חסימת האפשרות של סטודנטים לרפואה מחו"ל לבצע הכשרה בבתי חולים בארץ באמצעות המועצה להשכלה גבוהה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, לפני שאשיב אני מבקש להביע תנחומים לממשלת אוקראינה על האסון שפקד את שר הפנים ואת סגנו לפני כשעה עם התרסקות מסוק. אני מצפה וקורא לכל הגורמים שעוסקים בחקר האסון הזה לבדוק אותו לעומק, וכמובן, תנחומיי ותפילתי שהמלחמה המיותרת הזו תיפסק בהקדם.

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אלי דלל, אני מתכבד להשיב בשמו של שר הבריאות בסוגיה החשובה שהעלית ומודה לך על כך. חבר הכנסת דלל העלה נושא רגיש וחשוב שדרש ודורש ממשרד הבריאות חשיבה ותכנון רב. כידוע, המצב במדינת ישראל הוא אנומליה. כ-60% מכלל הסטודנטים לרפואה, שצפויים לגשת לבחינת הרישוי של משרד הבריאות ולהיות רופאים במדינת ישראל, הם בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל. זה מצב חריג ביותר במדינות המתקדמות, פי כמה וכמה מהממוצע במדינות ה-,OECD וזה מצב לא רצוי.

ראשית, אין לנו את השליטה והמידע שאנחנו רוצים על תוכני הלימוד ועל רמת הלימוד באוניברסיטאות בחו"ל. בארץ האוניברסיטאות מספקות לימודי רפואה ברמה גבוהה ביותר וגבוהה יותר מאוניברסיטאות רבות מאוד בחו"ל. שנית, המצב הטבעי הוא שסטודנטים ישראלים ילמדו בארץ. אני לא מרוצה מכך שישראלים נדרשים לשהות רחוק ממשפחתם שנים ארוכות בחו"ל כדי לשמש רופאים. מובן שזה גם מעלה את החשש שיחליטו כנראה להשתקע בחו"ל ולא לשוב לכאן ולשמש כרופאים.

יש גם טעם לפגם בשל עלות הלימודים בחו"ל, שיוצרת גבול בין מי שהפרוטה מצויה בכיסו, בכיס הוריו, ויכול להרשות לעצמו לימודים, לבין מי שאינו יכול והוא נשאר מחוץ למעגל. הלימודים בארץ, כידוע, מסובסדים ברובם וגם זולים יותר מבחינת מחיה ושהות מאשר הלימודים בחו"ל. לימודים בחו"ל במשך שנים ארוכות הם לא אופציה לבני העשירונים התחתונים, מוכשרים ככול שיהיו, רק לשכבות הגבוהות ביותר, וזו בעיה שמרחיבה את הפערים באוכלוסייה ומקטינה מוביליות חברתית.

משרד הבריאות פועל להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים רפואה בישראל כבר בשנים הקרובות, כפי שאציין מייד בפרטי התשובה.

לגבי ההכשרות הקליניות המתקיימות כחלק מלימודי הרפואה – אלו באחריות המועצה להשכלה גבוהה ובסמכות המועצה להשכלה גבוהה, שאחראית על הלימודים הגבוהים בישראל. מבחינתנו, כמשרד, יש כאן מלאכת איזון עדינה מאוד: אנו מחויבים באופן מלא לסטודנטים הלומדים רפואה בישראל. חשוב לנו שיזכו לכל המשאבים שימשיכו להבטיח את רמתם הגבוהה; לצד זאת, חשוב לנו לא להזניח ולדאוג לסטודנטים הישראלים שחוזרים מחו"ל. בסופו של יום, הם עתידים לשמש כרופאים כאן בארץ, ויש לנו אינטרס שישובו לארץ לאחר הלימודים ושיהיו ברמה גבוהה, עם הכישורים והידע הנדרשים. מדובר על איזון עדין, וחוזר מנכ"ל משרד הבריאות מדצמבר בשנה שעברה בנושא הזה נועד להבטיח שניתן יהיה להגדיל את כמות הסטודנטים לרפואה בארץ, לדאוג להם ולהבטיח עדיפות בהכשרות קליניות בבתי החולים בארץ ועדיין לאפשר לסטודנטים בחו"ל הכשרה קלינית נאותה.

דוגמה לאיזון היא פרויקט חדש שהתחיל בשיבא לאחרונה – ממש היום יצאה כתבה בעניין זה בעיתון דה מרקר – הכשרה קלינית שנערכת בבית החולים אחר הצוהריים. אולי זה נשמע כהישג קטן, אבל זה פוטנציאל להגדלה משמעותית ביותר של שעות ההכשרות הקליניות שניתן לספק. זה דבר חיוני אם אנו רוצים להגדיל את כמות הסטודנטים לרפואה בישראל מ-900 ל-1,200 במחזור בתוך כשנתיים, ולאחר מכן ל-2,000.

כעת ברשותך, חבר הכנסת דלל, אני אקרא את תשובת המשרד: בפתח דבריי אציין כי המועצה להשכלה גבוהה היא הגורם האחראי מתוקף תפקידה ועל פי חוק המועצה להשכלה גבוהה לכל תוכניות לימודי הרפואה המתקיימים במסגרות אוניברסיטאות בארץ. במסגרת זו, ב-3 בינואר 2023 הוציא יושב-ראש הוות"ת – הוועדה לתקצוב ותכנון של המל"ג – מכתב לראש חטיבת בתי החולים של הכללית, ועל פיו הכשרות קליניות המתקיימות בישראל כחלק מלימודי רפואה יתקיימו אך ורק באחריות מלאה ומטעם אוניברסיטה בישראל המוסמכת להעניק תואר ברפואה, ובכפוף לאישור המל"ג והוות"ת. מוסדות רפואיים בישראל לא יתקשרו ישירות עם מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל לצורך קיום הכשרה מעשית במסגרת לימודי רפואה. לאור האמור, בתי החולים של כללית לא יוכלו לקיים סבבים קליניים לסטודנטים מאוניברסיטאות בחו"ל שלא באחריות אוניברסיטה ישראלית שמוסמכת להעניק תואר ברפואה מבלי שהדבר אושר ע"י המל"ג.

לסוגיה עצמה, משרד הבריאות מכיר את הנושא ומורכבותו. סטודנטים ישראלים הלומדים רפואה בחו"ל הם חלק מעתודת הרופאים והרופאות של מערכת הבריאות הישראלית. נכון להיום כ-60% מכלל הסטודנטים לרפואה שאמורים לגשת לבחינת הרישוי של משרד הבריאות הינם בוגרי חו"ל. משרד הבריאות בשיתוף המל"ג פועלים להגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים שלומדים רפואה במדינת ישראל. באוקטובר 2022 החלו את לימודיהם 944 סטודנטים לרפואה; היעד הוא להגיע ל-1,200 סטודנטים ישראלים שלומדים בישראל עד אוקטובר 2024.

חשוב לציין כי השדות הקליניים הם משאב לאומי חשוב ונדבך מרכזי בהכשרת סטודנטים לרפואה, שכן ההוראה הקלינית מהווה כ-50% מהיקף לימודי ההוראה וחיונית מאוד להכשרת הסטודנטים כרופאים לעתיד. לאור זאת, קיים צורך בהסדרת הנושא בראייה כלל-מערכתית רחבה. בהתאם לכך, בחודש דצמבר האחרון פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, שתפקידו להסדיר את הקצאת השדות הקליניים לסטודנטים ישראלים שלומדים בחו"ל במוסדות בריאות ישראליים, בכך שההקצאה תיעשה בין היתר בצורה כזו שלא תפגע בסטודנטים לרפואה הלומדים בארץ.

החוזר מחייב את בתי החולים ואת קופות החולים לדווח למשרד הבריאות על תוכניות מסוג זה ולפעול לפי עקרונות שהוגדרו בחוזר, ובכלל זה דיווח למשרד הבריאות על התוכניות הקיימות ללימודי סטודנטים מחו"ל וכן תוכניות עתידיות, מספר מקסימלי של סטודנטים בקבוצה, חלוקה בין לימודי הוראה קלינית בשעות הבוקר לשעות אחר הצוהריים. החוזר מתייחס לכך שתוכניות ההכשרה הקליניות תופעלנה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח–1958.

על מנת לשפר את ההכשרה המקצועית של סטודנטים ישראלים שלומדים רפואה בחו"ל, הוקם פורום משותף עימם והחל רישום של סטודנטים לרפואה ישראלים שלומדים בחו"ל במאגר ייעודי של משרד הבריאות, שמטרתו קידום אינטרסים של הסטודנטים הלומדים בחו"ל בכלל והסדרת הנושא של הסבבים הקליניים בבתי החולים בישראל בפרט, וזאת כדי לשמר את הרמה האקדמית הגבוהה הן של הסטודנטים הישראלים הלומדים רפואה בישראל והן של הסטודנטים הישראלים הלומדים רפואה בחו"ל.

לסיום דבריי אוסיף ואציין, כי המשרד מקיים דיונים שוטפים עם נציגי הסטודנטים ודואג לטפל בחסמים אשר הם מעלים. תודה רבה.

ברשותך, לפני השלישי, אני לא רוצה לתת רווח של שנייה לגבי השאלה הזאת. התשובה לשאלה השנייה שלך היא: לא. אני בטוח במיליון אחוז שמניעים גזעניים לא בבית ספרנו ולא על שולחנן של המל"ג והוות"ת. אם חלילה וחס תוכיחו שהיו כאלה, אנחנו נוקיע אותם. בשום פנים ואופן אין שום שיקול שבוחן אדם בשל מוצאו.

שהוא גם רופא. גילוי נאות.

תודה רבה. בהחלט, חבר הכנסת ד"ר טיבי, בנושא הזה שציינת הייתה גם פנייה שלך קודם לכן לשר ולמשרד. הנושא הזה בהחלט חשוב מאוד. אני אבקש להשיב ראשון-ראשון. שאלתו של חבר הכנסת דלל: מה הממשלה עושה כדי לעודד ולהחזיר את אותם סטודנטים? ישנה רפורמה שנקראת רפורמת יציב, שמטרתה לאשר אוניברסיטאות בחו"ל ברמה גבוהה ולשפר בכך את איכות ההכשרה המקצועית של הסטודנטים בחו"ל. בנוסף, ישנה תוכנית – וזה גם נותן מענה לשאלתה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. משרד הבריאות מקדם את תוכנית אופקים למלגות, ללימודי רפואה לסטודנטים מצטיינים בחו"ל והטבות נוספות לכלל לומדי הרפואה בחו"ל.

כמו כן, בהסכם הקואליציוני הוסכם על יעד של 2,000 בוגרים בשנה ברפואה בישראל. עם זאת, אני רוצה לחדד ולומר שהמדיניות הממשלתית, חלילה וחס – וגם בדבריי, אולי לא הובנתי נכון, ואני אחדד אותה – לא רואה בלימודים בחו"ל איזושהי אמירה, או איזושהי קריצה, או איזשהו רמז לרמת לימודים נמוכה, ובוודאי לא בהכללה. ישנם מקומות בחו"ל שלימודי הרפואה בהם הם לימודים ברמה גבוהה, וישנן מדינות שהלימודים בהן הם ברמה פחות גבוהה. אין כאן הכללה. אבל עם זאת, המציאות שאנחנו נמצאים בה במדינת ישראל היא ש-60% מהרופאים שעובדים כאן במערכת הם בוגרי חו"ל; היא מציאות שהיא קריאת כיוון למוסדות האקדמיים במדינת ישראל לפתוח את שעריהם לסטודנטים ישראליים – כן, זה גם עולה כסף; צריכים לעשות את זה.

יחד עם זאת, חשוב לציין ולומר: המכתב של המועצה להשכלה גבוהה, שכמובן כפופה לשר החינוך, שהוא יושב-ראש המל"ג, יצא ללא תיאום עם משרד הבריאות, ומשרד הבריאות היה צריך להתאים את עצמו להנחיה הזו של המל"ג. אני מזמין אתכם, כחברי כנסת, לבקש מיושב-ראש ועדת החינוך דווקא לזמן לכאן את חברי המל"ג שיסבירו את התהליך הזה. משרד הבריאות, כמי שאמון על בריאות הציבור, בסופו של דבר, אמור להביא לרמת לימודים נאותה, רמת רופאים נאותה. וכן, דווקא בהזדמנות הזו ודווקא ביום הזה, שבו יכריז השר בשעות האלה, בשעות הקרובות, על העלאה של 100 מיליון שקלים תוספת לתקציב סל הבריאות, אני חושב – וזה במענה לדברייך, חברת הכנסת ח'טיב יאסין – שדווקא מערכת הבריאות היא אי של שפיות במדינת ישראל. זה אזור שבן אדם נכנס אליו והוא מטופל – מטופל ומטפל – ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום. לראות אזור שבו רואים אדם – הדבר הזה הוא כל כך חשוב. אני מאחל לעצמנו, כחברה, שניקח את מערכת הבריאות ואת שיתופי הפעולה בין בני האדם בלי לראות עדות, ובלי לראות מגזרים, ובלי לראות מגדרים, ובלי לראות לאומים, אלא לראות בני אדם. ונזכה להעתיק את זה גם לחברה הישראלית כולה.

היושב-ראש נותן את הרשות.

אני לא מצליח לשמוע, אבל אנחנו נדבר. תודה רבה.