כבוד היושב-ראש, בוקר טוב, אדוני השר, בוקר טוב, חברות וחברי הכנסת, מנהלי מחוזות משרד החינוך הונחו לפני כמה ימים שלא לאשר לגורמים פוליטיים להיכנס לבתי ספר ללא אישור מלשכת שר החינוך.
אני מבקש לשאול:
1. על סמך מה התקבלה החלטה זו?
2. מי הגורמים שייתנו אישור כניסה לבתי ספר? על סמך מה יינתן האישור? תודה.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, אדוני השר, על התשובה שלך. אני רק רוצה לחדד: תסמוך על מנהלי בתי הספר. טוב שאמרת את זה. ניהלתי רוב חיי בית ספר תיכון, ובאמת היו מעט מאוד מקרים שבהם הייתה חריגה. מנהלי בתי ספר והמורים – אני סומך עליהם.
יש לי שאלה נוספת. ביום ראשון האחרון, אדוני, אתה הודעת שתפעל לפתוח את כל אזורי הרישום של בתי הספר במערכת החינוך. אני מבקש להגיד לך – ואתה לא חייב לענות לי, אבל אני מבקש להגיד לך, כאחד שבא מדימונה ומירוחם, והיושב-ראש בא מבאר שבע: המדיניות הזאת היא בדיוק מתן כלים למערכת החינוך הישראלית לוותר על הניסיון לשפר את מצבם של בתי ספר בשכונות וביישובים מוחלשים. במקום שהוא יעשה את זה, פותחים את המערכת. מי שחזק ישלח את הילדים שלו מחוץ ליישוב, לבתי הספר החזקים, ומי שחלש – יישאר בחולשתו. אנא ממך, לא כל דבר שקהלת אומרים צריך לאמץ. דווקא כילדי פריפריה, כאנשים שגדלו בפריפריה, אל תאפשר. תן לראשי הערים. עוד פעם, אני סומך עליהם. ראש עיר שרוצה לפתוח – בבאר שבע, בדימונה, בקריית שמונה בתל אביב – שייפתח. אבל להביא את זה כהוראה של משרד החינוך, אדוני, זו טעות, תחשוב על האוכלוסיות החלשות, ותיתן כוח לראשי הערים. אל תיקח מהם את כוחם. תודה רבה.
255 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.