אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, אני העברתי את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, וחשבתי על מה לדבר הפעם. החלטתי שאני אקריא את הנאום של שותפי להצעת החוק בכנסת העשרים-וארבע, שר החוץ אלי כהן, אז חבר כנסת באופוזיציה: "להילחם ביוקר המחיה, צריך לעשות זאת במעשים ולא בדיבורים; צריך צעדים בלתי מתפשרים כמו במלחמה. פרסום דוחות כספיים על ידי מונופולים של חברות פרטיות במדינת ישראל הוא צעד שהוא דרמטי, צעד חיוני למלחמה ביוקר המחיה. אחד הדברים החשובים לנו הוא לתת לאזרחי המדינה את האפשרות להתפרנס בכבוד. אפשרות להתפרנס בכבוד אומרת, מצד אחד יהיה לו מקום עבודה ויהיה לו שכר ראוי, ומהצד השני, תוכל לפרנס את המשפחה, והמחירים שתשלם יהיו סבירים. זה מה שנקרא להתפרנס בכבוד.
נכון להיום השכר עולה במעט והמחירים מזנקים כל הזמן. מספיק שיהיה נתון אחד מרכזי. 50% מאזרחי מדינת ישראל מרוויחים פחות מ-8,000 שקלים נטו בחודש. זאת אומרת מי שיוצא לעבוד, 50% מהם מרוויחים פחות מ-8,000 שקלים נטו. ברמת המחירים במדינת ישראל קשה מאוד כשיש לך משפחה, תשלומי משכנתה, ארנונה ולקנות מוצרים ותשלומים נוספים – לחיות באותו שכר. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר ביוקר המחירים בישראל הוא המונופולים. מדינת ישראל היא גם שוק ריכוזי ושוק קטן שנשלט על ידי מספר מונופולים ועל ידי מספר משפחות שפועלות באופן מכוון להישאר חברות פרטיות על מנת להסתיר את הרווחים שלהם.
במסגרת החוק הזה יהיה אפשר לחייב אותם לפרסם את הדוחות הכספיים שלהם. פרסום הדוחות הכספיים הוא אינטרס ציבורי. זה יאפשר לנו לראות מי מוכר במחיר מופרז ומי מרוויח באופן חזירי ולפעול מולו, לפעול בצעדים מולו; להגביר את התחרות אל מול אותן חברות שמנצלות את כוחן לרעה. עבור המונופולים שפועלים באופן שקוף ובאופן הוגן לא אמורה להיות שום בעיה. אבל יש לא מעט מונופולים שחוששים מהחוק הזה וחוששים שהרווחים שלהם ייחשפו, ולמעשה נוכל לתת כלים על מנת לפעול מולם. ולכן אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק הזאת, הצעת חוק שיש בה אינטרס ציבורי, ולמעשה תיתן לנו מלחמה חשובה ביוקר המחיה אל מול המונופולים החזיריים".
עד כאן דבריו של אלי כהן, אז חבר הכנסת באופוזיציה והיום שר החוץ, כשהוא בא להציג את הצעת החוק הזאת בכנסת הקודמת. אני שואל את שר הכלכלה ואת שר האוצר ואת שר המשפטים: מהי הסיבה שהתנגדתם להצעת החוק? אין לה עלות תקציבית. היא תיטיב עם הציבור הישראלי, והיא בעיקר תסמן את הכיוון לממשלה; היא גם תסמן לאותם המונופולים שהממשלה, הממשלה הזאת, באה להילחם ביוקר המחיה. אדוני שר המשפטים, אני באמת לא מצליח להבין מדוע החלטתם להתנגד להצעת החוק. מה בעצם אתם אומרים לאותם המונופולים? שהממשלה הזאת עובדת אצלם, ולא אצל הציבור הישראלי?
אני קורא לכל חברי הכנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה: זו הצעה לא של הימין ולא של המרכז ולא של השמאל; הרבה מאוד שנים ניסו להעביר אותה בכנסת, בכנסת השמונה-עשרה ובכנסת התשע-עשרה ובכנסת העשרים ובכנסת העשרים-ואחת. דווקא אנחנו בממשלת השינוי בכנסת הקודמת העברנו אותה לראשונה. אני שוב אומר, יחד עם הצעת החוק הזאת העברנו גם הצעת חוק זהה של חבר הכנסת אלי כהן, שר החוץ היום.
לפני ההצבעה אני קורא לכם שוב, גם לשרי הממשלה וגם לחברי הקואליציה: בואו נשדר ביחד לשוק, למונופולים, שאנחנו – גם אתם וגם אנחנו ביחד – באנו להיאבק ביוקר המחיה. אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
508 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.