הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין מצב חירום

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצל, רבותיי, שזה יהיה קצת ארוך, כי אני צריך, על פי הייעוץ המשפטי, להקריא את הכול, אז קצת סבלנות. גם אתה, עמר, קצת סבלנות.

אני מתכבד להציג בפני המליאה את המלצות הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב חירום בהתאם לסעיף 69 לתקנון הכנסת. עם קום המדינה הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חירום במדינה. מצב זה חל ברצף מאז. ב-1996 נכנס לתוקף חוק-יסוד: הממשלה, שקבע כי סמכות ההכרזה על מצב חירום תהיה בידי הכנסת וביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, וכי תוקף ההכרזה לא יעמוד על יותר משנה. מאז האריכה הכנסת את תוקף ההכרזה מדי שנה או לתקופות קצרות יותר.

להכרזה יש שתי השלכות מרכזיות: בראש ובראשונה ההכרזה מקנה לממשלה סמכות להתקין תקנות שעת חירום שבכוחן אף לגבור על חקיקה בכנסת ותוקפן עד שלושה חודשים; ההשלכה השנייה נובעת מנוהג שהיה קיים בעשורים הראשונים למדינה, שבמהלכם נחקקו חוקים וצווים שונים שנקבע בהם כי יעמדו בתוקף כל עוד ההכרזה על מצב החירום בתוקף. בכל הנוגע לתקנות שעת חירום, ככלל, עד פרוץ משבר הקורונה מיעטה הממשלה להשתמש בסמכויות ההחרגה שניתנו לה, אולם בין מרץ ליוני 2020 התקינה הממשלה לא פחות מ-38 תקנות שעת חירום, וחלקן אף תוקנו כמה פעמים. בהמשך השנה הוחלפו בהדרגה תקנות שעת החירום בחקיקה ראשית של הכנסת, כגון חוק הקורונה הגדול, והאחרות בוטלו או פקעו מאליהן. במהלך השנה האחרונה עשתה הממשלה שימוש בסמכותה זו פעם אחת, כאשר החל גל האומיקרון, והותקנו תקנות שעת חירום להסמכת שב"כ לאיכון המגעים עם החולים הראשונים. תקנות אלה פקעו כעבור ארבעה ימים.

כפי שציינתי בתחילת דבריי, ההיבט השני של ההכרזה הוא החוקים והצווים השונים שההכרזה מקנה להם תוקף. בחוקים ובצווים שונים נקבעו הסדרים חיוניים הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית. אם הכנסת לא תשוב להכריז על מצב חירום, הסדרים חיוניים אלה יפקעו. הסדרים אלה כוללים, בין היתר, את חוק המעצרים המינהליים ואת החקיקה המסדירה תפיסת מקרקעין בשעת חירום. לצידם יש גם צווים שהוצאו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שאף הוא חוק שתוקפו מותנה בהכרזה על מצב חירום. אף על פי שאין קשר ישיר בין הצווים לבין מצב חירום, עדיין יש בהם צורך, שכן הם מסדירים ענפים שונים במשק: יהלומים, דבש, מעליות וכדומה.

בשנים האחרונות פעלה במסגרת הוועדה ועדת המשנה, וקיימה פיקוח הדוק על עבודת הממשלה לניתוק זיקתם של החוקים והצווים השונים למצב חירום. גם השנה הקמנו ועדה כזאת, בראשות חבר הכנסת איתן גינזבורג, והוא נרתם למשימה, הוביל את דיוניה ותרם רבות להתקדמות שחלה במהלך השנה האחרונה. במהלך השנה האחרונה הוסדרו שני צווים בתחום התמרוקים, ונעשה במסגרת חוק ההסדרים תיקון חקיקה שניתק את זיקתו של הצו למצב חירום. תיקון זה ייכנס לתוקפו בראשית 2023. בתחום הדיג אישרה ועדת הכלכלה תקנות חלופיות להסדר המותנה במצב החירום, ותקנות אלה ייכנסו לתוקף בעוד כחודשיים. בנושאים אחרים חלה התקדמות אף שהחקיקה לא הושלמה: על שולחן הכנסת הונחו הצעות חוק שנועדו להחליף את הצווים המסדירים את ענף הדבש והעיסוק בקרינה מייננת. כמו כן הופצו תזכירי חוק בענייני יהלומים, הסדרי משפט ומינהל, מלאי חירום של דלק, בטיחות במעליות וכן מונים למוניות והשכרת רכב. נושאים אחרים לא הבשילו לכדי תזכיר אך נעשתה כברת דרך בעבודה הממשלתית לקראת פרסום תזכיר, בין היתר בנושאים כגון תפיסת מקרקעין בשעת חירום, מעצרים מינהליים, פיקוח על כלי שיט, עיסוק באמצעי הצפנה ותכשירים להדברת מזיקים.

נכון לעת הזו עדיין עומדים בתוקף חמישה חוקים ו-14 צווים שטרם נותקה זיקתם למצב חירום. מדובר בהתקדמות אדירה ביחס למצב שהיה קיים אך לפני 13 שנים – אז עמדו בתוקף תשעה חוקים ו-165 צווים כאלה. לצערי, עם התפזרות הכנסת לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה שכבר הגיעה אליה או להביא לחקיקה חדשה שנמצאת בהכנה במשרדי הממשלה. המשימה הזאת תוטל על הכנסת העשרים-וחמש. מאחר שלא נשלמה מלאכת החקיקה ויהיה צורך להתניעה מחדש בכנסת הבאה, הוועדה החליטה להיענות לבקשת הממשלה ולהכריז על מצב חירום לתקופה של שנה. אני מקווה שבמהלך השנה הקרובה ניתן יהיה להשלים את תהליכי החקיקה הדרושים ולהביא סוף-סוף לסיום מצב החירום בישראל.

אני רוצה שוב להודות לחבר הכנסת איתן גינזבורג – איתן, אתה פה? איננו – שהוביל את דיוני המעקב במהלך השנה האחרונה, וכן לשרים ולעובדי משרדי הממשלה שנרתמו לנושא. כאמור, הוועדה ממליצה להאריך את תוקף ההכרזה עד יום ט' בתמוז התשפ"ג, 28 ביוני 2023. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את המלצת הוועדה. תודה רבה.