קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
זה יהיה פחות. אדוני היושב-ראש, ברכות.
חבריי השרים, נכבדיי חברי הכנסת, אנחנו היום הולכים לעשות תיקון היסטורי לפקודה ישנה מאוד מתקופת המנדט הבריטי. מי שקורא ועוקב אחרי ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל, אחרי הוועדות השונות שהוקמו – ועדת זמיר, ועדת צדוק, שר המשפטים, וועדת אור – יודע היטב שיש תמימות דעים בין כל המלומדים שצריך לשנות את פקודת המשטרה. שהפקודה הזאת ישנה, שהפקודה הזאת לא מתאימה, שהפקודה הזאת במדינה דמוקרטית לא יכולה להיות. אנחנו מגיני הדמוקרטיה. אנחנו נילחם למען הדמוקרטיה - -
- - ואנחנו חושבים שבדמוקרטיה שר יכול לקבוע את המדיניות של המשרד שלו. אז נכון, היו כל מיני שרים, כמו עמר בר לב, שעשו את הדברים במחשכים. אבל דרך המלך, הדרך הנכונה, זה לקבוע את מדיניות המשרד. לשם כך נבחרנו. לשם כך שלחו אותנו. זאת מטרת הדמוקרטיה.
ואני רוצה להגיד לכם שכשאני הייתי בבית המשפט העליון ועתרתי נגד איזשהו סעיף בפקודה הזאת ששלל הפגנות, אמרו שופטי בית המשפט העליון: זאת פקודה ישנה, צריך לשנות אותה. אבל אתכם לא מעניין בית המשפט העליון, אתכם לא מעניינת הדמוקרטיה. אתכם לא מעניינת מדינת ישראל.
ואני חייב להגיד שכשמסתובבים במדינת ישראל מבינים כמה נזק, כמה נזק עשיתם, וכמה צריך לתקן. אני הולך בבאר שבע ופוגש שם נשים שמפחדות ללכת לקניון. אני הולך בעכו ופוגש משפחה שאומרת: אנחנו לא יכולים ללכת בחוף הים, מרביצים לנו. אני פוגש ברמלה אישה שבאה ובוכה ואומרת לי: הבן שלי נכנס לבית הספר שלו עם כיפה, יוצא מבית הספר, מוריד את הכיפה. אני אומר לה: גברת, גם אבא שלי היה בלי כיפה, אדם צדיק. היא אומרת לי: בן גביר, אתה לא מבין, הוא מוריד את הכיפה כי מרביצים לו, כי פוגעים בו, כי עושים לו צרות כי הוא יהודי. אתם הבאתם אותנו למצב הזה. והעם בחר אחרת. העם, נמאס לו, נקעה נפשו מהטרור, מהאלימות בכבישים, מהבריונות, מאנשים שמוציאים סכין אחרי כל ויכוח. זאת הממשלה שלכם. זה במשמרת שלכם. ואנחנו באים - - -
השר יכול וצריך לקבוע מדיניות כדי לשמור על תושבי באר שבע, כדי לשמור על תושבי הגליל.
כדי לשמור על ירושלים. זה תפקידו של השר.
ואני רוצה להגיד לכם, ואני אולי אקרא קטע קצר מאוד מהוועדה.
מוועדה כל כך חשובה, שאתם אפילו לא מכירים אותה, לא שמעתם עליה, לא בדקתם, לא בחנתם, הלוא היא ועדת צדוק, שאומרת בצורה מפורשת - -
- - שהתחום הרצוי, המצב הרצוי, זה שהשר יוכל לקבוע בקשר למדיניות משרדו.
זה קורה בניו זילנד, זה קורה באוסטרליה, זה קורה באנגליה, זה קורה בכל מדינה דמוקרטית. רק אתם, רק אתם רוצים כאן שתהיה מדינה כמו מדינת עולם שלישי.
רק במדינות העולם השלישי, אדוני היושב-ראש, רק במדינות העולם השלישי המפכ"ל, המפקד של המשטרה, הוא זה שקובע את המדיניות.
אני אוהב, אוהב ומכבד את המפכ"ל, אבל את המדיניות מי שקובע זה הדרג הפוליטי. מי שקובע זה מי שנבחר. מי שקובע זה מי שקיבל את אמון הציבור. ואגב - -
- - אם כבר מדברים על התערבות בחקירות. למה עמר בר לב התקשר לקצינים במשטרת ירושלים: תשחררו את האנרכיסט הזה, תשחררו את המפגין הזה? אני, בניגוד לבר לב, בניגוד לבר לב - -
- - מה שאני רוצה זה להתקשר לקצינים, להתקשר למפכ"ל ולהגיד לו: אדוני המפכ"ל, אנחנו אוהבים את המשטרה, אנחנו ניתן לה כוח, אבל המשטרה צריכה לפעול בקשר למדיניות. המשטרה צריכה לשמור על תושבי באר שבע, לפעול נגד הפרוטקשן, וכן, לפעול נגד הפשיעה במגזר הערבי.
ואגב, סוד קטן: לא רק הילדים שלי הולכים ברחוב, אדוני היושב-ראש. אם אנחנו נפתור את הבעיות, אם אנחנו נילחם בפשיעה באום אל-פחם וברהט - -
- - יהיה טוב, יהיה טוב גם לתושבי רהט, גם לתושבי אום אל פחם.
אתם הוכחתם בהתנגדות שלכם לפקודה הזאת שאתם אנרכיסטים, שלא מעניין אתכם שלטון החוק, שלא מעניינת אתכם הדמוקרטיה, שלא מעניין אתכם סדר, שלא מעניין אתכם להחזיר את השלווה לרחובות.
אתם הוכחתם בכל מה שאתם מתנגדים שההתנגדות שלכם היא התנגדות פוליטית. ואיך אמר רביב דרוקר - - -
האליל שלכם, רביב דרוקר, איך הוא אמר: הפקודה, צריך לתקן אותה.
הצעדים שבן גביר עושה, צריך לתקן אותם. אבל יש לנו בעיה שזה בן גביר.
בואו נגיד את האמת: יש לכם בעיה שזו ממשלת ימין, יש לכם בעיה שהעם בחר ימין.
אתם, אתם רוצים להחליף את עם ישראל. אז אני מדבר כאן, בשם הדמוקרטיה הישראלית, בשם עם ישראל - -
- - בשם מיליונים שרוצים שהשקט יחזור לרחובות. ובעזרת השם, אנחנו נעשה את זה. וכשנחזיר את השקט לרחובות, אני חייב להגיד לכם שגם השמאל ישמח, גם הערבים ישמחו, כל הציבור ישמח. אתם, ההתנגדות שלכם היא התנגדות פוליטית.
וסגלוביץ', אני רוצה להגיד לך עוד דבר. אני שמעתי אותך. אנחנו הרי יודעים כמה פעמים התקשרת לקצינים בלהב, ודיברת איתם, אמרת להם ככה ואמרת להם אחרת. אנחנו לא נעשה את זה. אצלנו שום דבר לא יהיה מתחת לשולחן.
אצלנו הכול יהיה מעל לשולחן. כן, אני רוצה להשפיע על המדיניות. כן, אני רוצה להחזיר את הביטחון לרחובות. כן, אנחנו כאן, הקואליציה המיועדת רוצה להביא שלווה, שלווה לעם ישראל. ואנחנו, בעזרת השם, נביא את השלווה הזאת. והכי חשוב – נשמור על הדמוקרטיה, כי דמוקרטיה, האלף-בית שלה זה ששר קובע את מדיניות משרדו.
אני מתבייש, מתבייש שאתם לא מבינים את זה. מתבייש שאתם לא מפנימים את זה. ואני מתפלל שאתם תפנימו ותבינו: ישראל היא דמוקרטית, שרים נבחרו כדי לקיים ולהכתיב מדיניות. כך צריך להיות וכך יהיה. תודה רבה.
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - -
אלמוג, אלמוג, אלמוג, עכשיו לא מפריעים. עכשיו אני מדבר.
כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, אני רוצה להתייחס לשני דברים, השר בר לב, שצבטתי את עצמי כששמעתי אותך מדבר עליהם. קודם כול, דיברת על זכויות אזרח. תגיד לי, אתה חושב שכולנו טמבלים? מי זה שהפשיט בנות בהפגנות? מי זה שפגע בציבור החרדי פעם אחר פעם? מי זה שמנע את חופש הביטוי? אתה מדבר כאן על זכויות אזרח? שנה וחצי התעללתם באזרחים, פגעתם באנשים, וזה היה במשמרת שלך. אבל הכי הפתיע אותי לשמוע אותך ולהגיד: אני? מה, אני קבעתי מדיניות ולא הייתה שום בעיה. אני אקרא דברים שאתה אמרת בוועדת חקירה על כלא גלבוע, וחשפת ואמרת: כבר ביום הראשון שלי בתפקיד התעורר הנושא של סמכויות השר לביטחון פנים מול המשטרה סביב מצעד הדגלים; ואמרת: למוחרת התחיל המצעד. בבוקר המצעד - - -
לא יעזור לכם. זה כתוב, מה לעשות? זו העדות שלו: בבוקר המצעד הוצאתי מכתב למפכ"ל והנחיתי אותו: אין רימוני הלם בהר הבית - -
טוב, נו, זה בסדר, אתה מאפשר למתפרעים להתפרע. - - אין שימוש ברובי רוגר. כעבור שעה הרים המפכ"ל טלפון אליי, ואמר לי: זה לא בסמכותך.
תישיר מבט ותספר מה עשית. שנספר מה עשית? פנית ליועץ המשפטי לממשלה. בוא תספר מה היועץ המשפטי לממשלה אמר לך, למה אתה מסתיר את זה מהציבור? אתה זה שטענת שיש בעיה ושפקודת המשטרה היא לא בסדר והיא לא מכסה את הדברים וצריך לשנות אותה. אז פתאום, כשאנחנו מציעים את זה, זה לא דמוקרטי וזה פוגע בזכויות אדם וכן הלאה וכן הלאה? איזו צביעות. איזו דו-פרצופיות. פשוט בושה.
ודבר אחרון – כי אתה דיברת כאן על צה"ל – אמרת: יש הבדל בין צה"ל למשטרה. ואני שואל רק דבר אחד: מה, צה"ל יכול להיות צבא פוליטי? מה, לצה"ל מותר? פוליטיקה, צריך להוציא אותה מהמשטרה, מהצבא, ודווקא הצעת החוק שאני מביא מוציאה את הפוליטיקה ומגדירה גם את היחסים. פוליטיקאים צריכים לקבוע מדיניות, זה נכון. השוטרים חוקרים, פועלים, ככה זה בדמוקרטיה, וצר לי שפעם אחר פעם אנחנו צריכים ללמד אתכם את הנושא.
1,172 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.