קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לצערי הרב, עוד הצעת חוק שנובעת מפרנויה בשמירה על הקרקע ועל ארץ ישראל, כדבריו של אחד המציעים. רק במדינה כמדינת ישראל מסתכלים על האזרחים הערבים בקטע ובסוגיה של הקרקע כאויבים, ולכן אנחנו עדים לעוד הצעת חוק שמונעת ממניעים גזעניים כדי לשמור על קרקע מרעה. אין התנגדות עקרונית שיהיו שטחי מרעה, אבל כשמדברים על שטחי מרעה, זה צריך להיות משאב גם לערבים וגם ליהודים, ואנחנו רואים את הרדיפה בנגב אחרי מגדלי העדרים ואת כל ההתנכלות היום-יומית של משרד החקלאות, של הסיירת הירוקה, גם למגדלי העדרים, גם למגדלי גמלים, ואין אפשרות לגדל, למרות שזה מקור פרנסה מסורתי שלהם.
באים בהצעת חוק שרוצה לאפשר מבנים חקלאיים בשטח מרעה. כשבאים לשטח מרעה, אין גישה לנו, כערבים, שיהיה לנו שטח מרעה שאנחנו יכולים לבנות מבנים או להקים מחסה בתוכו. לכן ההצעה הזו עוד פעם באה – ולצערי, בהסכמה, גם אופוזיציה וגם קואליציה – מפרנויה של השתלטות על הקרקע, ועוד פעם מדינה שרואה באזרחים שלה, בסוגיה של קרקע, אויבים. היא פוגעת בהם, פוגעת בשוויון. המשאב הזה שנקרא קרקע צריך להיות גם לערבים, גם ליהודים, ובנגב במיוחד. אם באים עם הצעת חוק כזאת – צריך להסדיר את גידול העדרים, את גידול הגמלים בנגב, ולא להתייחס לתושבים בנגב כאזרחים סוג ב'.
197 מילים של יוסף עטאונה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.