קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איזו צביעות, באמת צביעות – ישראל ביתנו פתאום באה לדאוג לחוק המטרו. הייתה לכם שנה, שנה שבה יש שרת תחבורה שיכולה להעביר את חוק המטרו.
מה פתאום, מה פתאום אתם מתעוררים? הייתה לכם קואליציה. למה לא העברתם את חוק המטרו? אני אגיד לך, באמת, מה מפריע לכם. מה שמפריע לכם זה שמחיר הדלק הולך לעלות היום או מחר ואתם מנסים להסיט את הדיון הציבור מהנושא הזה. אתם פוגעים בפריפריה פעם אחר פעם – מחיר התחבורה, מחיר האוכל, מחיר הדיור. אתם לא מפסיקים לפגוע בחלשים. טוב שאתם הולכים הביתה. ולא רק זה: אתם ממשיכים עד לרגע האחרון, עד הדקה ה-90, אתם מנסים להסיט את הדיון הציבורי לדברים האלה. אנחנו במפלגת ש"ס אנחנו נחליף את השלטון הזה. אנחנו נמשיך לדאוג לחלשים, לדאוג לפריפריה. אתם מעבירים מטרו – – –
נהגי אוטובוס עוזבים, לא מסוגלים לעבוד. עד איפה אתם תמשיכו – – –
עד איפה? עד איפה הצביעות שלכם. אתם מושכים אותנו על כלום, פארש, שטויות, כלאם פאדי.
כמה חוקים היו פה לטובת האזרחים, לטובת החלשים? חוק של חבר הכנסת בן צור – הצבעתם נגד. תפסיקו כבר עם הצביעות שלכם. אתם רוצים לפזר את הכנסת? בואו, תפזרו אותה. תפסיקו עם המשחק הזה, עם הצביעות.
תפסיקו עם הצביעות. יש פה חברי כנסת, ואתה אחד מהם, יבגני – – –
יבגני, אתה תלוי עכשיו ביושב-ראש התנועה שלך.
אתה חבר כנסת מוצלח, עושה דברים טובים. אל תיסחף למשחק הזה. תנו לפזר את הכנסת – – –
חוק המטרו היה לפניכם ויהיה גם אחריכם.
מעבר למינויים שיושב-ראש המפלגה שלך רוצה לעשות היום עם העברת חוק המטרו – –
– – אין שום דבר. חוק המטרו – בזה שהוא יעבור היום הוא לא ידאג לפריפריה, לא ידאג לתושבי המרכז – –
אני מכבד אתכם מאוד. המשחק הציני שלכם – הפכתם להיות אופוזיציה.
זה שאתם מתגעגעים לאופוזיציה אנחנו מבינים. בואו בעוד ארבעה חודשים, תעברו לצד הזה. הרי כולנו יודעים.
אדוני, אנחנו רצינו להוסיף לחיילים 100% ולא הסכמתם. אילולא זה שהתנגדנו פה, לא היינו מגיעים גם ל-70%.
אבל אתם ממשיכים עם הצביעות הזאת. מלחמות על כלום, על שום דבר, שום דבר.
לכן, אדוני היושב-ראש – אני מסיים. בגלל הידידות הרבה שלי עם יבגני, לא אמשיך לשפוך דברים טובים עליו.
זה יפגע לו בפריימריז. לכן, אני באמת – יבגני, אין שום דבר אישי כלפיך, אבל יושב-ראש המפלגה שלך מוליך את אזרחי ישראל היום, מסיט את הדיון הציבורי. דבר שני – – –
עוד פעם – הינה, הינה, ישראל מנסה שוב ושוב להסיט את הדיון הציבורי.
443 מילים של יוסף טייב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.