אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הייתי עכשיו בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ויוג'ין קנדל, שהיה בזמנו יושב-ראש המועצה לכלכלה, אצל נתניהו, אמר על מדינת ישראל שהיא נוקיה ב-2009 – מישהו שחושב שהוא חזק ומצליח ומוביל ומתקדם, ולא מבין שהוא ברגע שבו הוא קובר את עצמו. זה מה שהממשלה הזו עושה – הופכת אותנו לנוקיה. יש עוד קצת אדי דלק, יש עוד קצת כלכלה, יש צבא עם, יש קשרים עם ארצות הברית, הכול שם. אבל בסוף, בסוף, זה מה שזה נגמר – –
– – שעומדים שרים וצועקים כמו אחרוני התגרנים בשוק. ככה זה נראה כשזה הופך להיות נוקיה, השר קרעי. ככה זה נראה.
לקחתם מדינה מצליחה, משגשגת, מיוחדת, עם עם נפלא, וקברתם אותה, ואפילו הדבר הכי בסיסי שאמרתם, שתדאגו לפריפריה, עכשיו אתם מורידים אותו מהשולחן.
איך אתם מעיזים לא לתת? נתתם 287 מיליון שקל, השר קרעי, לאיש ההזוי שיושב מאחוריך בשביל המשנה החולנית שלו. אין לכם 2 מיליון שקל לשדרות, למיגון? לא נותרה בכם שום בושה?
155 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.