נאומים בני דקה

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני חודש וחצי ציינו פה בכנסת את יום הגליל, ובדיון שערכנו בנושא הפערים בבריאות בין המרכז לפריפריה, שיתפתי בסיפור האישי שלי, שאבא שלי נפטר באמבולנס בדרכו לבית החולים זיו בצפת. דיברנו שם על כך שנסגר חדר המיון הקדמי בקריית שמונה ב-2013. אני מאוד שמחה לבשר שהיום בוועדת כספים הוחלט להעביר 1.5 מיליון שקלים לפתיחה מחדש של חדר המיון הקדמי. זה מאמץ משותף של הרבה מאוד אנשים כאן בכנסת, הרבה מאוד נציגים של הצפון שנלחמו על הדבר הזה.

אני רוצה להודות באופן אישי לחברי שדולת הגליל – ליעל רון, לאופיר כץ, לאופיר סופר – וכמובן לחברי ועדת כספים – ולדימיר בליאק, יושב-ראש הקואליציה בוועדת כספים, וליושב-ראש ועדת כספים אלכס קושניר. כולם עשו מאמץ כדי שהדבר הזה יקרה.

הכסף הזה לא מספיק – – –

צריך להביא חמישה – – –

אני יכולה לקבל, מיקי, תוספת זמן?

אם אני אוכל לסיים את הנאום, אם אני אוכל לסיים את הדקה שלי.

חבל שבמקום – – –

בזמן נאומים בני דקה.

אם היית מחכה לסוף הנאום, אם היית מחכה לסוף הנאום – – –

כי את לא – – –

אז אסיים את מה שרציתי.

אני רוצה – אני אנסה לסיים. אני רוצה להודות לכל מי שהיה מעורב על הכספים שהוקצו היום, 1.5 מיליון שקלים. זה לא מספיק. לפי בדיקות שאני קיימתי, נדרשים 5.5 מיליון שקלים – שצריכים להיכנס לבסיס התקציב, ולא בכספים קואליציוניים, שצריכים להיות בבסיס התקציב, נושא שהתחלתי לעבוד עליו לקראת התקציב הבא. לצערי, הכנסת פוזרה, ולא הספקנו להגיע לרגע התקציב. אני קוראת פה לכל מי שיהיה כאן ויעבוד על התקציב הבא להכניס את הנושא הזה של חדר המיון הקדמי בקריית שמונה לבסיס התקציב, כדי שלא נצטרך להתבסס על כספים קואליציוניים ועל חברי כנסת מסוימים שהנושא קרוב לליבם ויקצו את התקציבים האלה. תודה רבה.