתיישב בערי ספר, בתוספת עוד איסורים על תעסוקה ותנועה. כך נוצר ברוסיה גבול בתוך גבול שכולנו מכירים – או אמורים להכיר – כתחום המושב.

בבסיס החקיקה האנטישמית עמדה ההנחה שהיהודים כמות שהם מהווים סכנה, גורם מזיק ובעייתי, ויש צורך בהרחקתם מהאוכלוסייה. הרחקת היהודים מהחברה ברוסיה הובילה להחרפת האנטישמיות ולסיווגם כזרים, דמוניים וחורשי רעה. גל הפוגרומים וההתעלמות, לפעמים בעידוד מצד השלטונות, היה כביכול תגובה על ההתעקשות של היהודים לשמור על זכויותיהם.

וזה בדיוק מה שקורה עכשיו.

החוקים האלה, ובעיקר החוק של ועדות הקבלה – אני מסיים, אדוני – שמטרתו לאסור על אזרחים ערבים לגור ביישובים יהודיים, לא שונה מחוקי תחום המושב. תתביישו. אתם תישפטו בהיסטוריה יחד עם אותם גזענים נאלחים שאת חלקם הזכרתי עכשיו. מחפיר.