תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, על פי סדר-היום, אמורים לעלות היום הצווים להורדת המכסים בתחום החקלאות. אני חושב שיש איזושהי נטייה שמסתובבת בקרב כל מיני קבוצות וגורמים בעלי אינטרס, שבאים ואומרים: אם אתה רוצה לעזור לחקלאות, תעלה את המכסים, תגביר את הרגולציה, תייצר התייקרות של מוצרי היסוד הכי בסיסיים, וכך תסייע לחקלאים.
אני חושב שמדינת ישראל חייבת לתמוך בחקלאות, אני חושב שמדינת ישראל חייבת לתמוך באנשים ששומרים לנו על הקרקעות בגבולות ועל השטח הפתוח, רק שאת התמיכה הזו צריך לעשות באופן ישיר, על השולחן, שקוף, מתקציב המדינה. לא ייתכן שכדי לעזור לפלוני או לאלמוני שעושה מעשים חשובים מאוד לטובת מדינת ישראל, אנחנו נטיל את העלות הזו באופן בלתי פרופורציונלי דווקא על השכבות החלשות, דווקא בקרוב, בתקופות החגים, עם התייקרויות הצפויות. ולכן, צריך להוריד את המכסים, להוריד את המחירים של מוצרי היסוד, וככל שיש צורך לתמוך בחקלאות במקומות שבהם הדבר נזקק, הדבר הזה צריך להיעשות בתמיכות ישירות על השולחן, מתקציב המדינה, שיושלמו מכספי המיסים שמשלמים כלל אזרחי המדינה.
161 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.