קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה הרי ברור שאני בעד המלחמה ביוקר המחיה. אני לא חושבת שבאמת נעשה משהו מצד הממשלה. ראינו את זה גם בתקציב האחרון לגבי הנושא הזה. אני רק אומר, באופן ענייני, לגבי הסוגיה הספציפית הזאת, שלא יכול להיות שבצו המכס, בגלל לחץ שהופעל מצד גורמים אינטרסנטיים, ענף הזכוכית יצא החוצה, פשוט החוצה, מה שאומר שאחד המוצרים שהכי משפיעים על יוקר המחיה בכל מה שקשור לנושא של הדיור פשוט נעלם משם. אז אי-אפשר לבוא ביד אחת, לדבר על יוקר המחיה, על זה שרוצים לעודד דיור בר-השגה, ומצד שני, לוקחים את ענף הזכוכית ופשוט מוציאים אותו מהצו. זה רק מוכיח כמה אין פה כוונת אמת בכל מה שקשור ליוקר המחיה.
אבל אני עליתי לכאן גם כי אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות, ברשותך, אדוני היושב-ראש. אחת, חבר הכנסת ינון אזולאי, להגיד לאנשים שהם לא תלמידי ישיבה "בורים ועמי ארצות"? באמת, תסתכל עליי. אני בורה ועמת ארצות?
לא, אני שמעתי את מה שאתה אומר כאן.
אני רוצה להגיד את מה שאני שמעתי. אני אשמח לשמוע את התשובה שלך בלי שזה ייקח לי את כל הזמן.
מודה ועוזב – מקבלת. אני רק רוצה להגיד לך – – –
רגע, רגע, חברים, אל תיקחו לי את הזמן.
אני רוצה להגיד לך, באמת, שהניסיון הזה לקחת מונופול על היהדות פשוט פוגע, פוגע, ואני אומרת לך את זה כמי שגדלה בבית מסורתי, שמקיימת את כל המצוות, את ערב שבת, את החגים. אז אני לא תלמידת ישיבה וגם אף אחד מהילדים שלי לא, אבל אנחנו שומרים ביהדות על כל מה שנכון לנו כיהודים ואני לא פחות יהודייה מאף אחד אחר. ואני אגיד לך יותר מזה, גם יהודי אחר שנמצא כאן ואולי עושה פחות מזה מבחינת המנהגים, זה לא הופך אותו לפחות יהודי. אין פה לאף אחד מונופול על היהדות.
מצד שני, אני שמחה שאמרת את המילה פטרון. כשאנחנו מדברים על לימודי ליבה זה לא כי אנחנו פטרונים, אלא אנחנו רוצים להוציא את הפטרונות מכם, שאתם קובעים עבור הילדים שלכם מה הם לא יקבלו כדי שיהיה אפשר להמשיך לשלוט בהם.
ואני אומרת, אם אתם כל כך בטוחים בעצמכם ואתם יודעים שזו הדרך, בואו ניתן להם את מה שמגיע להם – את לימודי הליבה, את המיומנויות, את הכלים – –
– – לא במקום לימודי התנ"ך, בלי לשנות את אורחות חייהם, בדיוק מה שאנחנו עשינו בקדנציה הקודמת – –
– – כדי שהם יוכלו להחליט בסוף מה נכון להם ומה לא, איזו דרך חיים הם בוחרים ואיזו לא, כשיש ברשותם את כל ארגז הכלים.
ורק מילה אחרונה על הנושא של המיון בקריית שמונה. תקשיבו, חברים, הכספים שהועברו – ואני מברכת עליהם – לטובת מוקד חירום, מוקד לרפואה דחופה – זה לא מיון – מבורכים, אבל זה עדיין כסף קואליציוני, זה לא בבסיס התקציב. מה שאומר שקריית שמונה, כמו ענייה בפתח, תבוא כל פעם מחדש כדי לבקש ולהתחנן שהדבר הזה לא ייסגר, וזה פשוט עצוב. זה מיליון וחצי כל שנה למשך שנתיים. חברים, זה לא הפתרון.
475 מילים של יפעת שאשא ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.