תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, יש כל מיני חוקים שאנחנו מחוקקים. החוק הזה הוא חוק של צדק שגם נעשה ובעזרת השם גם ייראה, כי החוק הזה בא ואומר שאנחנו יכולים ליצור תחרות הוגנת. החקלאים עוברים תקופה לא פשוטה: מציירים אותם בכל מיני צורות, חלק מפרשים את האמירות כאילו אלה אנשים שחלק מיוקר המחיה תלוי בהם. מי שמתעמק בפרטי-הפרטים מבין שלא כך הוא.
החוק הזה עושה סדר. החוק הזה נותן לאזרח ולאזרחית, לצרכנים, אפשרות לבחור. הוא נותן לנו את האופציה לדעת אם הירק או הפרי שאנחנו קונים הוא תוצרת הארץ – הושקה במים שלנו, באדמה שלנו, עם בקרה על הריסוס בתקן של מדינת ישראל. ויש לנו ביטחון תזונתי. רוב הח"כים שעלו לכאן, כולם, הם כאלה שהחקלאות יקרה להם. כל מי שכאן, אכפת לו. ואני מסתכלת – אופוזיציה וקואליציה, וזה היופי של החוק הזה, שאנחנו נותנים כלים לאזרחים, לתושבים, להחליט בעד עצמם.
אז קודם כל, ינון, באמת, עוד חוק שאני גאה שאנחנו יכולים להגיד שגם בו עבדנו ביחד, לשניכם, וגם השדולה החקלאית בכנסת. רם בן ברק לא עולה הרבה לדבר, אבל מהבוקר עד הערב, כיו"ר השדולה החקלאית, הוא עוסק בכל המרכיבים: סימון תוצרת, ענפים, מחיר המים – כל הפערים שיש במרחב האזרחי ובחקלאים – וגם ברגעים אלה אנחנו רגל במה שקורה כאן ורגל במה שקורה במשא ומתן ברמות השונות.
אז תודה לכולם, ותודה על שאנחנו יודעים להוכיח לאזרחי מדינת ישראל שאנחנו יודעים לעבוד ביחד ושאנחנו לא שוכחים בתוך כל הבלגן הזה גם למה אנחנו פה. תודה.
234 מילים של נירה שפק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.