קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, היושב-ראש. אדוני השר, השאלה שלי היא – קודם כול לא הבנתי את שאלתו של חברי יונתן מישרקי, אבל אני מניח שאת זה תסביר לי בהמשך. הבעיה שלי – אני אציף שנייה איזו בעיה קטנה, ואחרי זה אני אשאל את השאלה. אני שמח על השאילתה, כי כמובן כולנו מגנים גזענות ושיח פוגעני ברשתות או בכלל בבית הזה, ואני חושב שזאת אקסיומה, אבל זאת אקסיומה ומשהו שאנחנו מסכימים עליו רק כשאנחנו מתקרבים למיקרופון, עולים למליאה או עולים לדבר וכו'. למה? כי לא יכול להיות שאנחנו נדבר רק על חרדים – ואני שמח על השאילתה הזו ועל הפתרון שנקבל, ותכף אני אשאל את השאלה. לא, זה פשוט לא יכול להיות. לא יכול להיות שאנחנו בבית הזה – סליחה, זה מה זה מפריע לי.
בבקשה. כשאנחנו מדברים על הסתה, על גזענות, על שנאה, על התבטאויות, לא יכול להיות שאנחנו נדבר רק על החרדים. לא יכול להיות שבתשובתך הראשונה לחבר הכנסת יעקב אשר אנחנו שוב נשמע – ואני מניח שלא רק אני חושב ככה – מין אצבע מאשימה לקבוצות מסוימות שנואמות נאומים וחסרות גינויים. אני רוצה להפנות אותך ולהפנות את תשומת ליבכם – יש לי פה עשרות דוגמאות, רק דוגמה אחת קטנה: קריקטורה בעיתון חרדי שבה נראה ראש האופוזיציה, ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, מרעיל בארות, שלא זכתה לאף גינוי, בעיתון משפחה.
אדוני יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, אני יכול לתת לך עוד 1,001 דוגמאות להסתה, גזענות ושנאה לגבי המון פלחים מהאוכלוסייה.
שאלתי – אני חושב שהתעלמות מהמציאות לא מקדמת אותנו בשום צורה, ואני לא רוצה שיהיו התבטאויות גזעניות או פוגעניות כלפי חרדים, בדיוק כמו שאני לא רוצה שיהיו התבטאויות גזעניות כלפי יוצאי ברית המועצות, שנאמרות פה, בבית הזה, ולא פעם אחת.
בסופו של דבר, השאלה שלי היא כזאת: מה עושה משרד המשפטים למגר את התופעה הבזויה הזו בקרב החברה הישראלית, ולא רק בפלח אוכלוסייה כזה או אחר? תודה.
311 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.