קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר הביטחון, לא ברור לי באיזה שלב החלטת שמערכת הביטחון צריכה לשמש כקבלן הביצוע של הרשות הפלסטינית ושל מועצת הכפר בורקה. לא ברור לי. לא נראה לי שבשביל זה נבחרת, לא נראה לי שבשביל זה תיבחר. אני לא מצליח להבין מדוע אתה שולח פעם אחר פעם את כוחות ההרס שלך לשרת את הרשות הפלסטינית במקום את מדינת ישראל ואת האינטרסים הביטחוניים שלה. אתה עושה את זה ברמת מגרון; אתה עושה את זה בכל יהודה ושומרון, למען האמת, צריך לומר. המינהל האזרחי שתחת אחריותך פועל בשיטתיות להרס של מבנים של יהודים בלבד, על בסיס שאין לי דרך אחרת מלבד לכנות אותו "גזעני".
זה לא ייתכן. זה לא ייתכן שכל פרגולה שנסגרת ביהודה ושומרון מקבלת צו, וכוחות צבא, משטרה, מינהל אזרחי ומה לא, רק בגלל שמדובר ביהודי, ולעומת זאת באותו זמן ממש מתנהלת פעילות של מחצבות בלתי חוקיות, סלילת כבישים בהיקף שלא היה. באמת, חוזה המדינה הפלסטינית אפשר לקרוא לך. כבישים בהיקף נרחב, טירות, שכונות – אתה לא עושה כלום כדי לעצור את ההשתלטות על שטחי C.
אני מבין תיאוריה. אני חושב שזה שגוי. אתה לא מהאו"ם, אבל אם היית מתנהג כאילו אתה מהאו"ם זה עוד היה בסדר – היית הורס כל דבר שנבנה בניגוד לחוק בשטחי C. זה היה בסדר, אבל זה לא מה שאתה עושה. המציאות הזאת שבה יהודים בארץ ישראל צריכים להירדף על ידי כוחות – צה"ל באחריותך, משטרת ישראל ביהודה ושומרון באחריותך, המינהל האזרחי באחריותך, ואתה שולח אותם לרדוף אחרי יהודים בזמן שערבים בונים ללא הכרה, בתקצוב שאתה גם דואג להם, והממשלה שאתה חלק ממנה דואגת להם – המציאות הזאת לא יכולה להימשך.
אין שום תירוץ. מסע בחירות הוא איננו תירוץ למסע הרס. אני מבקש ממך, ולמען האמת גם דורש ממך: חדל.
282 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.