קודם כול רופא, אחר כך חבר כנסת. רופא זה תמיד, חבר כנסת זה זמני. זמני שמתארך.
מכובדי היושב-ראש, מכובדי סגן השר, בכנסת הקודמת העברתי חוק להשוואת התנאים של סטודנטים לרפואה שלומדים בחו"ל מבחינת תשלומי הביטוח הלאומי לסטודנטים שלומדים בארץ, כי המצב היה שמי שלמד בחו"ל שילם יותר דמי ביטוח לאומי, וזה לא סביר. התקבל החוק – אגב, הוא מחכה לחתימה של מרגי, שר הרווחה. עדיין לא חתמת, השר הקודם לא חתם; אני מבקש ממך לחתום על הצעת חוק שעברה בקדנציה הקודמת – זה לא נחתם – כדי שזה ייושם.
מה הכוונה שלי? שצריך להשוות את התנאים. אין ספק שרמת הרפואה, לימודי הרפואה בישראל, היא גבוהה, וצריך שתישאר גבוהה. אבל יש אוניברסיטאות בחו"ל שמוכרות על ידי משרד הבריאות. הסטודנטים שלומדים בחו"ל עושים בחינת רישוי, וככה בודקים אם הם עברו או לא עברו. ההחלטה הזאת של המל"ג לגבי שדות קליניים היא מכשול בפני בוגרי חו"ל או תלמידי חו"ל, ואסור שיהיה מכשול כזה. זו אפליה לרעה של הסטודנטים בחו"ל, שעובדים קשה, ממומנים על ידי המשפחות שלהם ועל ידם. לא רק שהם יוצאים לחו"ל עם עלויות גדולות ועומס כלכלי – אי-אפשר להעמיס עליהם על ידי החלטה כזאת של המל"ג. ולכן, חלק מהתשובה שלך מתקבל; החלק השני מצריך יותר עבודה. כבר דיברתי גם עם השר וגם איתך, מכובדי סגן השר.
205 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.