ציון היום הלאומי למדע

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, קודם כול, יום הולדת שמח לאלברט איינשטיין – 144 שנים. החיים המעשיים שלו נמשכו גם אחרי פטירתו. תרומתו לאנושות – אי-אפשר להפריז בחשיבותה. אנחנו מודים לו לא רק ברמה המדעית אלא גם ברמה הפוליטית. כבוד היושב-ראש, אני מניח שלו איינשטיין היה בינינו, הוא היה מצביע לחד"ש-תע"ל, כי אין זרם פוליטי קרוב אליו יותר מהזרם הזה. אבל אני מסכים איתו לא רק פוליטית אלא גם רעיונית. הוא שאמר פעם שאי-אפשר לפתור בעיה באותה דרך מחשבה שהובילה לאותה בעיה.

כשאני שומע את האנשים שמדברים בנאומים בני דקה על חווארה ואיך צריך להחזיר להם, ועל אנטישמיות, ומה צריך לעשות מול העולם כולו, אני שואל את עצמי: מה, לא דיברתם על זה גם בשנת 1950, 1955, 1960, 1970, 1980, 2000, 2010? מה, אתם לא לומדים? אתם רוצים לפתור את הבעיה באותה צורת מחשבה שלא פתרה את הבעיה, כמו שאמר איינשטיין? יש דרך אחרת, חברים, והדרך היא לחתור לשלום אמת, לשלום אמת; לכבד את שני העמים שנמצאים פה. ליהודים מגיעה זכות להגדרה עצמית; לפלסטינים מגיעה זכות להגדרה עצמית, נקודה. לכבד את שני העמים. כך הולכים לכיוון אחר, שהעולם כולו מכבד, ובצדק. אבל מה נעשה יום-יום בשטחים הכבושים? זו הדרך? לא לומדים מההיסטוריה? אותה תגובה?

ועדת המדע והטכנולוגיה פתוחה לכל האזרחים. לא הייתה ועדה במשך שנה וחצי, והיום יש ועדה פעילה. אני פונה לכל האזרחים, לרבות השכבות המוחלשות, לראות בוועדה הזו כתובת להם. אני רוצה להגיד עוד יותר: התפיסה העיקרית שלנו היא שהחברה היא כמו גוף של בן אדם, ממש כמו גוף של בן אדם. אם יש חלק בגוף הזה שהוא חלש או מוחלש, צריך לחזק אותו, כי זו טובת הגוף כולו וזו טובת החברה כולה, לכן, ביתר שאת לשכבות המוחלשות.

הפתגם הסיני דיבר על המדע שהוא כמו מפתח שפותח את הדלת לגן עדן או את הדלת לגיהינום. אנחנו רוצים מדע שיפתח את הדלת לגן עדן לכולם, לכל האזרחים – יהודים וערבים – ולאנושות כולה. זוהי המטרה של ועדת המדע והטכנולוגיה שלנו.

אני רוצה לפנות לחברות הבין-לאומיות שמחרימות או שמאיימות בהחרמת מדינת ישראל. אני רוצה להסתכל בפנים שלהן ולהגיד להן: זה לא המוסר, זה לא המוסר, זה האינטרסים שלכן. למה אני אומר את זה? כי אתם מפחדים מחוסר היציבות, כמו שהקפיטל בכל מקום מפחד מחוסר היציבות. אתם מפחדים מחוזים שבג"ץ לא יגן עליהם. אבל אני רוצה לשאול אתכם את השאלה המוסרית הקרדינלית: איפה הייתם בזמן שמדינת ישראל ממשיכה או מעמיקה את הכיבוש? איפה היה המוסר שלכם כשהורסים בתים בנגב, כשלא מכירים בכפרים בלתי מוכרים?

חברים, אם להיות עקרוניים, אז עקרוניים עד הסוף, ולראות תמיד מה העיקר, ולא האינטרסים הכלכליים, בשל חוסר יציבות, אלא ממקום ערכי. האמת היא שאני לא תולה תקוות בקפיטל. זה לא בבית ספרי. אני חושב שהם מחפשים את האינטרס הכלכלי שלהם. אבל בכל זאת, אם כבר, אז כן, צריך להגיד שממסד שפוגע בעם אחר ובזכויות דמוקרטיות ראוי לכל עמדה איתנה נגדו, עד שיהיה פה מקום יציב שמושתת על צדק, שבעיקרו שלום, שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי. תודה רבה.