קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חברים יקרים, אני אומר לכם למה עליתי למרות שאני בקואליציה.
אנחנו נמצאים ערב יום הזיכרון וערב יום העצמאות של מדינת ישראל, אהובתנו כולנו. יש לכל אזרח במדינה הזאת חוזה בלתי כתוב עם המדינה האחת והיחידה שלו – לשמור על החוסן החברתי, לשמור על החוסן הלאומי, לשמור על הערך שנקרא לאומיות, לשמור על מעמדנו בעיני עצמנו, לשמור על מעמדנו בעיני אומות העולם, ובעיקר לשמור על מעמדנו בעיני אויבינו. תדעו לכם שההיסטוריה, באופן אבסורדי, תמיד חוזרת על עצמה. האדם הראשון שהגדיר אותנו כעם – אתה יודע מי הוא היה, גפני? זה היה פרעה. פרעה היה הראשון שהגדיר אותנו כעם. מאז אנחנו מוגדרים על ידי אויבינו. לא יכול להיות מצב – אני פונה פה לחבריי מהאופוזיציה, פונה לשפיות ולאחריות שלכם. לא יכול להיות שב-15 שבועות חירבנו את כוחה של מדינת ישראל, את עוצמתה של מדינת ישראל, את הנראות הלאומית של מדינת ישראל בעיני העולם, בעיני אומות העולם, מעצמות העולם, ובעיקר על ידי אויבינו. מי שעוקב רואה איך חסן נסראללה מגדיר אותנו ואיך חסן נסראללה מדבר עלינו בחולשתנו, והוא קורא לפגיעה רב-חזיתית של מדינות ערב נגדנו.
אנחנו לא יכולים להיות האויבים הכי גדולים של עצמנו בהגדרה שלנו כעם, וזה לא משנה אם אתה ימין או אם אתה שמאל. אני לא מוכנה לקבל שחברי האופוזיציה יעשו הכול כדי לפגוע במשילות ימין כשהמחיר הוא פגיעה במעמד מדינת ישראל. ועל כן אני אומרת כאן ערב יום העצמאות וערב יום הזיכרון הקדוש באותה מידה: לא יעלה על הדעת שהשיח הוא אם אנחנו חברי הכנסת נגיע לבתי העלמין. אנחנו סמל שלטון, תהא דעתנו אשר תהא. לא יעלה על הדעת שאנחנו נחשוש להגיע לטקסים מפני פרובוקציות. לא מוכנה לקבל את זה. ושלא יהיה פה ספק, אף אחד מאיתנו לא מוכן לשלם את מחיר העקרונות עבור פרובוקציה בימי זיכרון. לא לא לא. אני אסוג מפני כל פרובוקציה, כי חייליי הקדושים חזקים ממני ומהאידיאלים שלי. אבל לא יעלה על הדעת שיעמוד פה ראש אופוזיציה, יאיר לפיד, שאתמול שיקר ואמר שלא דאגנו לניצולי שואה בתקציב – אבל אני פותחת את ספר התקציב, את ההצעה, ומראה לו את התקציב, שהוא אף גבוה ממה שהיה בתקופתו – יעמוד פה ראש האופוזיציה ויגיד שהוא לא מגיע לטקס הדלקת המשואות. זה מביש, זה לא מכבד אותנו. אנחנו סמל באשר אנחנו, שמאל או ימין.
חג שמח לעם ישראל. אני מקווה – 75 שנים של תפארת שקמה, תקומה כל כך אדירה לעם ישראל – שלא נבטל את זה, שלא נחליש את עצמנו, שלא נחליש את מעמדנו. לא האויבים שלנו יגדירו אותנו; אנחנו נגדיר את עצמנו כעם חזק, כעם מאוחד, כעם מלוכד. אלה המילים שיוצאות מהפה שלי, ואלה המילים שצריכות לצאת מפיו של כל אזרח מדינת ישראל, המדינה האחת, היחידה, המפוארת והטובה שלנו.
423 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.