כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, סגן השר, אני חושב, אלכס, שהרבה בעלי אולמות, הרבה בעלי עסקים קטנים ובינוניים עכשיו מחכים, צופים בנו ומחכים להצבעה. זה באמת התעכב יתר על המידה. אנחנו היינו כבר צריכים לאשר את זה ושהעסקים יקבלו את הפיצוי המגיע להם. העסקים האלה נפגעו באומיקרון בחודשים ינואר-פברואר.
אני רוצה להודות, נוסף לאלכס, לאנשים – לחברי כנסת, לשרים, לשני הנציגים של הרשימה המשותפת בוועדת הכספים, גם חבר הכנסת אחמד טיבי וגם עופר כסיף. אני שם ממלא מקום, אתה יודע, אבל בתקופה האחרונה, באמת, אדוני היושב-ראש – וחשוב לנו לתת את הפיצוי הזה לעסקים כמה שיותר מהר, ולכן, בשמי, בשם הרשימה המשותפת, בשם ינון אזולאי, שנאלץ לנסוע כי יש לו התחייבות באשדוד – אז כל הכבוד לו, גם הוא נלחם כאריה ולא נפל כזבוב, באמת, כפי שחלק אומרים – אז גם הוא, אדוני היושב-ראש, מסכים למשוך את כל ההסתייגויות, ואני מושך את כל ההסתייגויות למעט הסתייגות 10 לחלופין ב', שמעלה את המחזור מ-60 מיליון ל-80 מיליון.
אני מודה גם לבעלי האולמות שהתקשרו אלינו, גם ערבים וגם יהודים. הם שומעים אותנו, רואים אותנו, אז אני מקווה שהבאנו את הבשורה הזאת. מגיע לכם הפיצוי הזה, למרות שזה באיחור, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. מברוכ. (אומר דברים בשפה הערבית: מזל טוב לכל בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. זה הפיצוי שתתקבל עליו עכשיו החלטה סופית, והפיצוי יהיה בימים הקרובים בחשבונות שלכם. אלפי ברכות.) שוכרן לכולם. תודה.
221 מילים של אוסאמה סעדי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.