תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה טרומית את הצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין, 2023, ורגע להתנתק ממה שקורה כאן בחוץ, ולדבר על דמעות ועל אימה ועל שתיקה שהצמיחו את הצעת החוק הזו. על אימה מפני כל קול של חלון שנפתח, כל דלת שחורקת; על דמעות של כאב על אובדן התמימות, על אובדן הילדות, אובדן הביטחון באדם, במשפחה; ושתיקה, שתיקה ארוכה, אכזרית וכואבת. ועכשיו אנחנו ננפץ אותה.
בזכות אישה אחת שהרימה ראש, הישירה מבט לכאב, לתוקף, לעולם כולו, ואמרה: עד כאן. צדק חייב להיעשות, חייב להיראות. הילה צור, שגם מכבדת אותנו כאן היום בכנסת, עמדה בפנים גלויות מול המצלמה בערוץ 13 וסיפרה בעוצמה ובאיפוק איך נטרפו חייה מגיל 4 עד גיל 19, כאשר פגיעות מין אכזריות נעשו בה על ידי אחיה משך 15 שנים בבית נורמטיבי ורגיל.
הצלחת לבנות חיים מדהימים ומשפחה לתפארת, הילה. ואנחנו היום נעמוד כאן כולנו, לא רק חברת הכנסת אפרת רייטן, אלא הילדה אפרת רייטן, בת ה-15, שלמדה איתך ביחד. ויחד איתי כל החברים, והמורים, וכולם איתך כאן. אני רוצה להביא כמה מהדברים שאת כתבת, למסור אותם כאן, ברשותך, מעל הדוכן: שלום, זאת הילה צור. חשפתי את הסיפור שלי לפני כמה שבועות בתוכנית "המקור", בציבור, אחרי שנים רבות של שתיקה. עשיתי את זה כשהבנתי שחל עליי חוק ההתיישנות, שלאין-ספור מקרי האונס שעברתי על ידי אחי הגדול מאז הייתי בת ארבע ובמשך 15 שנים יש תוקף. הם לא נחשבים יותר מבחינה משפטית, הם לא קרו, התיישנו, היו ואינם עוד. והאנס שלי – הטייס, הרופא, איש המשפחה – יכול פשוט להמשיך בחייו כאילו לא קרה דבר, כאילו הוא לא הרוצח של הילדה הזאת שהייתי והאישה שהפכתי להיות. לא התלוננתי אז כי לא היה בי הכוח, כי המשפחה שלי סתמה לי את הפה ושמרתי עליה ועליו. יש עוד נשים רבות כמוני, מאות מהן הגיעו אליי בשבועות מאז החשיפה וביקשו שאתגייס לביטול חוק ההתיישנות על עבירות תקיפה מינית בקטינים בתוך המשפחה, להביא לכך שאישה או איש בכל גיל יוכלו להשיג לעצמם ריפוי וצדק. היום מונחת ההצעה לקריאה טרומית. בשם הילדה שהייתי, בשם אלה שסיפורם נחנק והתיישן ובשמם של הילדים בבית שעוד שותקים, אני פונה אליכם בבקשה לתקן את החוק.
אז כן, אני צריכה לבוא ולומר שאחד מבין חמישה ילדים וילדות בישראל חווה פגיעה מינית – פעם זה גילוי עריות, פעם זה מורה בבית ספר, אב, מדריך, חונך, זה באמת לא משנה. כמעט תמיד הילדים והילדות שנפגעים נאלצים לשמור בליבם את הסיפור, לא להוציא אותו החוצה. הם האשמים. קשר השתיקה במקרים האלה מונע ריפוי ומחרב נפשות.
פגיעה מינית מערערת לגמרי את היסודות הבסיסיים של כל ילד – ביטחון אישי, כבוד ואוטונומיה, ואתם הופכים להיות בודדים, תוך האשמה עצמית ותחושת בושה צורבת. צריך לבוא ולומר שכבר ב-1994 הונחה הצעת החוק הראשונה הנוגעת להתיישנות בעבירות מין וקטינים. מדובר פה במאבק שהוא קרוב ל-25 שנים, שהיו בו הצלחות מדי פעם והארכת תקופות ההתיישנות. אבל היום אני מקווה שאנחנו בישורת האחרונה – ביטול של תקופת ההתיישנות בעבירות המין בקטינים. כי הגיע הזמן לשבור את קשר השתיקה ולתת לקטינים את היכולת לשיקום ולשחרר אותם מהאשמה. ועכשיו עלינו, המחוקקים בישראל, לדאוג שהמתלוננים והמתלוננות יוכלו לבוא חשבון עם התוקף ללא מגבלת הזמן, כי זה לוקח זמן וזה לוקח אומץ להתעשת.
היום אנחנו נעשה את הצעד הראשון, ואנחנו נצטרף לשורת מדינות בעולם, שבהן כבר הבינו מזמן שמעשי הזוועה אלה אינם עם תוקף. יש לבטל את תקופת ההתיישנות, כך, כמו במדינות – בארצות הברית, בדנמרק, בנורבגיה, בקנדה, בשבדיה ובעוד מדינות אחרות. הגיע הזמן שבשנת 2023 תבוטל תקופת ההתיישנות על עבירות תקיפה מינית בקטינים.
אני רוצה במקום הזה גם להודות מקרב לב ומעומק ליבי למרכז לסיוע לתקיפה מינית, שפשוט עושים עבודה קשה מאין כמוה וסיזיפית, באמת, בעשרות מקרים מטורפים. הם מסייעים לנפגעים רבים. הם פועלים לערוך תיקונים בחקיקה של הכנסת ולהביא לידיעת הציבור כולו את המידע וההשלכות של התופעות האיומות האלה.
אני רוצה גם לשבח את חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שנרתמו למאבק הצודק הזה וחתמו על הצעת החוק החשובה הזו – לחבר הכנסת חילי טרופר, לחברת הכנסת מירב כהן, לחברת הכנסת קארין אלהרר, לחבר הכנסת אלמוג כהן, לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, וכמובן על כך שאנחנו זוכים לתמיכת הממשלה בחוק הזה. אני מבקשת ופונה לכל החברים שיושבים כאן בכנסת הזו, לאשר את הקריאה, את הצעת החוק הזו בקריאה הטרומית, לסלק ביחד את תחושת החנק שרובצת על כל מי שנפגע בעבירות האיומות האלה.
אני בטוחה, ואני מסתכלת עלייך, הילה, ואת כבר אישה בוגרת וחזקה, כמו שאמרתי, עם קריירה ומשפחה מפוארת. אבל אני בטוחה שגם בך, כמו ברבים, עדיין נמצאת אותה ילדה. אני מקווה שכאן אנחנו נצליח לשחרר את אותה ילדה, אותה ילדה שלך ואותם ילדים וילדות אחרים. אני קוראת לכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה.
740 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.