סילוק תלמיד טרנסג'נדר בן שמונה מבית ספרו

תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ראשית, לשאלתך הראשונה, מעבר לזה שלא מדובר בסילוק, כמובן, אני אגיד רק דבר אחד מאוד פשוט: כל האירוע הוא תחת חסות וצנעת הפרט. אני לא הולך להתייחס לזה בשום דבר ועניין מלבד לומר לך שמשרד החינוך פועל אך ורק לפי שיקול טובת הילד. זה לשאלתך הראשונה.

לשאלתך השנייה, שהיא שאלה כללית – אני מודה, דרך אגב, שלא מספיק הכרתי, וזה תחום שבעקבות השאילתה שלך ביקשתי לבחון ולראות, אז אני אומר לך כך: שאלת מה המענים של משרד החינוך לצרכים של תלמידים טרנסג'נדרים – משרד החינוך מחויב לקידום יחס שווה וסובלנות כלפי הקהילה הלהט"בית בכללותה ופועל רבות על מנת לקדם שיח והסברה במוסדות החינוך ומתן מענה לילדים, בני נוער, צוותי חינוך והורים המתמודדים עם סוגיות בתחום של זהות מגדרית ונטייה מינית, תוך רגישות תרבותית והתאמה למאפיינים של כל אוכלוסייה.

אני אעבור ואגיד לך על כמה תוכניות, לשאלתך: קודם כול, יש פעילויות הסברה לצוותי חינוך שנעשות בהכשרת יועצות חינוכיות ואנשי חינוך במסגרת השתלמויות; יש שיעורים לתלמידים במסגרת תוכנית "הכוחות שבדרך"; יש סדנאות והרצאות בנושא לכיתה ט' ובחטיבה עליונה, הן מועברות על ידי אנשי חינוך ועל ידי נציגי ארגוני הקהילה, במסגרת תקנה תקציבית; יש סיוע לפרט ודאגה לרווחה הנפשית של אנשי המקצוע, פסיכולוגים וצוותי חינוך, המכוונים לדאוג לרווחה הנפשית ולסייע במתן מענה לתלמידים – פה מתייחסים לכל הקהילה הלהט"בית על כל הסוגים; פרסום הנחיות ופעילויות לקראת "יום ההבנה" – אתה יודע מה זה "יום ההבנה"?

אוקיי, אז למי שלא יודע, זה היום הבין-לאומי נגד הומופוביה. והתאמת המענים לאוכלוסיות השונות, כי המענים הם שונים בין הממלכתי, ממלכתי דתי והחברה הערבית.

עכשיו אני חייב לומר לך גם משהו ברמה האישית. הדבר המרכזי שאני רואה לנגד עיניי הוא באמת לסייע לתלמידים ותלמידות שנמצאים בקשיים, בכל אירוע שעוטף אותם, בין אם זה זהותם המינית, בין אם זה דברים אחרים. זאת המשימה המרכזית – קודם כול מה שנקרא ביטחון בעניין הזה, ובעניין הזה המשרד מאוד מכוון ונמצא שם.

עכשיו אני חייב לומר לך עוד משהו, שאני לפחות רוצה לבחון לעומק, אין לי תשובה להגיד לך בצורה מדויקת מאיזה גיל זה קורה, מבחינת מתי מתחילים לדבר עם תלמידים על נטייה מינית בכלל. זה משהו שאני רוצה לבדוק. אני חושב – עכשיו אני מספר לך על עמדתי האישית – כן צריך להיות גיל מסוים שמתחתיו לא באים ומתחילים לדבר איתם על הדברים האלה. אני לא מדבר רק על נושא להט"בי, אני מדבר בכלל על כל הנושא של זהות מינית.

אני רוצה רגע להסביר, אני מדבר על זהות מינית בכללותה, על כל מגווניה השונים. לא נכון להתחיל לדבר, לתפיסתי, עם ילד בכיתה א' על הדבר הזה. זו דעתי, בסדר? דרך אגב, אני אומר לך בכנות שאני עוד לא יודע, ואני בודק את זה לעומק, מתי במשרד מתחילים לדבר עם תלמידים בנושא הזהות המינית. היושב-ראש, אני קצת יותר מבוגר ממך, אני חושב. קצת.

יכול להיות. יש יותר שיער, אבל יותר מבוגר.

זה גם נכון. אז אני אומר, כשהתחילו לעשות לנו שיעורים – אני לא זוכר איך קראו לזה אז – איך קראו לזה אז?

לא היה – איזה שיחה עם האחות לבנות? לא היה. אני חושב שסביב כיתה י', י"א, י"ב, היו שיחות בנושא – לא יודע איך קראו לזה – חינוך להשכלה מינית, או משהו כזה.

יכול להיות. אז אני אומר, זה גיל שבוודאות אני יכול לומר, בוודאי בעולם של היום, הנוער –בגילים הבוגרים – באמת יכול להתמודד בעצמאות וביכולות עם כל השאלות המורכבות. אתה יודע, כל פעם מסתכלים רק על הלהט"בים – אני לא מדבר רק על הלהט"בים – בכל הנושא של ההגדרה המינית והזהות המינית ומערכת היחסים, גם להט"בים, גם בין גברים לנשים, זה אירוע שצריך, אני אומר עוד פעם, לבחון היטב. הינה, אני אומר לך מה שאני מתכוון לעשות – מה הגיל שבו מתחילים במערכת החינוך בצורה הפורמלית לדבר על הדברים האלה. ואני אומר, הדבר הזה צריך להיות חותך. אבל אני חושב שלא נכון בגילים הצעירים להיכנס לנושאים האלה, ובעניין הזה אני לא יודע לתת לך תשובה ספציפית עד שאני לא אבדוק את זה לעומק.

תודה לך, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ואני אענה לך כפי שאמרתי לך קודם. ראשית, אין בכוונתי ואני לא מתכוון להתייחס ספציפית לנושא, כיוון שהנושא חוסה תחת צנעת הפרט ואני לא הולך להתייחס לזה. אני רק אומר דבר אחד שאמרתי לך, שוב: תהיה סמוך ובטוח, כולל זה שגם אני בחנתי את זה, שהחלטת משרד החינוך התקבלה אך ורק משיקולי טובת הילד. תודה.

אני רק אלך להביא את הדברים שלי משם.

תודה. אני אתחיל דווקא בתשובה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. אז ככה, אוריאל, מה שאתה תיארת ממש נמצא על שולחני עכשיו. אני במקרה מכיר לעומק את הנושא הזה. הנושא הזה עבר לאגף משמעת במשרד החינוך, הם יבחנו את הנושא. אני הרי בסך הכול קיבלתי את זה. אני לא יודע כמה זה נכון, לא נכון, מה נעשה. הנושא ייבדק, ואם יש פה אירוע משמעתי, כפי שנראה שכן, אז זה כולל שימוע ולפעול בכל הכלים שיש למשרד כדי לטפל מול אירועי משמעת.

אני יכול לומר לך יותר מזה, שאנחנו בתקופה מאוד לא טובה במערכת החינוך, שמערבבים פוליטיקה לתוך מערכת החינוך. אני רואה בזה פסול מוחלט. אני חושב שצריך להשאיר את בתי הספר – דרך אגב, גם את החינוך הגבוה לא נכון לנצל – ואני רואה לצערי מקומות שמרצים באוניברסיטאות, מנהלי בתי ספר, מנצלים את כוחם במערכת בשביל לכפות עמדה פוליטית כזו או אחרת על התלמידים. הדבר הזה לא ראוי. אני חייב לומר לך שאני בכוונת מכוון משתדל להימנע מלהיכנס לעימות באותם מקרים, כי אני חושב שלא ראוי ולא נכון שנעשה זאת, אבל המסר באופן כללי והאמירה חשוב שיישמעו: תשאירו את מערכת החינוך מחוץ לוויכוח הפוליטי. זה נושא אחד.

הנושא השני, לגבי שאלתו של חבר הכנסת אחמד טיבי – בניגוד למקרה שתיאר אוריאל בוסו, שאני מכיר, את הנושא הספציפי שאתה מדבר עליו אני לא מכיר לעומק, והנושא ייבחן. אנחנו נבדוק וניתן לך תשובה במועד אחר. תודה.