קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אין ספק שהחוק הזה שהיום עולה לקריאה ראשונה, יש לו משמעות כפולה – גם במישור הפרקטי אבל גם במישור העקרוני וגם במישור שהוא משקף מהלך קשה מאוד, פוגעני מאוד מאוד, מהלך שהוא רודני מאוד, מהלך שהיה דרקוני מאוד, מול אוכלוסייה גדולה, שככל שניסתה להסביר לשר, לנמק לשר – "זכה" השר למה שלא זכה אף אחד, למה שאני לא זוכה, ודאי, ואף שר, ולא ראש ממשלה, שמשלחת רבנים ואדמו"רים חשובה ביותר ביטלו את תורתם, ביטלו את כל עיסוקיהם ועלו אל השר. והוא לא קיבל אותם, פגע בכבודם, זלזל בבקשתם, השתמש בדבר הזה לא רק לפניהם אלא גם אחר כך, בזלזול, עמד פה על הבמה והשמיץ והכפיש את הציבור החרדי; נכנס לתוך הביבים, לכל מיני רכילויות הכי נמוכות שיש בציבור החרדי והגיע עד אפליות ועד דברים שכאילו יש מחלוקת בין ש"ס לבין יהדות התורה על דברים מסוימים.
עד איפה הוא הגיע, הכול בגלל המעשה הכביר, הרפורמה הגדולה שהוא עשה לאורך כל הקדנציה, השנה המיוחדת הזאת שהייתה לו במשרד התקשורת. הוא לא טיפל בכל בעיות התקשורת הקשות שיש היום בחברות הסלולר, בתת-שירות שיש בתוך חברות הסלולר, בכל הזלזול בצרכנים, הרבה דברים שחשובים באמת. חשוב לו החוק הזה יותר מחוק הסיבים. כל ההתעסקות, לעמוד פה פעם אחר פעם – לא הכרנו דבר כזה. לא חשבנו שאנחנו נטעה באדם שנראה עם מצפון, שכלפי חוץ נראה מנומס, נראה מתחשב, ויכול להיות הדרקוני ביותר, הפוגעני ביותר. אנחנו לא רגילים לדבר כך על אנשים, אבל צר לנו שהחלק האישי שבעניין הזה – סיפרו כל מיני דברים, אני לא רוצה לקבל, על כל מיני נגיעות אישיות בתוך משרדו, שקשורים לבג"ץ, שהגישו בג"ץ בקרבה הכי גדולה למי שנמצאים בתפקיד בכיר במשרד התקשורת ושעומדים לצידו, שהם נגועים בעניין הזה. גם בלי שאני נכנס לדבר הזה.
אדוני היושב-ראש, החוק הזה מוציא מחשכה. זה היה באמת חשכה. זה היה לקחת דבר כזה, חוק או החלטה של שר, ולהתערב עד הדברים הקטנים: איך אני יכול להשתמש בפלאפון – כשאני בא מרצון, אני בא מרצון, אין אפליה, שום אפליה: גבר, אישה, יכול להיות אשכנזי, ספרדי, יהודי, ערבי, וכפי שאתה יודע, גם הרבה כאלה שרוצים פלאפונים שהם לא סמרטפונים. אף אחד לא מפלה, ובמחירים הכי נמוכים שקיימים בשוק – אין כשל שוק ויש התניידות ויש תחרות. הוא אומר: לא. לקדש איזה שם של התניידות מספרים מול הדברים הערכיים? לא רק חינוך הילדים. זה דבר – אני מסיים, אדוני היושב-ראש.
להתערב בדרכי החינוך, אבל גם בדרך האישית – גם מבוגרים לא רוצים את זה. 100,000, חצי מיליון צרכנים שיש, לא צריך להתחשב בהם? אנחנו לא מכירים מועדון סגור? אתה חושב שהיה מישהו באיזו מדינה שהיה מתערב? אני לא מכיר הרבה. אני לא יודע מה זה כת, מה זה האיימיש בארצות הברית. מישהו חושב – – –
אז אני באמת מסיים. הדבר העיקש הזה, התשובה לכל העקשנות הזאת – החוק הזה, בין בחלק המעשי ובין בחלק הרעיוני. אין ספק שהחוק הזה משפיל את שר התקשורת, אבל הוא קנה את זה בצדק, מהדין. לא שרצינו לעשות את זה. עשינו כל מאמץ שזה לא יגיע למצב, להשפלה הזאת שהיום עובר שר התקשורת בקריאה הראשונה בחוק הזה.
495 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.