אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ימים באמת לא פשוטים עוברים על מדינת ישראל, על אזרחי ישראל, על כולנו – ימים שבהם מדינת ישראל משנה את פניה מן הקצה אל הקצה; ימים שבהם הקואליציה דואגת לבזבוז כספי ציבור עבור איפור ושיער, על סרטונים מבזים, אמירות גזעניות; ימים שהם מתרכזים בהצלה של איש אחד מאימת הדין, השתקת גופי תקשורת באיומים והפחדות וזלזול במיליוני בוחרים שהצביעו עבורם.
אני פה בשביל לנסות להזכיר לחברים למה אנחנו פה. אני רוצה להזכיר לכולנו, ממש מתוך חוק החסינות של חברי הכנסת, מה התפקיד שלנו. זה הולך כך: חובתו של חבר הכנסת כוללת בראש ובראשונה שמירה על ערכי היסוד של מדינת ישראל ונאמנות לעקרונותיה, לפי הדברים האלה. חברי הכנסת הם נציגי ציבור שמייצגים את אזרחי מדינת ישראל. אבל הפלא ופלא, מרבית יושבי הבית הזה לא עומדים בחובות האלה – החוב הבסיסי של ייצוג אזרחי מדינת ישראל.
לכן אני היום כאן בשביל לנסות לתקן את העיוות הזה, בשביל לומר לחברים פה: לא בשביל זה הגענו לפה. במשך יום שלם הקואליציה היום התעסקה רק בדבר אחד – כינוס מיוחד של ועדת הכספים על חשבון זמן המליאה. ועל מה? על לאשר תקציבים נוספים לראש הממשלה ומשפחתו.
מדברים על מעון נוסף, מדברים על ביגוד, מדברים על דירה שתהפוך לחדר איפור – אותה דירה ששימשה כביתו של ראש הממשלה לשעבר. ראש הממשלה לפיד ורעייתו התגוררו בדירה שהופכת להיות חדר איפור.
אתם לא תאמינו, דירה שלמה בבלפור הופכת להיות דירת איפור.
ובמשך שעות ארוכות על זה נלחמו כל חברי הקואליציה, לא על יוקר המחיה, לא על הכלכלה הקורסת, לא על המצב הבין-לאומי המאוד-מאוד מורכב שמדינת ישראל צועדת אליו, לא על הביטחון האישי, לא על הרצח המזעזע של האישה באשדוד, הרביעי בשבועיים האחרונים; התעסקו יום שלם בלנסות להעביר עשרות מיליונים לאיפור, שיער, דירה נוספת, נסיעות לחו"ל וכביסה.
ואחרי שיום שלם התעסקנו בזה, אני רוצה להזכיר לכולנו שהציבור ששלח אותנו רוצה שנעבוד עבורו – נעבוד עבורו, נביא הצעות חוק טובות, נשרת אותו. ולכן אני מעלה את הצעת החוק הזאת, הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או מואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, כדי לפחות שפעם אחת היום נעבוד בשביל הציבור.
לצערי, חדשות לבקרים אנחנו שומעים על מקרים מזעזעים של התעללות בפעוטות, בקשישים, בחסרי ישע. הצלקות האלה נשארות שנים, מלוות את הנפגעים ואת משפחותיהם. ההשפעה אינה מסתיימת במעגל הקרוב של הנפגע; היא מגיעה לכל בית. לכל הורה ששולח את ילדו הפעוט למעון או לגן יש תחושה של חוסר ביטחון ופחד שהגרוע מכול ידפוק לו בדלת. נוסף לנזק העצום הזה שנגרם לנפגע ולסובבים אותו, לצערי, הכרעות הדין של הפוגעים עצמם מקילות מדי. פה אני רוצה גם לברך את חברי אופיר כץ, שעשה כבר מעשה בנושא הזה. אני שמח גם שחברתי מירב בן ארי הובילה את זה, ויחד אנחנו מצליחים להביא שינוי אמיתי.
לבסוף, למרבה האירוניה, חלק מהמטפלים הללו והמטפלות חוזרות וחוזרים לעבוד בדיוק באותו התחום. במקרים רבים הם ביצעו את אותה עבירה פעם נוספת. כולנו שמענו על אותו מקרה שקרה בשנת 2016 שבו מטפלת נחקרה בחשד לטלטול ולחץ על פעוט, ובעקבות המקרה אושפז בסכנת חיים עם חשד לשטף דם במוח. המטפלת הזאת נמצאה אשמה והורשעה. אותה מטפלת הורשעה כבר בשנת 2004 בתקיפת קטינה בת חמש בזמן ששימשה לה משפחה אומנת. בזמן שהמתינה לכתב האישום על העבירה שביצעה בשנת 2016, היא החלה לטפל בקשישה חסרת ישע. המשטרה ביקשה לאסור את העסקתה, אך השופטת דחתה את בקשתם.
בשנת 2019 נפתחו 123 תלונות. מספר כתבי האישום שהוגש בה עמד על שלושה בלבד. לצורך ההשוואה, בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2022 נפתחו 123 תלונות על אלימות בגנים והוגשו רק 28 כתבי אישום. מדובר בזינוק של פי תשעה במספר כתבי האישום, וזה רק בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2022.
את מקרי ההתעללות בגנים אפשר לראות בכל רחבי הארץ, משכונת גילה בירושלים - - -
זה קורה בכל רחבי המדינה, משכונת גילה בירושלים, דרך מעון בעץ אפרים, עפולה, חדרה, פתח תקווה, גדרה, באר שבע, מבשרת ציון, קריית שמונה ותל אביב, וזו רק רשימה חלקית, ובכולם מתנהלים הליכים נגד הצוות החשוד במעשים.
רבים מהמקרים המזעזעים האלה נחשפו בשנים האחרונות, אם בגני הילדים ובמעונות היום ואם בבתי אבות. חובתנו המוסרית, מעצם בחירת הציבור בנו, לפעול עבור אוכלוסיות מוחלשות, חסרי ישע ואזרחי ישראל בכלל.
לכן אני מבקש מכם, קואליציה יקרה, זה הזמן שלנו לעבוד למען הציבור שבחר את כולנו ולהצביע בעד החוק הנוכחי. אין ספק שבמצב נורמלי לא היה צריך את החוק הזה – לא היה צריך חוק שמונע מאדם שכבר הורשע או הועמד לדין בהתעללות לחזור לזירת האירוע. אבל לצערי, המצב לא כך, ולכן אנחנו נזקקים לחוק הזה. יש לנו חובה מוסרית לא להשליך אותם לעת זקנה, לא לפגוע בעתיד הילדים הרכים שלא עשו דבר. בנו לעבוד בשביל הציבור.
אומנם מאז שקמה הממשלה הזאת, הדברים הללו לא עמדו בראש סדרי העדיפויות. לצערי, אנחנו מתעסקים פה עם רפורמה משפטית שקורעת את העם, עם תור למקלחת, עם פחמימות, פיתות ועוד הרבה דברים מיותרים, אבל הפעם החוק הזה הוא קריטי.
אתה המשפט הבא, אופיר. הפעם החוק הזה הוא קריטי, כי לא יכול להיות שמי שפגע ביקרים לנו מכול יחזור לאותה זירת האירוע. ואני גם רוצה להודות שוב לחברי אופיר כץ - - -
אופיר, זה לא בראש סדר העדיפויות.
אני שמח שדחפת את זה, כי זה חשוב לך. זה חשוב לך עוד הרבה זמן. באת אליי כשהייתי סגן ראש עיר וראש מינהל חינוך, ועברנו על החוקים הראשונים האלה ביחד. אני חלילה לא מוריד ממך, אתה באמת עושה עבודת קודש. לצערי, לא אתה מחליט. אם אתה היית מנהל את האירוע, הכול היה נראה פה אחרת.
זה מה שאני אומר. אם אתה היית מנהל את זה, הכול היה נראה אחרת. הדבר הראשון והיחיד שהקואליציה רוצה – להתעסק ברפורמה המשפטית שקורעת את העם. אבל החוק הזה הוא חוק קריטי, הוא חוק חשוב, הוא חוק שחייב לעבור בשביל מי שלא יכול להגן על עצמו. תודה רבה.
917 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.