דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 75 · 31 במאי 2023

הצעת חוק חובת לימודי ליבה וביטול מוסדות הפטור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023

עודד פורר · ישראל ביתנו

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חייב – רק כדאי לשנות – אני לא מדבר על פקודת הסמים המסוכנים, שלא יטעו.

היו"ר אוריאל בוסו: הינה, מתקנים את זה.

אני רואה ששר החינוך הגיע כדי להשיב על ההצעה. אני אשמח לשמוע את תשובתו, כי יש כמה שרי חינוך.

היו"ר אוריאל בוסו: אל תטריחו את המציעים, אני לא מחזיר את זה היום. פעם אחת יתיישרו עם סדר-היום כאן ויכבדו את המליאה.
כן, חובת לימודי ליבה.
יואב קיש (הליכוד): זה לא ליברמן? הייתי בטוח שליברמן צריך להציג.
היו"ר אוריאל בוסו: ליברמן וקבוצת חברי הכנסת.

יש לנו הצעת חוק. אתה מספיק ותיק בבית הזה, יואב, בשביל לדעת שכל מי שחתום על הצעת החוק יכול להציג אותה.

היו"ר אוריאל בוסו: ירדו עוד שלוש הצעות.
טלי גוטליב (הליכוד): לא נורא, שבוע הבא. טור פז, זה לא שהחוק היה מתקבל.
היו"ר אוריאל בוסו: לא, הוסרו מסדר-היום נכון לעכשיו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד): בוסו, לפחות תגיד שבשבוע הבא הם יוכלו להעלות את זה.

אני יכול להתחיל? אני לא מצליח, מנהלים פה שיחה. תנהלו אותה בנפרד.

היו"ר אוריאל בוסו: אני אאפס לך. חבר'ה. תתחיל.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני שמח שנמצא כאן שר החינוך.

היו"ר אוריאל בוסו: נצרף את זה בשבוע הבא לסדר-היום, נעשה לפנים משורת הדין. אלה ארבע הצעות, זה לא עובד ככה. כל המליאה פה. זה ביזוי הבית. אני אציע בפני היושב-ראש שיסכים להעלות את זה בשבוע הבא. אנחנו נדון על זה עם היושב-ראש. תודה. חבר'ה, סדר-היום המשיך. בבקשה. תודה רבה. תודה רבה. המשך.

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת – – –

משה טור פז (יש עתיד): בסדר, אבל אני הייתי עוד חמישה חוקים, מה אני אעשה? הייתי עוד חמישה חוקים. אדוני היושב-ראש, זה לא – – –
היו"ר אוריאל בוסו: אני כבר מציע לכולם שתביאו את חברי הכנסת ינון אזולאי, אלי דלל, כל מי שנמצא כאן – להיות במליאה. מי שלא נמצא כאן ותבוא הצעה – אנחנו נמשיך הלאה. תודה. חבר הכנסת ביטון, הורדנו. זה כבר שבוע שני שזה קורה, זה מבזה את המקום הזה. צריך לסגור את המליאה ולחכות – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): הייתי עם קבוצה שהגיעה מחוץ לארץ.
היו"ר אוריאל בוסו: הייתי צריך לנעול את המליאה רשמית. מה, זה נשמע לך נורמלי? השרים לא היו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): אבל לפנים משורת הדין.
משה טור פז (יש עתיד): אני הייתי עוד חמישה חוקים, לא הייתי עכשיו.
היו"ר אוריאל בוסו: זה לא משנה, אז תהיו ערניים. זה אחריות של מזכירות הסיעה. הן עושות עבודת קודש.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): אבל בוסו, אפשר לשנות סדר. הייתי עם קבוצה מחוץ לארץ.
קריאה: – – –
היו"ר אוריאל בוסו: מיכאל, תודה. בסדר, אז תמשיכו לנהל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): אבל למה לא לכבד את זה? מה הבעיה? אי-אפשר להקדים אחד לפנינו? זה לא בסדר.
היו"ר אוריאל בוסו: אני לא קובע פגישות כשיש לנו מליאה. תודה.
טלי גוטליב (הליכוד): זו פעם שנייה, משה. בשבוע שעבר היה אותו דבר.
היו"ר אוריאל בוסו: חבר'ה, אני לא צריך עזרה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): לא, זה לא בסדר. אתה יכול לפנים משורת הדין לפתור את זה.
היו"ר אוריאל בוסו: חבר הכנסת ביטון, היו פעמיים לפנים משורת הדין, פעמיים, כולל שלכם, בפעם שעברה. תודה רבה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): בשבילי לא היה דבר כזה. היינו עם קבוצה מחוץ לארץ עכשיו.
היו"ר אוריאל בוסו: חבר הכנסת כבר נמצא כאן להציג את הצעת החוק.
קריאה: זה על הזמן שלו – – –
היו"ר אוריאל בוסו: אני אתן לו את הזמן מחדש. הינה, אני מאפס לו את הזמן. תודה. חבר'ה, אני רוצה להמשיך בסדר-היום. תודה. חבר הכנסת טור פז וחיים ביטון, תשבו.
משה טור פז (יש עתיד): אני הייתי עוד חמישה חוקים, בכלל לא הייתי עכשיו.
היו"ר אוריאל בוסו: גם אם זה עוד עשרה חוקים, יש לך – תהיו אחראים.
טלי גוטליב (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אתה צודק, זאת פעם שנייה. זאת פעם שנייה. בשבוע שעבר היה אותו דבר.
מירב בן ארי (יש עתיד): החוק הבא – בסדר, אבל שלושה חוקים?
היו"ר אוריאל בוסו: איך אתה ידעת להיות פה? איך חבר הכנסת עודד פורר ידע להיות פה כשיש לו הצעת חוק, והוא היה ארבעה חוקים אחר כך?

אנחנו פשוט תמיד במליאה.

היו"ר אוריאל בוסו: תודה, תודה.
קריאה: אדוני היושב-ראש, בפעם שעברה גם הקראת. אין שום סיבה להחזיר.

הדברים האלה קורים, ותמיד נותנים אחר כך להעלות את הצעות החוק. זה לא שאנחנו – – –

אברהם בצלאל (ש"ס): קורים – אז מי שחשוב לו, שישב פה.
היו"ר אוריאל בוסו: לפעמים ככה ולפעמים ככה, אבל זה פעמיים.

אדוני היושב-בראש, זה קורה.

משה טור פז (יש עתיד): אוריאל, אני חמישה חוקים לפניו.
מירב כהן (יש עתיד): ממש קורה, זה יכול לקרות גם לכם.
שרון ניר (ישראל ביתנו): לא חשוב כמה זמן – – – מההתחלה.
היו"ר אוריאל בוסו: תשבו ותיתנו לו. בבקשה.

אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי הכנסת, מי שלא יודע, אני רואה שנמצא כאן שר החינוך, אבל יש לנו גם שר במשרד החינוך, אז היה מעניין לשמוע את השר במשרד החינוך מסביר לנו שרשתות החינוך החרדיות מעבירות את לימודי הליבה ב-100% ושאין מחקר שאומר שמי שלמד את לימודי הליבה, הוא מפרנס יותר טוב. אני לא יודע ממה להיות יותר מוטרד, מהעובדה שהוא לא יודע את הנתונים או מהעובדה שהוא לא יודע לאן יוליכו הנתונים ומה יעשו הנתונים.

קריאה: אתה לא יודע את הנתונים.

עכשיו, בואו נעבור קצת לגבי מה אומרים הגורמים המקצועיים גם במשרד האוצר. שמענו את הממונה על התקציבים מדבר בכנס – זה בלתי אפשרי, אדוני, אני מצטער, אני לא מסוגל לדבר בצורה כזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד): רגע, רגע, שנייה.

או שמנהלים פה דיון – אין לי בעיה לחכות.

היו"ר אוריאל בוסו: לא, לא, מירב, זה מקביל, זה לא משנה, הוא כרגע מדבר. תשבו, אני אדבר עם המזכיר. אנחנו שואלים את כל השקלולים. באופן עקרוני, הנושאים האלה ירדו מסדר-היום. אנחנו כרגע נמצאים בהצעה אחרת, וצריך לתת לו להתנהל ולדבר, ונחליט בהמשך. שנייה, השר.

אני אחזור לעניין, אדוני. אז השר במשרד החינוך – שאת מה שקורה ברשתות החינוך החרדיות הוא בוודאי יודע, גם כמי שעמד וניהל אחת כזאת לפני תפקידו – מסביר: מה פתאום? אין שום מחקר בעולם האומר כי מי שלמד לימודי ליבה הוא מפרנס טוב יותר, ובמציאות הרשתות מעבירות את לימודי הליבה ב-100%, ויש פיקוח של משרד החינוך, תשאל בן אדם ברחוב. בקיצור, הסיפור הזה הוא כאילו איזושהי המצאה והוא כאילו לא קיים. אני שומע את הטענות האלה גם משאר הפוליטיקאים מהמפלגות החרדיות, אבל למרות זאת אנחנו רואים את כל הנתונים שמצביעים על כך שזרמי הלימוד במגזר החרדי אפילו לא עומדים בדרישות המעטות של משרד החינוך ללימודי ליבה.

כל הנתונים וכל המחקרים מצביעים על כך שיש קשר ישיר בין השכלה לבין השתלבות בתעסוקה ושכר. לכן, הייתי רוצה קצת לספר לכם את העובדות. האחת: בתי הספר החרדיים בעצם פוגעים בהשתלבות בתעסוקה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים ב-2020 היה 58.6% – נמוך משל גברים ללא תעודת בגרות, 66.5%, וקרוב לזה של גברים שנשרו מהלימודים לפני תיכון. שיעור התעסוקה של בעלי השכלה תיכונית ומעלה הוא כ-90%. אין סודות בעניין הזה. ככל שהילדים ילמדו יותר מקצועות שרלוונטיים לשוק התעסוקה, כך יהיה להם מקום לעבוד בו.

משרד החינוך גם לא מחייב את הזרמים החרדיים בלימודי ליבה באופן מלא. למשל, אם תלמיד כיתה א' בבית ספר ממלכתי נדרש ללמוד שש שעות עברית בשבוע, בבתי הספר החרדיים – רק ארבע, והתלמידים החרדים בכיתה א' מחויבים גם בשעתיים שבועיות פחות של לימודי מתמטיקה. אנחנו מדברים על בתי הספר שכן מלמדים ליבה, שאותם אתם מהללים ככאלה שמלמדים. יותר מזה, משרד החינוך לא קבע באופן ברור מה ילמדו בלימודי הליבה. הוא לא גיבש מסמך שמורה לבתי הספר החרדיים מה ללמד בשעות הליבה, אלא רק את מספר השעות הכולל שהם צריכים ללמד. כך, חטיבות ביניים חרדיות, למשל, מחויבות במעט שיעורי היסטוריה, ובעצם גם על אילו ספרי לימוד אין באמת פיקוח אמיתי בזרמים האלה. יותר מזה, אני מחפש בזרם הלימוד החרדי שמלמד לימודי ליבה בשיעור גבוה בפיקוח של משרד החינוך – זה בעצם בית הספר הממלכתי-חרדי. אז נלך לאחת הערים החרדיות הגדולות, בני ברק – גם את בית הספר הזה לא מצאתי.

מה אנחנו לומדים מכל הנתונים האלה, אדוני שר החינוך, שכדאי שגם השר שלך במשרד יכיר? בשביל ללמוד עוד אפשר ללכת לניתוח מבחני המיצ"ב, ורואים שמבחני מיצ"ב קודמים, שבהם השתתפו מעט מאוד תלמידים מבתי הספר החרדיים, הצביעו בעצם על כישלון גם בקריאה וגם בהבנת הנקרא. אנחנו לומדים דבר אחד מאוד פשוט: ברור לחלוטין לכל בר-דעת שכשלא לומדים לימודי ליבה, כשלא לומדים מתמטיקה, כשלא לומדים אנגלית, כשלא לומדים מדעים וכשלא לומדים בעצם את לימודי הבסיס כדי להשתלב בשוק התעסוקה, מונעים מאותם ילדים את היכולת להשתלב בשוק התעסוקה כשהם יגיעו לגיל בוגר.

סיפר הממונה על התקציבים בכנס האחרון, כנס הורביץ, על הבן שלו בכיתה א', ואמר: בואו נראה מה יקרה כשהבן של הבן שלי יהיה בכיתה א'. הבת שלי היום בכיתה א'. בואו נראה מה יקרה כשהבת שלה תהיה בכיתה א'. 50% מהתלמידים יהיו במגזר החרדי. עכשיו, אין בכך פסול, אבל יש פסול בכך שמ-50% מהתלמידים שילמדו בכיתה א' במדינת ישראל – המדינה במודע תמנע מהם ללמוד מתמטיקה, ללמוד אנגלית, ללמוד מדעים, ללמוד ציונות, ללמוד על הרצל וללמוד על בן-גוריון. אדוני שר החינוך, אתם מעבירים החלטה בממשלה על ציונות כערך ליבה. על זה אתם מדברים. למה שבבתי הספר האלה לא ילמדו מילה אחת על ציונות? למה הם לא צריכים לדעת של מי התמונה הזאת שתלויה כאן מאחוריי? למה הם לא צריכים לדעת מי היו ז'בוטינסקי ובן-גוריון?

לשיטתכם, אתם חושבים שבזה שאתם תקבלו החלטות על הציונות כערך, תקדמו את הציונות. בדיוק הפוך. בעצם, אתם עושים כאן חטא כפול: פעם אחת – אתם עושים חטא חמור כלפי אותם ילדים, כי אתם תמנעו מאותם הילדים את היכולת שלהם לבחור, את היכולת שלהם להתפרנס בכבוד. פעם שנייה – אתם עושים את החטא הזה למדינת ישראל, כי מדינת ישראל לא תוכל להמשיך להתקיים כמדינה מפותחת, לא תוכל להתקיים כסטרטאפ ניישן, כמדינה שיש בה פיתוחים טכנולוגיים, הייטק, כש-50% מהתלמידים – ולשם אנחנו נגיע בתוך כעשור, עשר או 20 שנה מהיום שם אנחנו נהיה – לא ילמדו את לימודי הבסיס האלה.

לסיכום דבריי, אדוני שר החינוך, אני רק אציין את מה שיודעים רבים וטובים מהמנהיגים החרדים. אתמול הלך לעולמו הרב אדלשטיין, ובאמת אני משתתף גם בצער המשפחה וגם בצער הקהילה וכל תלמידיו. הוא העמיד אחריו מאות רבות של תלמידים; מנהיג חשוב בעולם החרדי, ושווה קצת לעיין, אדוני השר ואדוני היושב בראש, בקורות חייו של הרב אדלשטיין ולראות גם מאיפה הוא בא, וגם מה הוא למד ואיך הוא למד. מסתבר שהרב אדלשטיין גם עלה, רחמנא ליצלן, מרוסיה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): מברית המועצות.

מברית המועצות לשעבר, דובר השפה הרוסית. בתור ילד הוריו לקחו לו מורה פרטי שיבוא הביתה וילמד אותו לימודי ליבה – מתמטיקה, דקדוק, אנגלית. ולכן אני באמת חושב, אדוני שר החינוך – אתה יכול גם להגיד שזאת עמדתך אבל קואליציונית אתה לא יכול להעביר אותה, כי זאת האמת – שכל ילד במדינת ישראל צריך ללמוד מתמטיקה, אנגלית, מדעים, מחשבים, וגם ציונות: גם על הרצל, גם על ז'בוטינסקי, גם על בגין וגם על בן-גוריון. בסיפור הזה שאתם מאפשרים בכסף הציבורי לקנות את זה שהילדים האלה יידונו לעוני ולבורות, אתם עושים את המעשה החמור ביותר מכל מה שעושה הממשלה הזו.

טלי גוטליב (הליכוד): אבל זה נורא מתנשא.

ולכן אנחנו אומרים דבר מאוד פשוט: אם מישהו מחליט שהוא לא רוצה ללמד את המקצועות האלה כי לא מספיק טובות לו מדינת ישראל וההיסטוריה שלה והציונות שלה, והוא לא רוצה שהילדים ידעו מתמטיקה, אנגלית ומחשבים, אין שום סיבה שמשלם המיסים הישראלי יישא בנטל הזה. ולכן הפתרון הוא – –

טלי גוטליב (הליכוד): זהו, עבר הזמן. אבל זה נורא יהיר.

אני לא צריך איומים. – – דבר מאוד פשוט: רוצים תשלום על בתי הספר – ילמדו; לא ילמדו – לא יקבלו. תודה.

1,127 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.