קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהמשך להצעה הממשלתית של חברי סגן השר שוסטר, אנחנו כמובן מקדמים יחד עם חברי כנסת אחרים את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – מענק לימודים). אין כמוך, אדוני, להכיר את הנושא של אחים שכולים בתוך המערכת הזאת, ורבים רבים בחברה הישראלית שלצערנו הם חלק ממשפחת השכול. הנושא של אחים שכולים, אחים ואחיות שכולים, בתוך המערכת של ההשכלה, זה דבר מאוד מאוד חשוב, מעין הכרת תודה נוספת של המדינה. אנחנו מבקשים בתוך המערכת הזאת לסייע בשכר הלימוד מעבר לגיל 30, בעיקר היום, כשאנחנו מבינים שאי-אפשר לתחם הכול בגיל. הדבר הזה לא מתקבל על הדעת בעידן שלנו, כאשר אנשים עושים דברים נוספים, ובהחלט גם אין שום סיבה לעשות את הדבר הזה בהשכלה גבוהה. לכן אנחנו מבקשים להרחיב את הזכאות כאן מעבר לגיל זה, אף מעבר לגיל 40, ולאפשר באמת לאנשים את הפריבילגיה, נקרא לזה כך, את התרומה של המדינה להשכלה הגבוהה למען המשפחות השכולות.
הנושא הזה של המשפחות השכולות בכלל, אדוני, בתוך החברה הישראלית עובר מטמורפוזה גדולה, כמו שאתה יודע. החברה ישראלית עצמה הולכת ומשתנה, הדמוגרפיה שלה הולכת ומשתנה, ולכן עלינו כל הזמן לזכור ולא לשכוח את התרומה הייחודית, הסגולית, של אותן משפחות שכולות, שנתנו באמת את המחיר הגבוה ביותר לתקומת ישראל. פה ההצעה פשוט באה לחדד את הנושא הזה, להרחיב את היריעה, להגיד פשוט תודה בצורה נוספת לבני המשפחות, לאחים ולאחיות. אני מקווה שההצעה הזאת תעבור פה אחד. אני לא רואה שום סיבה שלא. ובאמת אני מברך את כל חבריי שהם חלק מההצעה הזאת ואת כל מי שאימץ אותה בצורה כזאת או אחרת, אבל אנחנו מבינים את המהות שלה וככה אנחנו רוצים לקדם אותה. תודה רבה לך, אדוני.
264 מילים של יוסף שיין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.