יוקר מחיה חסר תקדים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

למרות שפתח תקווה – – – אבל לאמילי אנחנו מפרגנים.

גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, לא בכדי מתכנסת המליאה הזאת ממש פחות משבוע מראש השנה. כמובן שהשנה היהודית, שנת תשפ"ב, מסתיימת, ונכנסים לתשפ"ג. אם לכולם ברור שתפוח בדבש זה דבר טריוויאלי, אני רוצה לעדכן אתכם שזה ממש ממש לא כך. כמו שאמר חברי חבר הכנסת הרב טסלר, בכל בחירות אנחנו מתמודדים ומתלבטים – המתלבטים החדשים. המתלבטים של הבחירות הללו זה קשישים שמתלבטים בין תרופות לבין להדליק את המזגן בבית; זוגות צעירים מתלבטים בסופר בין לקנות מטרנה נוספת לבין לצאת ולקנות משהו אחר – גרביים לחג. אלו המתלבטים החדשים של השנה הנוכחית. מי היה מאמין? במדינת ישראל של 2022 עם זה אנחנו צריכים להתמודד? אלו הבעיות הקשות – בין מוצרי בסיס לבין עוגת דבש פשוטה?

יוקר המחיה האמיר, וזה תופס כל משפחה. אם בעבר היינו מסתכלים על השכבות היותר-נמוכות בחברה, מאות אחוזים של משפחות נכנסו למעגלי העוני, לפי הנתונים שפורסמו לפני שבועיים ושלושה שבועות. 2.6 מיליון אזרחים שעובדים, שני ההורים עובדים, לא מצליחים לא לגמור את החודש – לא מגיעים לאמצע החודש.

היום כולנו התעוררנו לכותרות: למעלה ממיליון ילדים נמצאים באי-ביטחון תזונתי ולמעלה מ-600,000 ילדים נמצאים באי-ביטחון תזונתי קשה. מה אתם חושבים? כל מיליון הילדים הללו הם חרדים או ערבים? בואו תסתובבו במרכזי הערים, בפתח תקווה, בתל אביב, ברמת השרון ובהרצליה – אנשים עם מקררים ריקים. אין מקום שזה פוסח עליו.

מתי לאחרונה התכנס הקבינט הכלכלי-חברתי? אנחנו במצב של מלחמה. שמעתם על הכינוס הזה בכלל? מה פתאום? צריך להתעסק בדברים אחרים, שיתפסו כותרות צהובות. אנשים, אין להם מה לאכול. תצאו לרחובות. בואו נסגור את המליאה ונצא ביחד פה, חנות-חנות, בכל השכונות שאתם רוצים, בכל הערים. לפי הנתונים של מרכזי הסיוע, השנה יש גידול של פי שלושה במבקשים סיוע, אבל מעבר לכך העמותות מדווחות על הקשיים העצומים בגיוס כספים. 500% בקשות נוספות של אנשים שצורכים אוכל.

יושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי אמר בקולו בצורה ברורה, אבל מספיק שהוא אמר את זה: אם הייתם יודעים כמה אנשים באים לסופרים עם הכרטיסים שחולקו על ידי משרד הפנים ואומרים: יש בזה כסף? אפשר לקנות בזה? אנשים תולים בזה תקוות. אין ממשלה שתקום, שום תקציב לא יעבור, בלי מיליארד שקל להזין את כל הכרטיסים הללו, לתת קודם כול טיפול נמרץ לאותם 350,000 משפחות, לצד הקמת רשות למלחמה בעוני, עם כלל המשרדים שיתכללו את הנושא, אבל קודם כול תיתנו לאנשים לאכול.

כשנפתחה השנה, הכותרות זעקו: 50,000 ילדים עולים לכיתה א' כשהם נמצאים במרחב של רעב. אין להם סנדוויץ'. 50,000 ילדים. זה לא אנחנו כתבנו, זה לא כתוב בעיתונות החרדית. אלה מרכזי הסיוע, שלוקחים את העבודה שהממשלה צריכה לעשות, לוקחים על עצמם את מה שהמדינה צריכה לעשות. אבל מישהו מדבר עליהם? המפלגה החברתית היחידה שנשארה על המפה, לצערנו, זו תנועת ש"ס, שמובילה את הנושא הזה. איפה כל הקמפיינים בנושא יוקר המחיה? זה לא נוח לכם לדבר על זה? זה כואב? זה מציק? אין ספק שזה לא נוח. אבל לא לקחתם את האנשים הללו, חלילה, וזרקתם אותם לים. הם קיימים. הם נמצאים איתנו כאן, הילדים הללו, המשפחות הללו, המבוגרים והקשישים.

קראתי היום כותרת נפלאה ממש: השרה לשוויון חברתי ושר הרווחה – איזו תוכנית נפלאה באמת לקשישים. רק בסוף יש למטה איזושהי שורה: אם לא היינו במערכת בחירות, היינו מעבירים את זה. באמת, זה הדבר היחיד שחסר, כי זו בדיוק הנקודה. תלכו לעם, תבקשו את אמון הציבור ותפעלו לפי אמון הציבור ולא לפי האג'נדות שלכם וכלכלת בחירות אמיתיות. שרת התחבורה עושה כל מיני רפורמות על הראש של האזרחים, נאבקת על אחוז החסימה על חשבון אזרחי מדינת ישראל ועל חשבון השבת. זה מה שעושים עכשיו חברי הכנסת של הקואליציה: כלכלת בחירות וקמפיין בחירות נטול כל תמיכה ציבורית.

אנחנו בש"ס, בשונה מכם, שאתם רוצים לרדת לשטח, אנחנו לא יורדים לשטח – אנחנו נמצאים בשטח, יום-יום, שעה-שעה, בכל המרכזים. לא יהיה יותר ילד שילך לבית הספר רעב בלי סנדוויץ'; לא תהיה יותר אימא שתתבייש שאין לה במה להאכיל את הילדים שלה; לא תהיה קשישה שתצטרך להתלבט אם להדליק את האור בבית ושיישאר כסף לתרופות. הסיפור הזה נגמר. אזרחי מדינת ישראל יגידו את דברם.

נכשלתם. השארתם נזק אדיר לעם ולמדינה. לכו, תנו לנו לתקן את מה שקלקלתם. תגידו: טעינו. שלחנו מתחת לגלגלי הכלכלה רבים מאזרחי מדינת ישראל. עשינו את זה מצוין בעבר ונעשה את זה שוב בעתיד. תכלה שנה וקללותיה. תודה רבה ושנה טובה.