הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ב–2022

אני דווקא רוצה, אדוני – – –

אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, אני דווקא לא רוצה לדבר על מחלה נדירה אלא על תופעה שהיא לא נדירה – על מחלת היוהרה. אנשים שלצערנו – – –

לא נדירה, ודאי. היא נקראת יוהרה. וכשלמישהו יש תפקיד ציבורי והוא חולה במחלה הזאת, מצבנו באמת רע, כפי שעכשיו אני אספר לכם מה היה היום במשרד לשירותי דת בזמן שהיה סיכום על אירוע ל"ג בעומר של השנה – לא חס וחלילה על האסון – על האירוע שהיה צריך להיות בעקבות האסון.

והשר המהולל והשר המוכשר מאוד, שהכישלון שלו בנושא הלכה, בנושא של גרות, בנושא של דת – הוא לא בא עם ניסיון, הוא לא שם, זה לא השטח שלו, והוא היה צריך באמת לדעת מראש, ואנחנו התרענו על כך שאדם – לא חייב להיות שר שהוא רופא, שר בריאות, אבל כן אדם שמתייעץ עם אנשים; אבל אדם שיודע הכול ולא שומע לכל הסובבים אותו – הוא באמת נכשל.

אבל כשהגיע לאירוע מירון, כשהממשלה נתנה לו את כל הסמכות – מה שלא היה אף פעם – את כל הכספים, לקח את האנשים הכי מוכשרים שהוא הכיר, אנשים בעלי היסטוריה מפוארת, אלופים לשעבר ועוד כאלה, והוא עצמו – כשזה מגיע לשאלה של ארגון, שם לא צריך להיות תלמיד חכם, שם לא צריך להיות מישהו מקורב, לא צריכה להיות אחריות של מסורת ושורשיות – היינו בטוחים ששם נראה איזה אירוע מוצלח. התחלנו לשמוע מה מכינים לנו – הבנו. רוצים להצליח כש-90% מהאנשים שרוצים להגיע, לא נותנים להם להגיע; מדברים על אירוע מצומצם וקטן, מקבלים את כל הסמכויות החוקיות – הם מתווים את ההליכה, מתווים שעות, מונעים מרבים מהאנשים להגיע, אומרים לאנשים: אתה תגיע עד שעה כזאת, יש לך זכות להיות שעתיים, שלוש, ארבע שעות במקום, אנחנו נביא אותך, אתה לא יכול לבוא ברכב פרטי, אנחנו מוליכים אותך, יש לנו שבילים וברזלים. אתה תשמע הכול, יש אלפי סדרנים.

בסופו של דבר מתברר שהיו יותר סדרנים ושוטרים מאשר המתפללים. מנעו מאנשים להגיע. אנשים חיכו שעות רבות בשמש הקופחת בלי שירותים, בלי שתייה, בלי הכנה. ילדים קטנים – זה חג שבו מביאים ילדים קטנים. והיום – הסיכום של השר לשירותי דת, שהיה צריך להתפטר בגלל אירוע כזה. אני לא מכיר מדינה מתוקנת שבה שר שקיבל על עצמו סמכות מהממשלה, אחרי כשל קולוסלי כזה לא מתפטר.

סבל רב הוא גרם לאנשים. אני מצטט, הוא סיכם היום את הסיכום: "תחושת חמיצות". זה מה שיש. הוא לא הרגיש טעם מר, הוא לא הרגיש טעם של עובש, טעם מבחיל, הוא לא הרגיש את הסבל הרב, את הכישלון הגדול שהיה לו; הוא הרגיש איזו תחושת חמיצות מרוב היהירות. בעצם המטרה שלנו היא שלא יהיו הרוגים, פצועים – והצלחנו. אתה מכיר את הבן אדם הזה?

ודאי שהצליחו. כשלא היו אנשים, כשלא היה – אתה מנעת את הכול – – –

וגם בזה אתה נכשלת, גם בדבר הזה נכשלת. איך אתה מעז להראות את פניך? היית צריך להגיד: חטאתי, פשעתי – – –

ואני לא הצלחתי לארגן הילולה. זה מה שהוא אמר.

תודה רבה.