חבריי חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש הכנסת, תודה שאפשרת לי דקה לומר משהו. הכנסת מתפזרת ואנחנו בזמן של עם חצוי ואזרחים חצויים ובחירות חמישיות, אבל יש לנו דברים קדושים במדינה, והדברים הקדושים זה הנכונות שלנו להקריב את החיים למען המדינה. לצערי, גם במשכן הזה, אדוני, נמצאים האחים השכולים, אתה ביניהם ורם בן ברק ביניהם ומופיד מרעי ביניהם ויעקב מרגי, ולמקלב יש דוד שנהרג, ויסלחו לי כל השמות שלא הזכרתי. היכולת שלנו להתעלות גם ברגע הזה ולהביא חוק שחושב לא רק על ההורים ועל היתומים – וגם שם יש עוד עבודה לעשות, יתומי צה"ל – אלא גם על האחים השכולים, שכחלק מהאסון והמשבר שילמו מחיר אישי, מתמודדים עם אתגרים בחיים – שנוכל לעשות משהו למענם. זו זכות גדולה לסיים באקורד סיום מכובד כזה את הכנסת, גם בימים קשים. אני מודה לכל יוזמי החוק ומובילי החוק על הבאת הנושא גם ברגע הזה. תודה רבה.
141 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
מיכאל מרדכי ביטון · כחול לבן