תודה, אדוני.
תודה, אדוני.
חברי וחברות הכנסת – תודה, אדוני היושב-ראש – הדברים דווקא מובילים אליך, ד"ר קרעי, חבר הכנסת קרעי. מתי תתבגר ותפסיק לעלות לכאן ולתקוף אנשים? גלי גנץ, לא גלי גנץ. אני יודע שאתה רוצה לחזק את ברדוגו בערוץ 14, אבל אנחנו לא שם. אנחנו בבית הזה התרגלנו, בצד שלנו לפחות, לדבר בנימוס.
עזוב, אתה גם שופר בעצמך.
תירגע, אתה גם שופר בעצמך. אנחנו התרגלנו, וצריך להנחיל תרבות של דיבור כאן, ולא לעלות לכאן – כמו שאתה אומר, הבמה – –
– – הבמה, כדי שאנחנו נדבר – – –
אז אני ביקשתי לעלות כדי להשיב לך.
אני, אני – – –
אני עליתי לכאן כדי להגיד לך – –
– – כי זאת לא פעם ראשונה – –
– – לא פעם ראשונה – – –
אתה צבוע.
אתה אבא של הצבועים.
אתה מנותק מהמציאות. אתה מנותק מהעם.
אתה מנותק, עם כל הכבוד לך.
עם כל הכבוד, כמו שלך – – –
אני לא הפרעתי לך.
עם כל הכבוד לך, אני לא הפרעתי לך, אז תקשיב.
אם אין לך כוח והיכולת להקשיב גם לאחרים, זאת כבר בעיה שלך. אני מכבד אותך, תכבד את המעמד.
אני עליתי לפה – – –
אני עליתי לפה כדי – – –
אתה זה – לאן אתה בורח? זאת תכונה של פחדנים: כשאתה מתעמת איתו אז הוא בורח. אז עם כל הכבוד לו, הוא יכול לדבר על מה שהוא רוצה, אנחנו לא נרד לרמה של השיח שלו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
239 מילים של מופיד מרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.