קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אנחנו עם דמדומי חמה ועם צאת הנשמה, מבחינה מטאפורית, של הממשלה – דבר שבאמת חיכינו לו שנה ושבועיים. אנחנו שמחים שזה הולך לקרות. אני בטוח שבעזרת השם, שותפים לשמחה שלי המוני בית ישראל, כי בסופו של דבר, הממשלה הזאת הזיקה והציקה. אפשר לומר, אין תחום שהיא דילגה עליו ואין מגזר שהיא ששכחה להציק לו, אם זה הנושא של החקלאים, ומורי הדרך, והנושא של העצמאים, והנושא של הדתיים והחרדים, והימניים, וכל – אין, אין מגזר. בלי עין הרע, זה משהו, כישרון כזה, להיות מגה פיגוע פוליטי לכל העם היושב בציון.
אבל יש תחום שהם, כמובן, לא שכחו. הובילה את זה – ניסתה להוביל את זה – אותה שרת התחבורה, שבמקום לטפל ממש בבעיות האמיתיות שקיימות במשרדה, עם זה שיש הרבה מאזרחי מדינת ישראל, אותם אלה שמשלמים ומשלמות, שנתקעים ונתקעות בדרכים, בכל הפקקים; אם זה בנמל תעופה ואם זה בהפגנות של כל אותם שמפגינים שם – נהגי האוטובוסים – היא ממש עושה את הכול. איך הגדירו אותה? מרב הכישרון, כלומר מרב הכישלון, כמובן.
לכן, באמת, אנחנו, מבחינתנו, בכלל לא נזיל דמעה אם תתפזרו לכם, אבל כמה שיותר מהר, ותלכו באמת לדין הבוחר, שיוכל לראות את הדברים האלה. אבל אם יש ערך מסוים שאותה ממשלה פגעה בלי לשים לב, שהיא נוגעת בציפור נפשה של האומה היהודית, זה בנושא השבת. זהו דבר שכל השנים ידעו מנהיגי וראשי מדינת ישראל והוגי דעותיה לדבר בשבח שבת המלכה, ופה רמסו. אותה שרת תחבורה, במקום לטפל בבעיות שיש לה ביום חול, היא רוצה תחבורה בשבת, תחבורה ציבורית בשבת. למה? להפר את הסטטוס קוו. זו אותה אישה.
אז בואו נזכיר לאותה אישה שאולי יש לה את גב האומה לצידה, אבל יש לנו גב יותר חזק, שזו התורה הקדושה לשומרי מצוותיה. זה הגב האמיתי שלנו. אני רוצה להקריא לכם מתוך החוברת של השדולה למען שמירת השבת "שכר שיחה נאה": כאשר ראשי המדינה והוגי דעותיה עמדו בשבח שמירת השבת במרחב הציבור במדינת ישראל אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון: "אין ההנהלה הציונית, הנהלת הסוכנות והנהלות הקרנות מתכוונות להתערב בהליכות המתיישב בענייני דת ולפגוע בחופש מצפונו – – – אולם לימי המנוחה בשבת ובחגים יש ערך לאומי כללי". כה אמר דוד בן-גוריון.
בואו נשמע מה אמר מנחם בגין: "עוד לא היה עם כזה בעולם. סנדלרים, חייטים, בעלי עגלות. שבת – מלך היה האיש, מלך. הילדים סביב השולחן, שבת מלכתא, בואי כלה, בואי כלה. כל יהודי מלך. אין תנועה, אין תזוזה, אין עגלה, שקט מוחלט. גם הגויים מכבדים את השבת. בסלוניקי הנמל היה סגור כי כל עובדיו היו יהודים". כך אמר מנחם בגין, ראש הממשלה, שייאמר לזכותו שהוא גם אמר ועשה וסגר את אל-על לטיסות בשבת, כי הוא ידע מה זה.
עוד אחד. נוסיף את מאיר דיזינגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון, שאמר: "אוי לו ליחיד ואוי לו לקיבוץ שייבדל מתוך עמו. ועלינו להישמר מחילול שבת בפרהסיה – – – יותר מאשר בעיר של עכו"ם" – עובדי כוכבים ומזלות – זקוקה העיר העברית הראשונה לחותם יהודי מיוחד.
בסיום דבריי אני רוצה להודות גם לנשיא המדינה בוז'י הרצוג, ששלח מכתב חם על ערך השבת, כמו גם לראש הממשלה הקודם והעתידי – אולי עוד כמה שעות – מר בנימין נתניהו, על המכתבים החמים ששלחו, והקראתי אותם. שבת שומרת עלינו, על העם היהודי. תודה רבה.
520 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.