תודה רבה, אדוני, תודה רבה לכם. שלום לכם, חברי הכנסת. רפורמת נפש אחת קמה בעקבות הטרגדיה הנוראית של איציק סעידיאן. חיילי צה"ל, אותם אנשים שאנחנו שולחים להגן עלינו, חלקם לא חוזרים ומשאירים מאחוריהם אלמנות, יתומים, הורים, וחלקם חוזרים פצועים פציעות בגוף ובנפש. פצועי הנפש, אלה שבגללם החלה הרפורמה, אלה שסעידיאן דיבר בשמם, פצועי הנפש, שחווים את חוויית הקרב, האש והתופת יום-יום ואין להם יום ואין להם לילה, החובה שלנו, של כולנו, לאפשר להם להשתקם ולעשות הכול כדי שיוכלו לנהל ככל הניתן חיים נורמליים.
אני מברך על הרפורמה, ומבקש שלא תהיה רק של תנאים אלא של ריפוי ושיקום – חזרה לעולם של עבודה, משפחה, זוגיות וחברה. אנחנו מחויבים להם מחויבות של מי ששלח אותם לקרב. זו משימתנו, זו משימתי, ולא ארפה מהנושא עד שאחשוב שעשינו עימם צדק. תודה רבה.
128 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.